רע"א 2863/16 רע"א 2863/16

א.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטים י' גריל , ב' טאובר

ו ס' ג'יוסי ) מיום 29.2.16 בתיק ע"א 35723-08-15 בו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (השופטת מ' קלמפנר נבון ) מיום 21.5.15 בת"א 3391-12-12. עניינו של ההליך תביעה בגין הפרת חוזה.

רקע והליכים קודמים

ב.

המבקש פיתח תוכנה המיועדת לבניית מערכות שעות לבתי ספר. בשנת 2012 פיתחה המשיבה מערכות תוכנה בשם מנב"סנט, לצורך ניהול אדמיניסטרטיבי של בתי הספר שבפיקוחה (להלן מנב"סנט ). תוכנות אלה כללו פונקציות שונות, לרבות מערכת ניהול שעות. בד בבד החליטה המשיבה לאפשר לבתי הספר טעינה של מערכת שעות מתוכנות חיצונית למנב"סנט. במסגרת מכתב שנשלח למנהלי בתי הספר, הבהירה המשיבה כי "משרד החינוך מבצע את קליטת הממשק בכפוף לצרכיו ולשיקול דעתו בלבד. בהתאם לכך, ייתכנו שינויים במבנה הממשק ו/או ביטול קליטת הממשק, בהתאם לשיקול דעת המשרד ולצרכיו". ביום 12.7.12 שלחה המשיבה מכתב לספקי תוכנה פרטיים, ביניהם המבקש, במסגרתו הובהרו תנאי המשיבה. נסיונותיו של המבקש לעבוד בתוכנה שפיתח עם תוכנת המשיבה לא צלח. לאחר שנסיונות סיוע של עובדי המשיבה לא צלחו גם כן, תבע המבקש את המשיבה בבית משפט השלום בחיפה (התיק החל בתביעה קטנה והועבר בהסכמה לדיון "רגיל" בבית משפט השלום). בתביעה נטען, כי נכרת חוזה בינו לבין המשיבה, כי מחובתה לתקן את התקלות במנב"סנט, לסייע למבקש להתאים את התוכנה שכתב למנב"סנט, ולפצותו בסכום של 11,000 ₪ בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו.

ג.

בית משפט השלום פסק, תוך הנמקה, כי לא התקיימה גמירות דעת ומסוימות, ולכן לא נכרת בין הצדדים חוזה. כנגד פסק דינו של בית משפט השלום הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי הכריע בפסק דין מנומק, כי ניתן היה לדחות את הערעור לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; אך למעלה מן הצורך, בחן את טענות המבקש ופסק, כי התנהגות הצדדים, אמירותיהם והראיות שהציגו מעידות על היעדר גמירות דעת של המשיבה להתקשר בהסכם מחייב, וכי פניית המשיבה אל המבקש, במסגרת דוא"ל כללי לספקי תוכנות פרטיות, אינה עומדת בדרישת המסוימות.

בקשת רשות הערעור

ד.

כלפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי הגיש המבקש את הבקשה דנא. בבקשה חוזר המבקש על הטענות שהעלה בפני הערכאות הקודמות. לטענתו מכתב המשיבה מיום 12.7.12 מקיים את יסודות גמירות הדעת והמסוימות, ונוכח זאת נכרת בינו לבין המשיבה חוזה, והוא מהוה ראיה מכרעת שבתי המשפט הקודמים התעלמו ממנה. עוד טוען המבקש למינהל לא תקין של המשיבה, לפגיעה בחופש העיסוק שלו וכן טענות מתחום ההגבלים העסקיים.

הכרעה

ה.

לאחר עיון בבקשה ובנספחיה מצאתי, כי אין מקום להיעתר לבקשה. הלכה פסוקה היא, כי רשות ערעור בגלגול שלישי נשקלת במקרים המעוררים שאלה עקרונית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים לסכסוך, או כאשר עלול להיגרם למבקש, אם תידחה בקשתו, עיוות דין חמור. לא כך במקרה שבפנינו. ואדגיש, כי לעניין גלגול שלישי – אין די בכך שבעל הדין יצביע על אפשרות של טעות בהחלטות שתי הערכאות הקודמות – ובמקרה דנא אטעים כי איני סבור שנפלה טעות – כדי שתתקבל בקשתו, אלא עליו להראות ככלל שעניינו מעורר שאלה נורמטיבית כללית (ראו רע"א 8420/96 דן מרגליות נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ , פ"ד נא(3) 789 (1997)).

ו.

למעלה מן הצורך, אין לי אלא להסכים עם פסיקת בתי המשפט הקודמים, כי בין הצדדים לא נכרת חוזה. זאת, משום שלא ניתן לראות במכתב המשיבה מיום 12.7.12 משום הצעה. סעיף 2 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 קובע כי "פנייתו של אדם לחברו היא בגדר הצעה, אם היא מעידה על גמירות דעתו של המציע להתקשר עם הניצע בחוזה והיא מסויימת כדי אפשרות לכרות את החוזה בקיבול ההצעה". ממכתב המשיבה מיום 12.7.12 לא ניתן ללמוד כל עיקר על רצונה להתקשר בחוזה עם המבקש. המדובר במכתב כללי לספקי תוכנות פרטיים, שאינו ממוען באופן אישי למבקש, ובו מסרה המשיבה פרטים טכניים לספקים המבקשים לעבוד עם מערכת מנב"סנט; הא ותו לא. נוכח זאת, לא נכרת בין הצדדים חוזה, ופשיטא כי לא הייתה גם כל הפרה. למעלה מזאת, מפסק דינו של בית המשפט המחוזי עולה כי עובדי המשיבה גילו נכונות רבה לסייע למבקש לטפל בתקלות שנוצרו בממשק בין התוכנה שפיתח לבין מנב"סנט. באשר לטענותיו של המבקש לפגיעה בחופש העיסוק ומינהל לא תקין של המשיבה, בשל טיפולם בנושא, ברי כי ההליך שבמסגרתו הוגשה תביעת המבקש אינו ההליך המתאים לבחינתן.

ז.

אין בידי אפוא להיעתר לבקשה.