פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א 2841/21
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקשים:
מוסא דג'אני ואח'
נ ג ד
המשיבה:
נחלת שמעון בע"מ
בקשה לעיכוב ביצוע
פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטים ע' זינגר, ח' מאק-קלמנוביץ
וא' רון) בע"א 1759-11-20 מיום 2.3.2021
בשם המבקשים:
עו"ד ד"ר סאמי ארשיד
בשם המשיבה:
עו"ד אילן שמר
החלטה
1.
המבקשים מתגוררים בבתים במתחם שמעון הצדיק בשכונת שייח' ג'ראח בירושלים (להלן: הבתים ). בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת מ' ליפשיץ-פריבס ) קיבל ביום 4.9.2020 את תביעות המשיבה לסילוק ידם של המבקשים מהמקרקעין שעליהם הבתים. נקבע שהמקרקעין רשומים על שם המשיבה; שהמבקשים לא הוכיחו את בעלותם בנכסים; ושיש לראות בהם דיירים מוגנים. עם זאת, בית המשפט מצא שקמה עילת פינוי נגד המבקשים מפני שלא שילמו דמי שכירות במשך תקופה ארוכה; ושאין הצדקה לתת להם סעד מן הצדק מפני פינוי. בית משפט השלום הורה למבקשים ולבני משפחותיהם לפנות את הבתים עד ליום 1.8.2021. ביום 2.3.2021 דחה בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטים ע' זינגר , ח' מאק-קלמנוביץ ו א' רון ) את ערעור המבקשים, מאחר שלא נמצאה עילה להתערב בתוצאה שבית משפט השלום הגיע אליה. נקבע שעל המבקשים לפנות את הבתים "בהתאם לקביעות בית משפט קמא".
המבקשים הגישו ביום 26.4.2021 בקשת רשות לערער על כך, ובה טענות שונות נגד פסק הדין של בית המשפט המחוזי. לשלמות התמונה אציין שבמקביל לכך מתנהל הליך נוסף בבית משפט זה בעניין פינוי תושבים אחרים במתחם שמעון הצדיק, וגם הוא נסב על פסק דין שבו נקבע שהתושבים הם דיירים מוגנים של המשיבה ושקמה עילת פינוי כלפיהם (רע"א 2401/21 ג'אעוני נ' נחלת שמעון בע"מ (להלן: עניין ג'אעוני )). ביום 23.6.2021 הוריתי לצדדים בהליך שלפניי למסור הודעת עדכון תוך 7 ימים מההחלטה בעניין ג'אעוני , וקבעתי שאז אחליט בדבר המשך הטיפול בבקשת הרשות לערער.
2.
ביום 28.7.2021 הגישו המבקשים את הבקשה שלפניי לעיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בבקשת הרשות לערער. לטענתם, ביצוע פסק הדין יביא לסילוקם מבתי מגוריהם בלי שיש להם חלופה, ובעניין ג'אעוני עיכב בית המשפט את ביצוע פסק הדין שעליו משיגים שם. המבקשים סבורים שבקשת הרשות לערער תתקבל.
המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, סיכויי בקשת הרשות לערער "אפסיים" (הדגשה במקור הוסרה – ע' פ'). עוד נטען שהמבקשים הגניבו לבקשתם שמות אנשים שאינם צדדים בתיק; ומסרבים למסור את החזקה בבתים ובכך פוגעים בזכויות קנייניות של המשיבה. המשיבה מתחייבת לא לעשות טרנזקציה בבתים, אלא רק להשכיר אותם, עד להכרעה בבקשת הרשות לערער. עוד היא מבקשת לא לעכב את ביצוע החיובים הכספיים של המבקשים כלפיה ולהורות להם לסלק אותם מייד.
3.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, באתי למסקנה שדין הבקשה לעיכוב ביצוע להתקבל. כידוע, על המבקש סעד זמני לתקופת הערעור להוכיח שני תנאים מצטברים, המקיימים ביניהם יחס של מקבילית כוחות: הראשון, כי סיכויי הערעור הם גבוהים; והשני, כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. אם מדובר בבקשה לסעד זמני בערעור על החלטה שתוצאתה היא פינוי מדירת מגורים, ייטה בית המשפט ככלל להיעתר לבקשה, בשל ההשלכות החמורות הנודעות לפינוי אדם מביתו (ע"א 838/18 אייל נ' אייל , פסקה 7 (21.2.2018); רע"א 8858/20 שוויקי נ' רלב"ג (4.2.2021)). סבורני כי במקרה דנן שיקול אחרון זה מטה את הכף לטובת היעתרות לבקשה למתן סעד זמני. תוצאת פסק הדין של בית המשפט המחוזי היא פינוי המבקשים ובני משפחותיהם מבתי מגוריהם. למול זאת, המשיבה לא הצביעה על נזק משמעותי שייגרם לה אם יינתן הסעד הזמני המבוקש. בנסיבות אלו, ובלי שאביע עמדה בדבר סיכויי בקשת הרשות לערער, אני סבור שיש להורות על עיכוב פינוי המבקשים ובני משפחותיהם מהבתים. גם בעניין ג'אעוני עוכב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בבקשת הרשות לערער שם (רע"א 2401/21
ג'אעוני נ' נחלת שמעון בע"מ (9.5.2021)).
לפני סיום, אעיר שהמבקשים לא ביקשו דבר בנוגע לחיובים כספיים, ובית משפט השלום לא הורה דבר בעניין תשלומם; לכן אין זה ההליך המתאים לדון בבקשת המשיבה בעניין זה. עוד אציין שברשימת בעלי הדין שהופיעה בבקשה לעיכוב ביצוע מופיעים אותם בעלי דין שמופיעים בבקשת הרשות לערער, וכולם היו בעלי דין בערכאות הקודמות.
הבקשה לעיכוב ביצוע מתקבלת אפוא. פינוי המבקשים מהבתים יעוכב עד להכרעה בבקשת הרשות לערער. בשל העיכוב בהגשת הבקשה לעיכוב ביצוע אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, ז' באלול התשפ"א (15.8.2021).
ש ו פ ט