רע"א 2958/16 תובל איזנקוט נ. עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ

1.

המשיבה הגישה תביעה לפינוי ולסילוק ידה של המבקשת מדירת מגורים המצויה בנכס בעיר צפת שבבעלותה (להלן: הדירה ) ולחיוב המבקשת בדמי שימוש ראויים בגין שימוש שעשתה בדירה. ביום 28.4.2015 קיבל בית משפט השלום בנצרת (כב' השופטת ר' נדאף ) את התביעה לאחר שקבע כי המבקשת פלשה לדירה. בית המשפט דחה את טענת המבקשת שלפיה היא דיירת מוגנת בדירה מכוח הסכם משנת 1999 שבמסגרתו העביר לידיה מי שהיה באותה העת דייר מוגן בדירה – ונפטר בשנת 2001 – את זכויותיו בדירה (להלן: ההסכם ). עוד קבע בית משפט השלום כי על המבקשת לשלם למשיבה דמי שימוש ראויים החל מחודש אפריל 2002 ועד ליום החזרת ההחזקה בדירה לפי סכום ממוצע של חוות דעת שהוגשו על ידי הצדדים.

2.

המבקשת ערערה על פסק דין זה לבית המשפט המחוזי ובצד הערעור הגישה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. ביום 24.8.2015 הורה בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט ע' טאהא ) על עיכוב ביצוע פסק הדין. ביום 20.12.2015 קיבל בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' הנשיא ד"ר א' אברהם והשופטים ד' צרפתי ו ע' עילבוני ) את ערעור המבקשת בכל הנוגע לדמי השימוש הראויים שעליה לשלם למשיבה והורה על השבת הדיון לבית משפט השלום כדי שזה יקבע את התקופות שבהן החזיקה המבקשת בדירה שבעבורן על המבקשת לשלם דמי שימוש, ומה גובהם הראוי של דמי שימוש אלה. יחד עם זאת דחה בית המשפט המחוזי את ערעור המבקשת בכל הנוגע לסילוק ידה ופינויה מהדירה, לאחר שלא מצא להתערב בממצאי העובדה שנקבעו על ידי בית משפט השלום.

3.

מכאן הבקשה שלפניי שבצידה הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין של בית המשפט המחוזי. לטענת המבקשת שגה בית משפט השלום בקביעות עובדתיות שונות הסותרות זו את זו ובמסקנות שגיבש על סמך קביעות אלו. לשיטתה, טעויות אלו מצדיקות התערבות של ערכאת הערעור. עוד נטען כי קיומן של סתירות בממצאי העובדה מצדיק דיון ב"גלגול שלישי"; וכי קיימים אף שיקולי צדק המטים את הכף לטובת היענות לבקשה למתן רשות לערער, ובהם העובדה שהדירה משמשת למגוריה של המבקשת ושל ביתה הקטינה.

4.

לאחר שעיינתי בבקשה הגעתי למסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתשובה. כידוע, רשות לערער ב"גלגול שלישי" תינתן אך במקרים שבהם עולה סוגיה רחבה החורגת מעניינם של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982)). הבקשה שלפניי אינה באה בגדרם של מקרים אלה. בית משפט השלום דחה את טענותיה של המבקשת לעניין זכויותיה בנכס בפסק דין מנומק, ובית המשפט המחוזי לא מצא מקום להתערב בממצאי העובדה שביסוד פסק דין זה. טענות המבקשת שלפניי חוזרות בעיקרן על הטענות שנשמעו לפני הערכאות הקודמות והן אינן מעוררות שאלה רחבה החורגת מעניינם הישיר של הצדדים. בנסיבות אלו לא ראיתי להורות על בירור נוסף, שלישי במספר, בערכאה זו.

הבקשה נדחית אפוא. משנדחתה הבקשה נדחית מאליה הבקשה לעיכוב ביצוע. ככל שנדרשת למבקשת תקופת התארגנות לפינוי, יכולה היא לפנות בבקשה מתאימה לערכאה המוסמכת. משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.