החלטה4 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 2863/19 INDIRA THIAGARAJAN נ. המנהל המיוחד לנכסי המערעת - עו"ד גיורא

ניתן ביום

בקצרה

חדלות פירעון · תנאים לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ של חייבתבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בהליך חדלות פירעון, שנדונה כאילו ניתנה רשות ערעור והתקבלה בחלקה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון קיבל בחלקו בקשת רשות ערעור על תנאי ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ שהוטל על חייבת. נקבע סכום ערובה של 216,000 ש"ח והתחייבות לחידוש אשרת כניסה ולשיבה ארצה, ללא מועד שיבה מוגדר שאינו תלוי בחייבת. בית המשפט דחה את עמדת הנאמן בדבר סכום גבוה יותר ומועד קובע לחילוט.

העובדות

החייבת ביקשה לבטל צו עיכוב יציאה מהארץ שהוצא נגדה. הוצעה ערובה על ידי בתה המתגוררת בארצות הברית, והנאמן ביקש סכום ערובה גבוה יותר ומועד שובה מוגדר. בית המשפט קבע סכום ערובה של 216,000 ש"ח ותנאים הכוללים התחייבות לשוב ארצה וחידוש אשרת כניסה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.מהם התנאים הסבירים לביטול צו עיכוב היציאה מהארץ של החייבת
  2. 2.האם יש לקבוע מועד מוגדר לשובה של החייבת לארץ ולחילוט הערובה
  3. 3.מהו סכום הערובה ההולם להבטחת חזרת החייבת לארץ

הלכות

  1. 1

    מועד חזרתה של החייבת אינו תלוי בה בלבד, אלא במתן אשרת כניסה על ידי משרד הפנים, ולכן אין לקבוע מועד מוגדר לשובה כתנאי לחילוט הערובה

    ״הואיל ומועד חזרתה של החייבת אינו תלוי אך בה אלא במתן אשרה של משרד הפנים לכניסתה המחודשת של החייבת לישראל״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עיכוב יציאה מהארץ
  • ערובה
  • נאמן
  • הפטר
  • אשרת כניסה
  • משרד הפנים
  • חייבת

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א

2863/19

לפני:

כבוד השופט ע' גרוסקופף

המבקשת:

INDIRA THIAGARAJAN

נ ג ד

המשיבים:

1. המנהל המיוחד לנכסי החייבת - עו"ד גיורא

רובננקו

2. הכונס הרשמי

בקשת רשות ערעור על

החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 27.03.2019 בפש"ר 72463-01-18 שניתנה

על ידי כבוד השופטת עירית וינברג-נוטוביץ

בשם המבקשת:

עו"ד מאיר סחיווסחורדר

בשם המשיב 1:

עו"ד קרן דמאיו

בשם המשיב 2:

עו"ד אסף ברקוביץ'

פסק-דין

1.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום

15.4.2019 בפש"ר 72463-01-18 (כבוד השופטת

עירית וינברג-נוטוביץ

), בגדרה הורה בית משפט של פשיטת רגל על ביטול צו

עיכוב יציאה מהארץ שהוצא נגד המבקשת, שהיא חייבת בהליכי פשיטת רגל (להלן: "

החייבת

"), בכפוף לתנאים מסוימים.

2.

בכתבי טענותיהם הרחיבו הן החייבת והן הנאמן בדבר הרקע והמחלוקות הנוגעות

להליכי פשיטת הרגל המתנהלים בעניינה של החייבת. הרחבה זו אינה דרושה לצורך הכרעה

בבקשה שלפניי, שכן העניין הטעון הכרעה מצומצם, ונוגע אך לתנאים לביטול צו עיכוב

היציאה מהארץ שהוצא בעניינה של החייבת.

3.

בתמצית ייאמר כי החייבת היא אזרחית הודו, השוהה בארץ מזה למעלה מ-40

שנה, בעקבות עסקי סחר ביהלומים שניהל בעלה. חברת מסחר היהלומים באמצעותה פעל הבעל,

אשר החייבת הייתה בעלת 9% ממניותיה, נקלעה להליכי פירוק, וגם החייבת ובעלה נקלעו

להליכי פשיטת רגל, על פי הנטען בבקשה שלפניי, בשל חתימתם על ערבויות לטובת החברה.

מכל מקום, לפני מספר חודשים פגה אשרת השהייה של החייבת בארץ, ולא חודשה, ועל כן

היא כיום בגדר שוהה בלתי חוקית (ואולם רשות האוכלוסין וההגירה הודיעה לבית המשפט

קמא כי לעת הזו לא ינקטו על ידה נגד החייבת הליכי אכיפה והרחקה).

4.

החייבת ביקשה לצאת לקבלת טיפול ובדיקות רפואיות בהודו, שכן לטענתה

משהפכה לשוהה בלתי חוקית היא אינה מבוטחת בביטוח בריאות תקף, ותידרש לשלם כספים

רבים לצורך ביצוע הבדיקות בישראל. כאמור, בית המשפט קמא אישר את בקשת החייבת לצאת

להודו לקבלת טיפול רפואי, בכפוף לתנאים שהציע הנאמן בפשיטת רגל של החייבת, כדלקמן:

שלושת הנושים של החייבת יביעו הסכמתם בכתב

להתרת יציאת החייבת מהארץ כנגד הפקדת סך 350,000 ש"ח בחשבון הנאמנות המתייחס

לחייבת.

יציאת החייבת מהארץ לא תעלה על 30 ימים.

הסכמה זו מצד כל נושי החייבת תוגש לתיק

ביהמ"ש בצירוף אישור ב"כ החייבת כי הינו מחזיק בחשבון בנק סכום כסף בסך

350,000 ש"ח בנאמנות, וכי הוא יעביר סכום זה לחשבון הנאמנות המנוהל על ידי

המנהל המיוחד, היה ותתקבל החלטה

המתירה את יציאת החייבת את הארץ [כ]אמור לעיל וכתנאי לביטול עיכוב היציאה החייבת מהארץ ותמציא אישור מתאים ממשרד הפנים בדבר אשרת כניסה ושהיה בישראל.

5.

בקשת רשות הערעור שלפניי מופנית כלפי התנאים האמורים, ונטען במסגרתה כי התנאים שנקבעו בהחלטה אינם סבירים, ולמעשה מציבים בפני החייבת מחסום בלתי עביר. ביום 24.4.2019 הגיש ב"כ החייבת הודעה, בהתאם להחלטת בית משפט זה, במסגרתה פירט את הערבויות המוצעות על ידה להבטחת חזרתה ארצה. ביום 24.4.2019 הורה בית משפט זה לנאמן לנכסי החייבת ולכונס הנכסים הרשמי להתייחס לתנאים המפורטים בהצעת החייבת.

6.

לאור האמור בהתייחסויות הצדדים, להלן גדר המחלוקת בין הצדדים לעניין התנאים לביטול צו עיכוב היציאה מהארץ שהוצא בעניינה של החייבת. החייבת הציעה כי בתה המתגוררת בארה"ב תעמיד סכום ערובה בסך 60,000$ ארה"ב (שהם שווי ערך לכ-216,000 ש"ח). הנאמן מבקש כי סכום הערובה יעמוד על סך של 350,000 ש"ח. בעניין זה סברתי כי סך של 216,000 הוא סכום ההולם את נסיבות העניין, ולעניין זה אזכיר כי הנאמן הוא אשר יזם הצעה לפיה החייבת תעמיד 1,000,000 ש"ח לקופת הנשייה לשם בקשת הפטר (הצעה אשר נדחתה לעת עתה על ידי נושי החייבת). כן סבור הנאמן כי יש לנקוב במועד מוגדר לשובה של החייבת לארץ, לשיטתו 30 ימים, וכן לקבוע כי מועד זה יהיה המועד הקובע לחילוט הערובה שתופקד. סבורני כי גם עמדה זו של הנאמן יש לדחות, הואיל ומועד חזרתה של החייבת אינו תלוי אך בה אלא במתן אשרה של משרד הפנים לכניסתה המחודשת של החייבת לישראל.

7.

לאור האמור לעיל החלטתי לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. הערעור מתקבל באופן חלקי, במובן זה שחלף התנאים שנקבעו בהחלטת בית משפט קמא מיום 15.4.2019 לביטולו של צו עיכוב היציאה מהארץ שהוצא בעניינה של החייבת, ייקבעו התנאים הבאים:

א.

החייבת תחתום על התחייבות להתייצב בקונסוליה הישראלית שבעיר בנגלור בהודו, לצורך חידוש אשרת הכניסה שלה לישראל, בהקדם האפשרי לאחר סיום בדיקותיה הרפואיות, ובכל מקרה לא יאוחר מ-21 יום ממועד צאתה מהארץ, ולהגיש בקשה מתאימה לאשרת כניסה לישראל, אשר תכלול כל מסמך שיידרש באופן סביר לשם כך. החייבת תתחייב לשוב ארצה בתוך 7 ימים מהמועד בו תוסדר אשרת הכניסה שלה לישראל.

ב.

להבטחת התחייבותה האמורה, תפקיד החייבת בקופת בית משפט קמא 216,000 ש"ח.

ג.

כל עוד תשהה החייבת מחוץ לגבולות ישראל, יעמוד בתוקפו צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד בעלה, מר קלניאם סונדראם טיאגראז'ן ( Kalyana Sundara Thiagarajan ) (כאמור בסעיף 16 להודעה מיום 24.4.2019 מטעמה של החייבת).

8.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתן

היום, ל' בניסן התשע"ט (5.5.2019).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1מועד חזרתה של החייבת אינו תלוי בה בלבד, אלא במתן אשרת כניסה על ידי משרד הפנים, ולכן אין לקבוע מועד מוגדר לשובה כתנאי לחילוט הערובה