רע"א 2771/18 פלוני נ. עו"ד יאיר כהן ,הנאמן על נכסי החייב

1.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי (השופט דניאל טפרברג ) מיום 8.3.2018 במסגרת תיקי פש"ר 7111/10 ו-7112/10 (להלן: " הליך פשיטת הרגל "), אשר דחתה בקשה לביטול צו פינוי נכס הנמצא בחלקה 49 בגוש 30125 בשכונת סילוואן בירושלים (להלן: " הנכס ").

רקע והליכים קודמים

2.

הבקשה שלפניי הוגשה במסגרת הליך פשיטת רגל בעניינם של ריזק רוידי ז"ל, וסמירה רוידי תבדל"א (להלן: " החייב ", " החייבת " וביחד: " החייבים "). מבקשי רשות הערעור (להלן: " המבקשים ") הם בני משפחה של החייבים, אשר לא נטלו חלק עד כה בהליכי פשיטת הרגל של החייבים, אולם לטענתם התגוררו בנכס עובר לפינוי.

3.

להלן תקציר האירועים שהובילו להגשת בקשת רשות הערעור:

א.

ביום 6.5.2009 הגישו החייבים בקשה למתן צו כינוס נכסים והכרזתם כפושטי רגל לבית המשפט המחוזי בירושלים במסגרת תיקי הפש"ר 7111/10 ו-7112/10. צו הכינוס לנכסיהם ניתן ביום 23.2.2010, וביום 7.3.2011 הם הוכרזו כפושטי רגל. יצוין כי לנכסי החייבים מונה נאמן, עו"ד שי שלמה (להלן: " הנאמן הקודם "), אשר סיים את תפקידו כנאמן בהליך העיקרי (ובהליכים נוספים) והוחלף ביום 24.7.2016 על ידי עו"ד יאיר כהן (להלן: " הנאמן הנוכחי ").

ב.

ביום 24.12.2013 הוגשה על ידי הנאמן הקודם בקשה למתן הוראות (להלן: " בקשה מס' 2 " ). במסגרת בקשה מס' 2, מסר הנאמן הקודם כי החייבים נקשרו עם עמותת אלע"ד (להלן: " העמותה ") בהסכם מכר למכירת נכס הנמצא בחלקה 49 בגוש 30125 (להלן: " הסכם המכר " ו" הנכס ", בהתאמה). הנאמן הקודם דחה את גרסת החייבים כי לא ביצעו את העסקה למכירת הנכס; כי הם אינם בעלי הזכויות בנכס; וכי חתימותיהם על הסכם המכר זויפו, וקבע כי ההסכם בר תוקף ועליהם לעמוד בתנאיו. על כן, ביקש הנאמן הקודם כי בית המשפט יורה על פינוי הנכס; יאשר את טיוטת הסכם המכר בין החייב ובין העמותה; וייתן תוקף של החלטה להסכם הפשרה שהוצע על ידי העמותה, לפיו תוותר העמותה על חוב שיש לחייבים נגדה ותפקיד כ-63,493$ בקופת הכינוס תחת פינוי הנכס (להלן: " הסכם הפשרה ").

ג.

בית המשפט אישר צו המורה על פינוי החייבים מהנכס באמצעות פסיקתא ביום 27.1.2014, אולם נוכח בקשת החייבים כי יתאפשר להם להגיב לעניין הסדר הפשרה, עיכב את ביצועו. החייבים מצדם הגישו ביום 4.5.2014 את תגובתם, ובה כפרו בקביעותיו של הנאמן הקודם בנוגע לתוקפו של הסכם המכר בינם ובין העמותה נוכח שורה של טעמים, והתנגדו להסכם הפשרה. יצוין כי ביום 7.8.2014 נפטר

החייב בנסיבות טרגיות.

ד.

בית המשפט קיים ביום 4.2.2015 דיון במחלוקת. בתום הדיון החליט בית המשפט כי על הצדדים להגיש תגובות משלימות בעניין הסכם הפשרה. ביום 13.5.2015 העביר כונס הנכסים את תגובתו, אשר ממנה עולה כי הנאמן הקודם נחפז להגיע להסכמות עם העמותה בנוגע לנכס, וזאת בטרם הייתה פרוסה לפניו התמונה העובדתית המלאה הנוגעת למערכת היחסים החוזית בין הצדדים. על כן, ביקש כונס הנכסים כי בית המשפט יורה לנאמן להגיש דו"ח מקיף בסוגיית הנכס, ובחינת היריבות בין העמותה לחייבים; זכויות החייבים בנכס; ולאחר מכן ישקול כיצד לפעול בעניין הנכס.

ה.

ביום 17.8.2015 הוגשה לבית המשפט המחוזי הודעה מוסכמת מטעם כונס הנכסים, הנאמן הקודם, והעמותה. לפי ההודעה המוסכמת, קיבל כונס הנכסים את עמדת הנאמן שיש לתת תוקף להסכם הפשרה.

ו.

ביום 30.11.2015, ובטרם ניתנה החלטה בעניין הבקשה המוסכמת מיום 17.8.2015, הוחלט על צירוף יורשי החייב להליך פשיטת הרגל. בעקבות זאת, ביום 3.3.2016 הגיש מר עטא ריזק רוידי, בנם של החייבים (להלן: "בן החייבים "), את עמדתו בעניין הסכם הפשרה. בן החייבים טען כי הסכם הפשרה חורג מסמכותו של הנאמן, נוכח קביעותיו בסוגיית הזכויות בנכס ובסוגיית תוקפו של הסכם המכר, שאין זה מתפקידו להכריע לגביהן.

ז.

ביום 31.7.2017, לאחר החלפת הנאמן, הוגשה בהוראת בית המשפט הודעת עדכון מטעם הנאמן הנוכחי, ובה התבקש בית המשפט להורות על קיום הסכם הפשרה. לפי ההודעה, התקיימה פגישת הבהרה בין הנאמן הנוכחי, כונס הנכסים והעמותה, ובה התבררו הסוגיות העובדתיות שהיו במחלוקת בנוגע לבעלות בנכסים ולהסכם המכר. עוד נמסר בהודעה, כי למרות שהוסכם בהסכם הפשרה המקורי כי הנכס יועבר לידי העמותה בשלמותו, אזי שהיא מוכנה לקבל לידיה חלקים ממנו ובהם: הדירה שבקומה ב' בבית המגורים; 2 קומות נוספות בבית המגורים בנכס; ובית נוסף מדרום לבית המגורים בנכס. כונס הנכסים הביע את הסכמתו לעניין זה, וביום 4.12.2017 אישר בית המשפט את הסדר הפשרה.

ח.

ביום 8.1.2018 חתם בית המשפט על צו פינוי הנכס. בעקבות זאת הגיש בן החייבים ביום 6.2.2018 בקשה לביטול צו הפינוי. בית המשפט דחה את בקשת בן החייבים לביטול ההחלטה ביום 8.3.2018. באותו יום, הגיש בן החייבים לבית המשפט המחוזי בקשה לעיכוב ביצוע צו הפינוי. ביום 14.3.2018 החליט בית המשפט המחוזי לעכב את ביצוע צו הפינוי בכפוף להפקדת 100,000 ש"ח, אולם הסכום לא הופקד, ופינוי הנכס יצא לפועל ביום 8.4.2018.

4.

להשלמת התמונה אציין כי במקביל להגשת בקשת רשות הערעור הגישו המבקשים ביום 8.4.2018 גם בקשה לעיכוב ביצוע צו הפינוי. עוד באותו יום ניתן על ידי צו ארעי המורה על עיכוב ביצוע הפינוי, ואולם בדיעבד התברר כי צו זה ניתן לאחר שהפינוי כבר בוצע, והחזקה בבית נמסרה לעמותה. לאור זאת ניתנה ביום 11.4.2018 החלטה המורה כי בשלב הנוכחי, ובשים לב לעיתוי המאוחר של הגשת בקשת רשות הערעור, אין מקום למתן צו עשה המורה לעמותה לפנות את הנכס, אלא יש להסתפק בהקפאת המצב עד לקבלת החלטה בבקשה זו.

בקשת רשות הערעור

5.

בקשת רשות הערעור שלפניי הוגשה

כאמור ב- 8.4.2018. המבקשים במסגרתה הם קרובי משפחה של החייבים, אשר לטענתם מתגוררים בנכס. המבקשים טוענים כי בהחלטת בית המשפט מיום 8.3.2018 נפלו שורה של שגגות המצדיקות את ביטול צו הפינוי. כך למשל, המבקשים טוענים כי בית המשפט לא התייחס לטענות החייבים בעניין זיוף חתימת החייב על הסכם המכר, לא בדק לעומק את שאלת הבעלות בנכס בטרם הורה על פינויו והעברתו לידי העמותה, ועוד. ממילא, טוענים המבקשים, שאלות אלה יש לברר במסגרת הליך נפרד, ולא במסגרת של הליך פשיטת רגל. עוד טוענים המבקשים, כי מאחר שלחייבים לא היו זכויות בנכס, לא היה מוסמך הנאמן להתקשר בהסכם פשרה עם העמותה, במסגרתו הועברו הזכויות בנכס לידי העמותה.

דיון והכרעה

6.

דינה של בקשת רשות הערעור להידחות, מאחר שאין מקום לקיים במסגרת הליך ערעור דיון ראשוני בטענות שמעלים המבקשים. כמובהר, המבקשים לא היו צד להליכי פשיטת הרגל של החייבים, וממילא לא העלו את טענותיהם לפניי בית המשפט המחוזי. במצב דברים זה, ההליך הנכון בו על המבקשים לנקוט נגד צו הפינוי הוא הליך של תקיפתו בערכאה הדיונית (במקרה דנן בית המשפט של פשיטת רגל), וזאת בטרם יפנו לערכאת הערעור.

7.

המבקשים סבורים כי הזכות לפנות ישירות לערכאת הערעור נתונה להם מכוח סע יף 182(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: " פקודת פשיטת הרגל "), אשר מו רה ש" הנפגע על ידי צו בפשיטת רגל רשאי לערער עליו לפי סעיף זה " . ואולם כבר נפסק בעניין זה כי " אין פירושו של סעיף 182 ש"נפגע" מצו בפשיטת רגל רשאי להגיש עליו ערעור מבלי שהיה צד להליך שהתנהל " ( רע"א 9473/12 בבאי נ' קוטלר (6.8.2013. להלן: "עניין בבאי" )) , ודברים אלה יפים גם לענייננו.

8.

בהחלטתי מיום 11.4.2018 הפנתי את תשומת לב המבקשים להלכה האמורה. בתגובתם מיום 15.4.2018 ציינו המבקשים כי לשיטתם ראוי לאבחן את הלכת בבאי משני טעמים: ראשית , באותו מקרה דובר בערעור על החלטת הנאמן בתביעת חוב, בעוד שבענייננו הערעור הוא על החלטה בעניין פינוי; שנית , עיקר טענות המבקשים נוגעות לזכויותיהם בנכס, וככאלה לא זכו כלל לדיון לגופן. כמו כן, הגישו המבקשים בקשה לצירוף בן החייבים כמבקש נוסף בבקשת רשות הערעור, תוך שצוין כי ממילא טרם חלף המועד בו הוא רשאי להגיש בר"ע.

9.

ניסיון המבקשים לאבחן את עניין בבאי אינו יכול להצליח. עקרון יסוד של דיני הפרוצדורה הוא שבירור טענות צד צריך להתבצע תחילה בערכאה הדיונית, ולא בערכאת הערעור. כך בוודאי כאשר מדובר בטענות חדשות, המחייבות בירור עובדתי, המועלות על ידי גורם שלא היה כלל צד להתדיינות בערכאה המבררת. לעניין זה אין רבותא אם מדובר בתביעת חוב, צו פינוי או כל הליך אחר. המבקשים לא היו צד להליכי פשיטת הרגל, וממילא עיקר טענותיהם לא נבחנו כלל על ידה. במצב דברים זה אין מקום לאפשר מעקף של מהלך הדברים התקין והרגיל, אלא יש להפנות את המבקשים לבירור טענותיהם בערכאה הדיונית המתאימה (במקרה זה, בית משפט של פשיטת רגל, הרשאי להורות כי בירור הטענות יתבצע בערכאה המוסמכת לבחינת הסכסוך בשאלת הזכויות).

10.

גם הבקשה לצירוף בן החייבים לבקשת רשות הערעור דינה להידחות. בן החייבים לא הגיש ערעור על צו הפינוי במועד, ובקשתו להצטרף להליך שלפניי ממילא לא יכולה להצדיק בירור עיקר טענות המבקשים, שכאמור מחייבות בירור עובדתי בערכאה דיונית.

11.

לאור האמור דין בקשת הערעור להידחות.

המבקשים יהיו רשאים להגיש לבית המשפט קמא בקשה להצטרף להליך פשיטת הרגל, במסגרתה יוכלו להעלות כל טענה נגד צו הפינוי, עד ליום 13.5.2018. ככל שתוגש בקשה מסוג זה, יבחנו הטענות המועלות במסגרתה על ידי בית המשפט של פשיטת רגל, או תינתן החלטה על ידו המאפשרת בירורן בערכאה המוסמכת לברר את הסכסוך.

12.

בנסיבות העניין, אינני מוצא מקום לעשות צו להוצאות.