רע"א 2934/18בלאל אבו סניני נ. פרוסליסינג בע"מ

1.

לפניי בקשה להורות על עיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (סגן הנשיא השופט חגי ברנר ) בפר"ק 49479-06-16 מיום 22.3.2018, עד להכרעה בערעור על פסק הדין. במסגרת פסק דינו, הורה בית המשפט המחוזי על פירוק חברת סני שירותי תברואה (1999) בע"מ, היא המבקשת 2 בהליך שלפניי.

2.

המבקשת 2 (להלן: " החברה ") היא חברה פרטית העוסקת במתן שירותי תברואה, ניקיון ופינוי אשפה לעיריות ורשויות מקומיות. מפסק הדין המחוזי עולה כי הנכס המרכזי של החברה הוא המוניטין שלה וכשירותה להתמודד במכרזים בתחום התברואה על סמך ניסיון מוכח המהווה תנאי סף במכרזים אלו. המבקש 1 הוא בעל המניות ומנהלה של החברה.

3.

המשיבה 1, חברת פרוליסינג בע"מ (להלן: " חברת פרוליסינג ") היא נושה של החברה, אשר ביקשה בבית משפט קמא את פירוקה של החברה תחת מבקשי פירוק קודמים אשר חזרו בהם, בגין חוב נטען בסך של 4,489,398 ש"ח. לבקשת הפירוק של חברת פרוליסינג הצטרפו מספר נושים נוספים.

4.

ביום 22.3.2018 ניתן פסק הדין של בית המשפט המחוזי במסגרתו הורה בית המשפט על פירוקה של החברה נוכח קיומה של עילת פירוק לפי סעיף 257(4) לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983 (להלן: " הפקודה "). לשיטת בית המשפט המחוזי התקיימו בעניינה של החברה שלוש החלפות המנויות בסעיף 258 לפקודה המגדירות חברה כחדלת פירעון כדלקמן: " החברה חייבת לפרוליסינג סכום העולה על הסף הקבוע בפקודה, אך חרף דרישתה של פרוליסינג, לא פרעה את החוב; נגד החברה ניתנו פסקי דין חלוטים ונפתחו נגדה תיקי הוצל"פ לטובת מספר נושים, אלא שהחברה לא פרעה את חובה לנושים הללו; ולבסוף, הוכח להנחת דעתי כי אין ביכולתה של החברה לפרוע את חובותיה, שכן אין לה נכסים כלשהם זולת המוניטין והנסיון המקצועי של בעליה, אלא שאין די באלה על מנת לפרוע חובות, גם כשהם זעומים למדי ".

5.

נוכח קביעה זו, אישר בית המשפט המחוזי את החלפתם של מבקשי הפירוק השונים בחברת פרוליסינג וכן הורה אל מתן צו פירוק. כמו כן מינה בית המשפט המחוזי את עו"ד בניהו לאבל לתפקיד מנהל מיוחד של החברה (להלן: " המנהל המיוחד ").

6.

על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגש ערעור. כמו כן הגישו המבקשים בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין לבית משפט קמא. ביום 4.4.2018 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי בדבר מתן עיכוב ביצוע ארעי על מנת לאפשר לחברה לפנות בבקשה מתאימה לבית המשפט העליון. כידוע, החלטה זו של בית המשפט המחוזי כמוה כהחלטה הדוחה את הבקשה לעיכוב ביצוע (וראו, בש"א 198/92 קופת חולים של ההסתדרות הכללית נ עאזם , פ"ד מו(1) 642, 644 (1992);

חמי בן-נון טל חבקין הערעור האזרחי

378 (מהדורה שלישית, 2012)) על החלטה זו של בית משפט קמא, שהינה "החלטה אחרת" מונחת בקשת רשות הערעור שלפניי.

7.

המבקשים סבורים כי שגה בית המשפט המחוזי עת סירב להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין המורה על פירוק החברה. לשיטתם, סיכויי הערעור טובים הם, שכן החוב הנטען שולם בחלקו הארי ונותרה יתרה בסך 680,000 ש"ח השנויה במחלוקת. כן נטען כי יש לבחון את נסיבות הצטרפותם של הנושים הנוספים התומכים בבקשת הפירוק,

וכי למבקשים לא ניתנה האפשרות לבחון טענות אלו טרם הדיון שנערך בבית המשפט המחוזי. באשר למאזן הנוחות נטען, כי זה נוטה לטובתם, שכן ברי כי לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו במידה שהחברה תפורק.

8.

לעומתם, סבורה חברת פרוליסינג כי אין מקום להורות על עיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי. לשיטתה, אין כל מחלוקת ביחס ליתרת החוב בסך 680,000 ש"ח; הנושים הנוספים הגישו הצטרפתם לבקשת הפירוק כדין; למבקשים ניתן יומם בבית המשפט המחוזי ושהות מספקת לטעון טענותיהם; המבקשים לא הצביעו על נזק בלתי הפיך העלול להיגרם כתוצאה מביצוע פסק הדין. לטענתם ככל שפסק הדין יעוכב תמשיך החברה לצבור התחייבויות כלפי גורמים שונים, ליטול אשראי נוסף ולבצע העדפת נושים, ובאופן זה לפגוע בקופת הפירוק ובנושי החברה.

9.

כונס הנכסים הרשמי, המשיב 2, תומך גם הוא בעמדת המשיבה. יצוין כי במסגרת הדיון אשר התקיים לפני בית המשפט המחוזי סבר ב"כ הכונס הרשמי כי המחלוקת בין החברה לבין חברת פרוליסינג היא מחלוקת כנה ועל כן אין מקום להורות על פירוקה של החברה. אולם, לשיטתו, משעה שבית המשפט המחוזי סבר אחרת, והורה על פירוקה של החברה בפסק דין מנומק ומבוסס, אין מקום להתערב בקביעה זו.

10.

עיון בתיק מעלה כי ביום 4.4.2018, דהיינו לאחר מתן פסק הדין הוגש דוח המנהל המיוחד. במסגרת דוח זה צוין כי קיים ספק באשר ליכולתה של החברה להשיא ערך לנושים במצב של פירוק. הטעם לכך הוא שאם תפורק החברה לא תהיה זכאית עוד להשתתף במכרזים, וכך יאבד הערך המרכזי המצוי בה. לאור זאת סבר המנהל המיוחד כי יתכן מאד שדרך המלך להשיא את הערך לנושים אינה פירוק, אלא מכירת החברה למשקיע כעסק חי. עוד ציין המנהל המיוחד כי " היתכנות מהלך זה תתברר בתוך תקופה קצרה ", וציין כיצד בכוונתו לפעול לבירור עניין זה. בית המשפט של פירוק הורה למנהל המיוחד ביום 4.4.2018 להגיש דו"ח נוסף בתוך 60 יום.

11.

בשים לב לעמדתו הראשונית של הנאמן, סבורני כי יש הצדקה לעיכוב ביצוע פסק הדין עד למתן הכרעה בערעור. מאזן הנוחות בעניין זה פועל בצורה ברורה לטובת המבקשים, שכן הכרזה על פירוק החברה עשויה להיות בלתי רצויה בין אם החברה סולבנטית ובין אם לאו. בנוסף, גם סיכויי הערעור, בהינתן עמדת הנאמן ביחס להליך בו ראוי היה לנקוט, אינם מבוטלים.

12.

לאור האמור, בקשת רשות הערעור מתקבלת במובן זה שפסק דינו של בית משפט של פירוק מיום 22.3.2018 יעוכב, באותם התנאים שנקבעו בהחלטתו של כבוד השופט חגי ברנר מיום 4.4.2018, עד להכרעה בערעור.

13.

ההליך שלפניי הוא בקשת רשות ערעור על ההחלטה בעניין עיכוב ביצוע פסק הדין, ואין הוא הליך ערעור על החלטת הפירוק גופה. עם זאת, על מנת שלא להטריח את בית המשפט העליון בהליכי ערעור מיותרים, מן הראוי שבית המשפט של פירוק יקיים דיון נוסף בהחלטתו להורות על פירוק החברה, מיד לאחר שיתקבל הדיווח הנוסף של המנהל המיוחד, ועוד בטרם ידון הערעור בבית משפט זה.

14.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.