רע"א 2885/19 אברהם יהודה נ. יוסי כחלון

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 25.3.2019 בת"א 56909-05-18 (השופטת ח' פלינר ), בגדרה נדחתה בקשת המבקש, אברהם יהודה (להלן: יהודה ), לביטול צו זמני לעיכוב הליך הוצאה לפועל שבו נקט יהודה נגד המשיב, יוסי כחלון (להלן: כחלון ).

2.

בתמצית, אלו העובדות הצריכות לענייננו: יהודה וכחלון קיימו מערכת יחסים עסקית ארוכת שנים, עד אשר עלו יחסיהם על שרטון, ועברו מהמישור העסקי למישור המשפטי. בין הצדדים מתנהל הליך לפני בית המשפט המחוזי, שעניינו בהתחשבנות בתביעות כספיות הדדיות ביניהם (להלן: תביעת ההתחשבנות ). במקביל, פתח יהודה בהליך הוצאה לפועל, למימוש משכון שנרשם לטובתו על דירה שבבעלותו של כחלון (להלן: הדירה ). המשכון נרשם כבטוחה נגד הלוואה שהעמיד יהודה לכחלון בשנת 2012, בסך של 660,000 דולר. על-פי הסכם ההלוואה, התחייב כחלון להחזיר ליהודה את סכום ההלוואה, בתוספת מחצית מהרווח שיתקבל כתוצאה ממכירת הדירה. כחלון התחייב, כי הדירה תימכר "למרבה במחיר בהזדמנות הראשונה שהדבר יתאפשר " . בשלהי שנת 2017, הונחה על שולחנו של כחלון הצעה בסך של 10 מיליון ₪ לרכישת הדירה, אולם הוא סירב להצעה זו, והעסקה ירדה מהפרק. בעקבות זאת, פתח יהודה בהליך למימוש המשכון, על מנת לגבות את חובו באמצעות מכירת הדירה.

3.

לאחר פתיחת הליך ההוצאה לפועל, פעל כחלון על מנת למנוע את מימוש המשכון. בתוך כך, הגיש בקשות שונות לרשם ההוצאה לפועל, במסגרתן טען כי יש לעכב את ההליכים, ואף ביקש לסגור את תיק המשכון. טענותיו, רובן ככולן, נדחו על-ידי רשם ההוצאה לפועל. משלא צלחו ניסיונותיו למנוע את מימוש המשכון במסגרת הליך ההוצאה לפועל, ביקש כחלון לבור לו דרך אחרת, והגיש בקשה לעיכוב זמני של הליך מימוש המשכון, הפעם בבית המשפט המחוזי, במסגרת תביעת ההתחשבנות.

4.

בהחלטתו מיום 7.2.2019 קיבל בית המשפט המחוזי את בקשתו של כחלון, והורה על עיכוב זמני של הליך ההוצאה לפועל, עד ליום 21.2.2019 – מועד דיון קדם המשפט הבא שהיה קבוע, נכון לעת ההיא. בית המשפט קבע, כי אמנם רשם ההוצאה לפועל כבר החליט בעניין עיכוב ההליכים, אך המסגרת הנכונה לבירור בקשה זו היא תביעת ההתחשבנות. לגופו של עניין קבע בית המשפט, כי בטרם ימומש המשכון, ראוי לברר תחילה את מאזן החובות שבין הצדדים. בית המשפט עמד על כך שמאזן הנוחות נוטה לטובתו של כחלון, נוכח שוויה הגבוה של הדירה, אשר עולה בשיעור ניכר על גובה החוב שאותו מבקש יהודה לגבות באמצעותה (ומוכחש על-ידי כחלון). שבועיים חלפו, ובתום הדיון שהתקיים ביום 21.2.2019 קבע בית המשפט, כי עיכוב הליך מימוש המשכון יעמוד בתוקפו.

5.

ביום 19.3.2019 הגיש יהודה בקשה לביטול צו העיכוב הזמני שניתן על-ידי בית המשפט המחוזי. בבקשתו טען יהודה, כי כחלון 'גורר את רגליו' על מנת לעכב את מכירת הדירה, על אף שהביע את הסכמתו לפעול לטובת המכירה. עוד טען יהודה, כי הדירה אינה משמשת למגורים עבור כחלון, תושב ארה"ב, וכי אין נכס נוסף שממנו יכול יהודה להיפרע. כמו כן נטען, כי עיכוב הליך המימוש, חרף החלטותיו של רשם ההוצאה לפועל, חותר תחת תכליתו של המשכון. בהחלטה מיום 25.3.2019 דחה בית המשפט המחוזי את בקשתו של יהודה, והותיר את צו העיכוב הזמני על כנו. לצד זאת, התנה בית המשפט את תוקפו של צו העיכוב בהפקדת ערובה על סך של 100,000 ₪ על-ידי כחלון, להבטחת נזקים שעלולים להיגרם ליהודה כתוצאה ממתן הצו, ככל שיוכחו נזקים שכאלו.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפנַי.

6.

בבקשתו טוען יהודה, כי יש לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי, בהעדר עילה לעיכוב הליך מימוש המשכון. לדבריו, התחשבנות בין צדדים אינה מספיקה על מנת לעכב הליך הוצאה לפועל. לשיטתו, האכסניה המתאימה לבירור טענותיו של כחלון ביחס למאזן החובות, היא תביעת ההתחשבנות. עיכוב הליך ההוצאה לפועל בשל הצורך לברר את מאזן החובות, "שומט את הקרקע תחת עצמאות המשכון" , ושולל את התועלת הגלומה בבטוחה מסוג זה.

7.

לאחר שעיינתי בבקשה ושקלתי את נימוקיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, גם מבלי להיזקק לתשובת המשיבים.

הלכה מושרשת היא, כי התערבותה של ערכאת הערעור בהחלטות שעניינן במתן סעדים זמניים, שמורה למצבים חריגים (רע"א 5841/11 אקסלרוד נ' בנק המזרחי , פסקה 23 (20.9.2011)). המקרה שלפנַי אינו נמנה על החריגים המצדיקים את התערבותי.

8.

בית המשפט המחוזי בחן את מכלול השיקולים הרלבנטיים, נתן דעתו על טענות הצדדים, ונימק את מסקנתו כדבעי. בשלב זה, מאזן החובות שבין הצדדים לוט בערפל; הבירור בעיצומו, במסגרת תביעת ההתחשבנות. מבלי להידרש לתביעה זו לגופה, על-פי טענותיו של יהודה בבקשת רשות הערעור, לאחר קיזוז החובות, חב לו כחלון כספים בסך של כ-1,300,000 ₪. סכום זה עשוי עוד לפחות, לאחר שיובאו בחשבון טענותיו של כחלון. מכל מקום, שוויה של הדירה עולה על שווי החוב עשרת מונים, ומוערך בכ-10,000,000 ₪. בנסיבות אלו, דומה כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו של כחלון, חרף העובדה שהדירה אינה משמשת אותו למגורים. מוטב להמתין קמעא, לברר את מאזן החובות, לוודא שאכן יש צורך לממש את המשכון. במקביל, יתאפשר לכחלון לבחון הזדמנויות למכירת הנכס, למקסם את התמורה ממנו. לכך יש להוסיף את העובדה, שבית המשפט המחוזי הורה לכחלון להפקיד ערובה בשיעור כספי הולם להבטחת נזקים אפשריים של יהודה כתוצאה מעיכוב מימוש המשכון.

9.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית. משלא נתבקשה תשובה, לא אעשה צו להוצאות.