רע"א 2904/01 חטיב גמאל נ. תעשית אבן וסיד בע"מ

1.זוהי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' הנשיא י' אברמוביץ) בבר"ע 131/01, מיום 27.2.01. בהחלטתו דחה בית המשפט המחוזי את בקשת רשות הערעור שהגיש המבקש על החלטת בית משפט השלום בנצרת (כב' השופטת א' הלמן) מיום 2.1.01, לפיה נדחתה בקשתו לביטול פסק דין שניתן נגדו בהעדר התייצבות.

המשיבה 1 הגישה תובענה כספית נגד המבקש ונגד המשיבים 2 ו3- בבית משפט השלום בנצרת. המשיבים 2 ו3- לא הגישו כתב הגנה וביום 13.3.00 ניתן נגדם פסק דין בהעדר הגנה על מלוא סכום התביעה. המבקש הגיש כתב הגנה, וביום 22.6.00 הורה בית משפט השלום על גילוי מסמכים ועל הגשת תצהירי עדות ראשית על ידי בעלי הדין. המועד להגשת תצהירי העדות הראשית מטעם המבקש נקבע ליום 10.11.00. כן נקבע בהחלטה זו, מועד לדיון במעמד בעלי הדין ביום 16.11.00.

המבקש לא הגיש תצהירי עדות ראשית ואיש מטעמו לא התייצב במועד שנקבע לדיון, ולפיכך נתן בית המשפט פסק דין נגד המבקש. בא-כוח המבקש הגיש בקשה לביטול פסק הדין, בה טען כי עקב טעות טכנית לא נרשם מועד הדיון ביומנו ולפיכך לא התייצב לדיון. באשר לאי הגשת תצהירי העדות הראשית, טען בא-כוח המבקש, כי עקב המצב הביטחוני והשביתות שפרצו בנצרת, במהלך החודשים ספטמבר-אוקטובר 2000, נבצר ממנו להיפגש עם מרשו לשם הכנת התצהירים. עוד נטען בבקשה כי למבקש סיכויי הגנה טובים מפני התביעה. בקשה זו נתמכה בתצהיר של המבקש בלבד באשר לסיכויי הגנתו מפני התביעה.

2.בית משפט השלום דחה את בקשתו של המבקש לביטול פסק הדין שניתן בהעדרו, מהטעם שטענות בא-כוח המבקש באשר לאי התייצבותו לדיון ולאי הגשת התצהירים במועד, לא נתמכו בתצהיר מטעמו, וכי אין הסבר בבקשה מדוע לא התייצב המבקש אישית לישיבה אליה הוזמנו בעלי הדין. בית המשפט הוסיף וקבע כי ספק אם היה באמור בבקשה להועיל למבקש גם לו היה נתמך בתצהיר, נוכח העובדה כי המועד להגשת תצהירי העדות הראית נקבע ליום 10.11.01, וכי אין בפיו כל הסבר מדוע לא הוגשה בקשה להארכת מועד להגשת התצהירים. עוד קבע בית המשפט כי המבקש הסתפק בתצהיר לא מפורט ביחס לסיכויי הגנתו, וכי אין באמור בו כדי להצדיק את ביטולו של פסק הדין. בקשת רשות הערעור שהגיש המבקש על החלטה זו נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי. מכאן הבקשה שבפני.

3.בא-כוח המבקש חוזר טוען כי לא היה מקום לדחות את הבקשה לביטול פסק דין מהטעם שזו לא נתמכה בתצהיר מטעמו, שכן לפני הגשת הבקשה הוסכם בינו לבין בא-כוח המשיבה 1 כי הטענות העובדתיות המועלות בבקשה ואשר קשורות לסיבת אי ההתייצבות ולאי הגשת תצהירי עדות ראשית ייחשבו כתצהיר המוגש מטעם ב"כ המבקש, ואילו יתר הטענות העובדתיות ייתמכו בתצהיר מטעם המבקש. כן טוען המבקש כי חובת הצדק מחייבת את ביטולו של פסק הדין.

המשיבה מתנגדת לבקשה. ראשית, מכחישה המשיבה את טענת בא-כוח המבקש, לפיה סיכם עם בא כוחה כי הטענות המועלות בבקשה לביטול פסק דין, באשר לאי ההתייצבות, ייחשבו כאילו נטענו בתצהיר. המשיבה תומכת בנימוקיו של בית המשפט שלום לדחיית הבקשה לביטול פסק הדין ומוסיפה כי בא-כוח המבקש לא פירט בבקשה את סיבת הטעות הטכנית לה הוא טוען, וכי בהודעה על הגשת תצהירי העדות הראשית של המשיבה, שנשלחה לב"כ המבקש, הופיע במפורש מועד הדיון. כן טוענת המשיבה כי סיכויי הצלחת ההגנה של המבקש קלושים, שכן עיקר טענותיו של המערער מופנות כנגד חובה של המשיבה 2 אשר המבקש ערב לו, זאת חרף העובדה שניתן פסק דין נגד המשיבה 2 לפיו חויבה בתשלום מלוא סכום התביעה.

4.לאחר שבחנתי את טענות בעלי הדין, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. טענות המבקש אינן מעלות סוגיה משפטית בעלת חשיבות כללית המצדיקות דיון נוסף בבית משפט זה. גם לגופם של דברים אין עילה להתערב בהחלטותיהן של הערכאות הקודמות. בית המשפט השלום קבע כאמור כי לא הוצג טעם מספיק למחדליו של המבקש, כי לא הוצג בפניו כל טעם מדוע המבקש עצמו לא התייצב לדיון וכי לא ניתן טעם מדוע לא הוגשה בקשה להארכת מועד להגשת תצהירי עדות ראשית. בית משפט השלום אף לא מצא באמור בתצהירו של המבקש כדי להצביע על סיכויי הגנה טובים מפני התביעה. בנסיבות העניין, לא מצאתי מקום להתערב במסקנותיו אלה של בית משפט השלום.

הבקשה נדחית אפוא. המבקש יישא בהוצאות המשיבה בסכום כולל של 10,000 ש"ח.