רע"א 286/98אברהם רפאל נ. אגודה שיתופית נס הרים בע"מ

1.המבקשים והמשיבים מס' 28-2 הם חברי המשיבה מס' 1 (להלן - "המושב"). בעקבות החלטה שהתקבלה באסיפה הכללית של המושב להקצות חלקות קרקע ולהקנות בהן זכויות למשיבים מס' 28-2 (להלן - "המשיבים") עתרו המבקשים לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד המושב, המשיבים, המשיב מס' 29 (להלן - "המינהל") וכן נגד המשיבה מס' 30 (להלן - "הסוכנות"), וביקשו להצהיר כי המושב, המינהל והסוכנות מנועים מלהקנות למשיבים זכויות כלשהן בקרקעות נשוא המחלוקת. לטענת המבקשים לא היה תוקף להחלטה בדבר הקצאת חלקות הקרקע והקניית הזכויות, ההחלטה היתה שלא כדין, בניגוד להנחיות המינהל ותוך הפרת צו מניעה של המשקם על פי חוק הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי, התשנ"ב1992-, וכן היתה נגועה בעושק המיעוט של המבקשים ופוגעת בזכויות קניין שלהם.

עם פתיחת הדיון בבית המשפט המחוזי ביקשו המושב והמשיבים לעכב את ההליכים נגדם לפי סעיף 5 לחוק הבוררות, תשכ"ח1968- (להלן - "חוק הבוררות"), וזאת מכח הסכם בוררות הכלול בתקנון המושב, לפיו יש למסור כל סכסוך משפטי בין המושב לחבריו למשפט חברים ככתוב שם.

בית המשפט המחוזי (כבוד הנשיא ו' זילר) החליט לעכב את ההליכים בין המבקשים לבין המושב והמשיבים ולהעביר את הסכסוך להכרעת בורר. את ההליכים נגד המינהל והסוכנות - שאינם צד להסכם הבוררות - השאיר תלויים ועומדים.

המבקשים ביקשו להרשות להם לערער על ההחלטה. המשיבים השיבו על הבקשה.

2.טענתם העיקרית של המבקשים היא שהפיצול בין הליכי הבוררות לבין ההליכים שיימשכו בבית המשפט המחוזי עלול לפגוע בהם, משום שעניניהם של שני ההליכים הם "מקשה אחת, שיש לדון בה בהיעלם אחד", מבחינה דיונית ומבחינה מהותית, כי הסעד העיקרי שהם מבקשים מכוון נגד המינהל והסוכנות וכי קיים חשש שהפיצול "ייצור אף פיצול בדין החל על הסכסוך, ובכך אך תגדל המבוכה ההליכית".

על כך השיבו המושב והמשיבים, בין היתר, כי הסכסוך בעיקרו הוא סכסוך פנימי בין חברים במושב לבין המושב וחברים אחרים, כי טענותיהם של המבקשים אינן מכוונות כלפי המינהל והסוכנות, וכי צירופם של אלה הוא שימוש לרעה בהליכים, שבא על מנת לאפשר למבקשים להגיש את התובענה בבית המשפט המחוזי בתל אביב - כפי שעשו מלכתחילה - וכן להתחמק מהסכם הבוררות.

3.לפי סעיף 5(ג) לחוק הבוררות, תשכ"ח1968- (להלן - "חוק הבוררות"), רשאי בית המשפט שלא לעכב את ההליכים "אם ראה טעם מיוחד שהסכסוך לא יידון בבוררות". האם נתקיים טעם מיוחד כזה כאן?

מידת התערבותה של ערכאת הערעור בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית שהחליטה לעכב הליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות, או שדחתה בקשה לעכבם, היא מצומצמת ביותר (ראו, בין היתר, ע"א 550/75 מורלי נ' בגון , פ"ד ל (2) 309; רע"א 254/88 קיבוץ קדרים נ' מורד ואח' , פ"ד מב (3) 74). כך, בדרך כלל, גם במקרה שבו מעכב בית המשפט את ההליכים בין התובע לבין חלק מהנתבעים, מכח הסכם בוררות בין התובע לבין אותם נתבעים, ועל ידי כך מפצל הליכים אלה מן ההליכים שבין התובע לבין הנתבעים האחרים, הנמשכים בבית המשפט. אכן, פיצול הדיון כשלעצמו אינו סיבה מספקת שלא לכבד את הסכם הבוררות ורק בנסיבות מיוחדות יימנע בית המשפט מלעכב את ההליכים במקרה כזה (ס' אוטולנגי, בוררות - דין ונוהל (מהדורה שלישית תשנ"א), עמ' 143-137).

בהחלטתו קבע בית המשפט המחוזי כי:

"המחלוקת בתיק זה מתמקדת בטענת העותרים שהקצאות הקרקע ו/או הקניית או שינוי זכויות בקרקע במושב נס הרים, אותם עשתה או מבקשת לעשות המשיבה מס' 1, נעשים שלא כדין ומקפחים את העותרים...עינינו הרואות שרובן ככולן של עילות התביעה מופנות נגד המושב ומוסדותיו" (עמ' 2); וכן -

"עיקר המחלוקת והסכסוך (אם לא כולו) נוגע למערכת היחסים בין העותרת למושב, ובנסיבות אלו, ובהנחה שיש הסכם בוררות תקף, יש ליתן לאמור בו נפקות מלאה" (עמ' 3).

כפי שעולה מהחלטתו של בית המשפט המחוזי ואף מטענותיהם של בעלי הדין, מדובר בסכסוך שהוא בעיקרו סכסוך פנימי בין חברים במושב. זיקתם של המינהל ושל הסוכנות לסכסוך מתבטאת בכך שהמועמדים לקבלת זכות לנחלה במושב, שאותם קובע המושב, נבחנים על ידי הסוכנות ומאושרים על ידי המינהל. מעורבותם של האחרונים היא, אפוא, חיצונית ורק אחרי שהמושב קבע מי יהיו המועמדים. המחלוקת העלולה להתעורר בין המבקשים לבין המינהל או הסוכנות אחרי הכרעתו של הבורר טפלה, אפוא, למחלוקת העיקרית. ככל שניתן לשער בשלב זה, לא יגרום הבירור הנפרד להכבדה על הדיונים בכל אחד מן האפיקים, או להארכתם, או ל"מבוכה הליכית", כלשון בא כח המבקשים. מכל מקום, לבעל דין שיראה עצמו נפגע, על ידי פסק הבוררות או על ידי פסק הדין, יעמדו בבוא העת הליכי התקיפה הקבועים בחוק.

4.הבקשה להרשות ערעור נדחית.

המבקשים ישאו בשכר טרחת עורך הדין של המושב והמשיבים יחד בסך 5,000.- ש"ח וכן בשכר טרחת עורכי הדין של המינהל והסוכנות בסך 5,000.- ש"ח לכל אחד.