פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 2920/01 אברהם הראל נ. כונס הנכסים הרשמי

ניתן ביום

בקצרה

חדלות פירעון · הפטר לפושט רגל וחבות במזונותערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בעניין מתן הפטר לפושט רגל והתנאים שנקבעו לו

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה ערעור של פושט רגל שביקש לבטל את התנאים שנקבעו למתן ההפטר, לרבות החיוב במזונות, או לחלופין לבטל את ההפטר כולו. נקבע כי ההחלטה המחוזית מאזנת כראוי בין אינטרס הנושים לאינטרס החייב, וכי חוב המזונות נתון לסמכות בית המשפט לענייני משפחה. לא נפסקו הוצאות.

העובדות

המערער הוכרז כפושט רגל ובקש, יחד עם הכונס הרשמי, מתן הפטר. בית המשפט המחוזי נתן הפטר בכפוף להוראת סעיף 69(א) לחוק פשיטת הרגל, שלפיה צו הפטר אינו פוטר מחבות במזונות, ובתנאי שאם תוך 5 שנים יתברר כי לחייב נכס או השתכרות משמעותית, ההפטר יבוטל.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי שנתן הפטר לפושט הרגל בכפוף לתנאים, לרבות החיוב במזונות?
  2. 2.האם יש לבטל את תנאי ההפטר או את ההפטר כולו?

הלכות

  1. 1

    ההחלטה על מתן הפטר בכפוף לתנאים מאזנת כראוי בין האינטרסים של הנושים לבין אינטרס החייב לשחרר עצמו

    ״החלטה, המאזנת כראוי בין האינטרסים של הנושים, שלצורך גביית חובו של החייב להם הוכרז הוא כפושט-רגל, ובין אינטרס החייב לשחרר עצמו״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    חוב מזונות שחל על החייב מטופל על ידי בית המשפט לענייני משפחה, שהוא המוסמך לדון בו לאחר מתן ההפטר

    ״משניתן ההפטר, בית-המשפט לענייני משפחה הוא המוסמך לדון בחוב זה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • פושט רגל
  • הפטר
  • מזונות
  • כונס רשמי
  • השתכרות משמעותית
  • בית המשפט לענייני משפחה
  • ערעור

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית-המשפט העליון

בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

ע"א 2920/01

בפני:

כבוד השופטת ד' דורנר

כבוד השופט א' ריבלין

כבוד השופטת א' פרוקצ'יה

המערער:

אברהם הראל

נ ג ד

המשיבים:

1. כונס

הנכסים הרשמי

2. אסתר הרשקוביץ

3. טובה אורביטל

4. מיה הראל

5. סיוון הראל

6. סוניה סימון

7. בנק הפועלים בע''מ

8. קבוצת בנק לאומי בע''מ: בנק לאומי לישראל

בע"מ, בנק לאומי ושות', ברטרייד בע"מ

9. קופת חולים ''מכבי''

10. מוטי ביאר

11. מס ערך מוסף, מע"מ 2

12. מס הכנסה, פקיד שומה 4 תל-אביב

13. יורשת אירית להט ז''ל – הבת שירי

14. "גל" חקירות וביטחון

15. אנדרי פרנק

16. עו"ד טובה כהן

17. רו"ח איסר הוברמן

18. עו"ד דני אטיאס

19. ג'וני יונתן הלברור

ערעור על פסק-דינו של בית המשפט

המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 25.2.01 בתיק פש"ר 646/97, שניתן על ידי כבוד

השופטת ו' אלשיך

תאריך הישיבה:

כ"ב באדר א תשס"ג

(24.2.03)

בשם המערער:

בעצמו

בשם המשיב 1:

עו"ד הלית אילסר

בשם המשיבות 5-3:

עו"ד זאב קובלר

בשם המשיב 7:

עו"ד דורון לויטה

בשם המשיב 8:

עו"ד ליאת עיני-נצר

בשם המשיבים 2, 6 ו-15:

בעצמם

פסק-דין

בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו נענה לבקשת המערער – שהוכרז כפושט-רגל, וכן לבקשת הכונס הרשמי, כי יינתן למערער הפטר. ההפטר, ניתן, עם זאת, בכפוף להוראת סעיף 69(א) לחוק פשיטת-הרגל הקובעת, כי צו-הפטר אינו פוטר את פושט-הרגל מחבות לפי פסק-דין בתובענת מזונות. בית-המשפט המחוזי אף התנה את ההפטר בכך, ש"אם במשך 5 שנים מהיום יתברר כי לחייב נכס כלשהו או שהוא יחל לעבוד ולהשתכר סכומי כסף משמעותיים... הרי שההפטר, לכשתוגש בקשה מתאימה, יבוטל". בית-המשפט הוסיף והדגים, כי השתכרות משמעותית משמעה, למשל, שכר של 40,000 ש"ח לחודש.

בערעור שבפנינו מבקש המערער לבטל את התנאים, לרבות החיוב במזונות, ולחלופין, לבטל את ההפטר כולו. לא מצאנו בטענות המערער עילה להתערב בהחלטת בית-המשפט המחוזי – החלטה, המאזנת כראוי בין האינטרסים של הנושים, שלצורך גביית חובו של החייב להם הוכרז הוא כפושט-רגל, ובין אינטרס החייב לשחרר עצמו. נוסיף, כי לעניין חוב המזונות המכביד על החייב, הפנה אותו בית-המשפט המחוזי לבית-המשפט לענייני משפחה, ואכן, משניתן ההפטר, בית-המשפט לענייני משפחה הוא המוסמך לדון בחוב זה.

הערעור נדחה איפוא.

אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ה באדר א' תשס"ג

(27.2.03).

ש ו פ ט ת ש ו

פ ט ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עא 2920/01

הלכות

  1. 1ההחלטה על מתן הפטר בכפוף לתנאים מאזנת כראוי בין האינטרסים של הנושים לבין אינטרס החייב לשחרר עצמו
  2. 2חוב מזונות שחל על החייב מטופל על ידי בית המשפט לענייני משפחה, שהוא המוסמך לדון בו לאחר מתן ההפטר