החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 2861/22 יצחק בן משה נ. כונס הנכסים הרשמי

ניתן ביום

בקצרה

כיסוי התקציר אינו ידוע: בכרטיס זה לא תועד אם גוף המסמך וסיום ההכרעה נכללו במלואם. יש לעיין במקור המלא.

בית המשפט העליון דחה שתי בקשות רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בהליך חדלות פירעון, לרבות בקשות לעיכוב ביצוע. נקבע כי בקשה להוספת ראיה בעניין הכרעת חוב התלויה בערעור תוגש במסגרת הערעור עצמו, וכי לא נמצאה עילה להתערב בהחלטה דיונית הנמצאת בליבת שיקול דעתה של הערכאה המבררת. המבקש חויב בהוצאות בסך 3,000 ש"ח.

העובדות

המבקש מצוי בהליכי חדלות פירעון מזה כ-9 שנים ואינו מיוצג. תביעת חוב של בנק בסכום של כ-17.5 מיליון ש"ח אושרה על ידי המנהל המיוחד, וההכרעה בה נדחתה בעיקרה בבית המשפט לחדלות פירעון וערעור עליה תלוי ועומד בבית המשפט העליון. בית המשפט המחוזי דחה בקשה לצירוף ראיה ובקשה לחקור מצהיר של הבנק טרם הגשת התחשיבים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתיר צירוף ראיה חדשה בקשר להכרעה בתביעת חוב בהליך חדלות פירעון התלוי בערעור לבית המשפט העליון?
  2. 2.האם יש להתערב בהחלטה לדחות בקשה לחקור מצהיר מטעם נושה בטרם הגשת תחשיבים על ידי המנהל המיוחד?

הלכות

  1. 1

    ככל שמבקש מעוניין להגיש בקשה להוספת ראיה בעניין הכרעת חוב התלויה בערעור, עליו להגישה במסגרת הליך הערעור התלוי ועומד ולא במסגרת הליך נפרד.

    ״לפיכך, ככל שהמבקש מעוניין להגיש בקשה להוספת ראיה, עליו להגישה במסגרת הליך זה״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    החלטות דיוניות של הערכאה המבררת נמצאות בליבת הפררוגטיבה הדיונית הרחבה הנתונה לה, ואין מקום להתערבות ערכאת הערעור ללא עילה מבוררת.

    ״המבקש לא הצביע על כל עילה מבוררת המצדיקה את התערבות ערכאת הערעור בהחלטתו של בית המשפט קמא״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • חדלות פירעון
  • תביעת חוב
  • רשות ערעור
  • עיכוב ביצוע
  • צירוף ראיה
  • מנהל מיוחד
  • הוצאות
  • פררוגטיבה דיונית

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

רע"א

2861/22

רע"א

2863/22

לפני:

כבוד השופט ע' גרוסקופף

המבקש:

יצחק בן משה

נ ג ד

המשיבים:

1. הכונס הרשמי

2. בנק המזרחי בע"מ

3. דן הלפרט, המנהל המיוחד

בקשות רשות ערעור

על החלטות בית המשפט המחוזי מרכז בלוד מהימים 20.3.2022 ו-28.3.2022 בפש"ר

24386-07-13 ופש"ר 19727-07-21 שניתנו על ידי כב' השופטת הלית סילש

בשם המבקש:

בעצמו

החלטה

לפניי שתי בקשות רשות ערעור, האוחזות כל אחת מהן עמוד אחד בלבד, והן מופנות כלפי שתי החלטות של בית המשפט המחוזי מרכז בלוד (כב' השופטת הלית סילש ) בפש"ר 24386-07-13 ופש"ר 19727-07-21 מהימים 20.3.2022 ו-28.3.2022. בצד בקשות רשות הערעור דנן, התבקש גם עיכוב ביצוע החלטות אלה.

1.

המבקש, שאיננו מיוצג, מצוי מזה כ-9 שנים בהליכי חדלות פירעון. במהלך הליכים אלה הגיש המבקש בקשות מרובות לבית המשפט של חדלות פירעון ולבית משפט זה, בנוגע לעניינים שונים. שתי בקשות רשות הערעור שלפניי מתמקדות בתביעת החוב שהגיש המשיב 2, בנק המזרחי בע"מ (להלן: תביעת החוב , ו- בנק המזרחי , בהתאמה), נגד המבקש, שאלה קורותיה: תביעת החוב האמורה אושרה ביום 20.2.2017 על ידי עו"ד דן הלפרט, המשמש כמנהל המיוחד (המשיב 3. להלן: המנהל המיוחד ), בסכום של כ-17.5 מיליון ש"ח. המבקש ערער על החלטה זו לבית המשפט של חדלות פירעון, וערעורו נדחה בעיקרו בהחלטה מיום 21.3.2021, למעט במספר סוגיות שאין צורך להרחיב עליהן (להלן: הכרעת החוב ). המבקש לא השלים גם עם הכרעתו של בית המשפט לחדלות פירעון, וביום 6.5.2021 הגיש ערעור לבית משפט זה – ערעור אשר עודנו תלוי ועומד (ע"א 3147/21). יחד עם זאת, מימוש הכרעת החוב לא עוכב, ובית המשפט של חדלות פירעון הורה למנהל המיוחד להשלים מספר תחשיבים לצורך קביעת היקף החוב (להלן: התחשיבים הנדרשים ).

2.

בקשות רשות הערעור שלפניי מתמקדות, כאמור, בשתי החלטות של בית המשפט קמא, כדלהלן: במסגרת ההחלטה הראשונה, שניתנה ביום 20.3.2022, דחה בית המשפט קמא את בקשתו של המבקש לצירוף ראיה חדשה בקשר להכרעה בתביעת החוב שהגיש בנק המזרחי (להלן:

הבקשה הראשונה ; על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור ברע"א 2863/22). במסגרת ההחלטה השנייה, מיום 28.3.2022, נדחתה בקשתו של המבקש להורות למנהל המיוחד להיפגש עם המבקש ובנק המזרחי " לפני ההכרעה בתביעת החוב " (להלן: הבקשה השנייה ; על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור ברע"א 2861/22).

3.

דין שתי בקשות רשות הערעור להידחות. עניינה של הבקשה הראשונה, כך על פי המבקש, היא בהוספת ראיה שיש בה כדי לשנות מהכרעת החוב של בית המשפט המחוזי מיום 21.3.2021 – הכרעה שהוגש לגביה ערעור לבית משפט זה שעודנו תלוי ועומד. כפי שציינתי בהליך קודם שהגיש המבקש, הדיון בהשגותיו של המבקש בקשר להכרעת החוב מתנהל עתה בבית משפט זה, במסגרת הליך הערעור שהגיש (הוא הליך ע"א 3147/21). לפיכך, ככל שהמבקש מעוניין להגיש בקשה להוספת ראיה, עליו להגישה במסגרת הליך זה (ראו החלטתי ברע"א 6554/21 בן משה נ' הכונס הרשמי , פסקה 4 (7.10.2021)). ואכן, מעיון בתיק ע"א 3147/21 עולה כי לאחר שניתנה החלטתו של בית המשפט קמא, הגיש המבקש לבית משפט זה בקשה להוספת הראיה המדוברת, ועל פי החלטת רשמת בית משפט זה, השופטת קרן אזולאי , נקבע כי זו תובא להכרעה לפני ההרכב שידון בערעור. מכאן שבוודאי שאין מקום לנהל שני הליכים מקבילים באותו עניין.

4.

בכל הנוגע לבקשה השנייה, דומה כי היא נועדה לאפשר למבקש לחקור את המצהיר מטעם בנק המזרחי בקשר לתביעת החוב שהגיש האחרון, וזאת בטרם יגיש המנהל המיוחד את התחשיבים הנדרשים (ולא בטרם הכרעה בתביעת החוב, כלשון המבקש – הכרעה שממילא כבר ניתנה והוגש עליה ערעור כאמור). ואולם, המבקש לא הצביע על כל עילה מבוררת המצדיקה את התערבות ערכאת הערעור בהחלטתו של בית המשפט קמא, המצויה בליבת הפררוגטיבה הדיונית הרחבה הנתונה לו. עוד אוסיף כי עיון בבקשה זו מגלה כי מטרתה, הלכה למעשה, היא להביא לדיון מחודש בהכרעת החוב שניתנה (ולא רק בתחשיבים הנדרשים), ועל כן, קביעתו של בית המשפט קמא היא אך מתבקשת.

5.

אשר על כן, בקשות רשות הערעור נדחות, וממילא נדחות הבקשות לעיכוב ביצוע שהוגשו בצידן. המבקש יישא בהוצאות לטובת כל אחד מהמשיבים בשתי בקשות רשות הערעור בסכום של 1,000 ש"ח לטובת כל משיב (סה"כ 3,000 ש"ח). בקביעת סכום זה, הבאתי בחשבון את העובדה שלא נתבקשו תגובות.

ניתנה

היום, ז' באייר התשפ"ב (8.5.2022).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

הלכות

  1. 1ככל שמבקש מעוניין להגיש בקשה להוספת ראיה בעניין הכרעת חוב התלויה בערעור, עליו להגישה במסגרת הליך הערעור התלוי ועומד ולא במסגרת הליך נפרד.
  2. 2החלטות דיוניות של הערכאה המבררת נמצאות בליבת הפררוגטיבה הדיונית הרחבה הנתונה לה, ואין מקום להתערבות ערכאת הערעור ללא עילה מבוררת.