רע"א 2936/05 דו בר ובניו (1983) חברה לעבודות בניה בע"מ נ. עמותת מורים בונ

1.המשיבים הינם עמותת מורים וחבריה אשר התאגדו לצורך הקמת בתים לחברי העמותה בלוד. העבודה נמסרה לבסוף לידי המבקשים, שהינם קבלן וחברה לעבודות בנייה. בין הצדדים התגלעו מחלוקות בגינן הוגשו תובענות לבית המשפט. הוסכם כי לאחר שבית המשפט יכריע בשלוש פלוגתאות יועבר הדיון בתובענות עצמן להכרעת מהנדס שישמש כבורר. במהלך הדיון בפני הבורר הודיעו המבקשים כי הם מתכוונים להעלות במסגרת הבוררות טענות הנוגעות להסכם לא חתום בין הצדדים, אשר לטענתם מחליף את מועדי ביצוע העבודה והפיצוי המוסכם שנקבעו בהסכם המקורי (להלן: ההסכם השני ). המשיבים טענו כי מדובר בהרחבת חזית אסורה, שכן טענות אלו לא הועלו בכתבי הטענות של המבקשים שהוגשו לבית המשפט. עקב כך נתן הבורר החלטה לפיה הוא מעביר להכרעת בית המשפט שלוש שאלות משפטיות: האחת, האם אכן מדובר בהרחבת חזית אסורה. אם התשובה לכך שלילית- האם מן הראוי לפצל את הדיון בבוררות כך שייבדק קודם כל תוקפו של ההסכם. שלישית- הכרעה לגופו של עניין בטענות הצדדים הנוגעות להסכם השני.

2.בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ש' סירוטה) בחן את מהותן של טענות המבקשים הנוגעות להסכם השני וכן בחן את כתבי הטענות שהוגשו על ידי הצדדים לבית המשפט, וקבע כי מדובר בהרחבת חזית אסורה, ולפיכך אין הוא נדרש לשתי השאלות הנוספות שהציג הבורר לפניו. על כך הוגשה בקשת רשות ערעור זו.

3.ביום 30.11.05 החלטתי כי הבקשה "תועבר לדיון בפני מותב תלתא שידון, בין היתר, בשאלה האם לבית משפט זה סמכות לדון בבקשה להרשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בשאלות המשפטיות שהביא לפניו הבורר". ביום 25.4.06 ניתן פסק דין בעניין אחר בו הוכרעה השאלה שהוצבה לדיון בהחלטתי בעניין זה. ברע"א 6886/03 הדרן 2000 שיווק והפצת כרטיסים בע"מ נ' מכבי נתניה כדורגל בע"מ (לא פורסם, 25.4.06) נפסק כי בית המשפט העליון מוסמך ליתן רשות ערעור על חוות דעת שנתן בית המשפט המחוזי בשאלה שהביא לפניו בורר בדרך של אבעיית עצה. בעקבות פסק דין זה הגישו הצדדים לעניין שבפניי בקשה מוסכמת לביטול הרחבת ההרכב למותב תלתא ולהחזרת הדיון בפני דן יחיד. ראיתי לנכון להיעתר לבקשה.

4.המבקשים טוענים כי בית המשפט המחוזי הכריע בשאלה שכלל לא הופנתה אליו על ידי הבורר. לטענתם, היה על בית המשפט המחוזי לדון רק בשאלה האם הטענה העובדתית שהעלו בפני הבורר בנוגע להסכם השני מהווה הרחבת חזית אסורה. לטענתם, בית המשפט המחוזי נתן משמעות ופירש את טענתם, דבר שלא היה צריך לעשות לצורך הכרעה בשאלת הרחבת החזית.

5.דין הבקשה להידחות. לשם הכרעה בשאלה שהוצבה בפניו- דהיינו האם ישנה בטענת המבקשים משום הרחבת חזית אסורה- סבר בית המשפט המחוזי כי עליו ליתן פרשנות ומשמעות לטענתם. איני רואה בכך כל פגם המצריך את התערבותו של בית משפט זה. מעבר לכך יצוין כי ממילא היה מוסמך בית המשפט המחוזי לדון אף בטענות הצדדים לגופו של ההסכם, שכן שאלה מעין זו הוצגה בפניו על ידי הבורר. מכל מקום, השאלה אותה מעלים המבקשים אינה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית המצדיקה מתן רשות ערעור בגלגול שלישי ואין בה דבר החורג מעניינם של הצדדים לבקשה זו (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)).

הבקשה נדחית. המבקשים ישאו בשכר טרחת עורך דין בסך של 5,000 ₪ ובהוצאות משפט.