רע"א 2880/18 פלוני נ. פלוני

איני מוצא מקום להתערבות בקביעותיהן העובדתיות של הערכאות הקודמות בדבר חוסר תום הלב של המבקש, אשר פנייתו למשיבים לא נעשתה לשם קבלת טיפול רפואי, אלא בניסיון לטמון להם פח, ובדבר משבר האמון שנוצר כתוצאה מאי הגילוי בדבר היותו נשא HIV

– משבר שהיווה נימוק ענייני לסירוב לטפל בו. כפועל יוצא, אין צורך להידרש לשאלות המהותיות שעשויות להתעורר במקרים אחרים – אם לגבי היקף חובת הגילוי של נשאי HIV , ואם בנוגע להתייחסות הראויה להחלטה שהתקבלה ממניע פסול לצד שיקול ענייני (כקביעת בית המשפט המחוזי). התנהלות המבקש חורצת את דין תביעתו, ומלמדת כי התוצאה אליה הגיעו הערכאות הקודמות ראויה לגופה. כך או כך, שעה שתוצאה זו מבוססת על נסיבותיו הקונקרטיות של המקרה שבפנינו, בקשת רשות הערעור דנן אינה מצדיקה מתן רשות ערעור בגלגול שלישי.

נאמר את הדברים בחדות. כלל מושרש הוא שאף אם בקשה למתן רשות ערעור מעלה סוגיה משפטית כללית, אין להיעתר לה כאשר מדובר בסוגיה תיאורטית שההכרעה בה לא תשפיע על התוצאה הקונקרטית. יתרה מכך, הממצאים העובדתיים שנמצאו מלמדים כי זה בוודאי אינו המקרה המתאים לדיון לגופן של השאלות העקרוניות – הראויות לבירור מעמיק בעניינו של מטופל שפעל בתום לב ובגלוי.

הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.