פרטי ההליך
החלטה בתיק רע"א 2970/24
בבית המשפט העליון
רע"א 2970/24
לפני:
כבוד השופט א' שטיין
המבקש:
מדינת ישראל – קצין התגמולים
באגף השיקום, משרד הביטחון
נ ג ד
המשיב:
פלוני
בקשת רשות ערעור על
פסק דינו של בית המשפט המחוזי חיפה (השופטים ב' טאובר, ס"נ, מ' דאוד וא'
באומגרט) שניתן ביום 5.2.2024 בע"ו 34624-07-23
בשם המבקש:
עו"ד ישראל בלום; עו"ד שרון
מן אורין
החלטה
1.לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי חיפה (השופטים ב' טאובר, ס"נ, מ' דאוד וא' באומגרט) אשר ניתן ביום 5.2.2024 בע"ו 34624-07-23, במסגרתו התקבל ערעור המשיב על פסק דינה של ועדת הערעורים לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 (להלן: חוק הנכים) (השופטת כ' ג'דעון וחברי המותב א' קורת ונ' אפטר) אשר ניתן ביום 19.5.2023 בע"נ 44614-02-20, ואשר בגדרו נדחה ערעור המשיב על החלטת המבקש לדחות את תביעת המשיב להכרת זכות נכה בעניינו על פי חוק הנכים, בשל העדר קשר סיבתי בין מצבו הנפשי לבין האירוע מושא התביעה שהתרחש במהלך שירותו הצבאי.
2.דין הבקשה להידחות אף מבלי לקבל תשובה.
3.מדובר בבקשת רשות ערעור "בגלגול רביעי" אשר באה בגדרה של תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנה 148א). תקנה זו מורה לנו כי בכפוף למקרים חריגים שבחריגים, שערינו יהיו נעולים בפני בקשות כאמור (ראו: רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982); וראו גם: רע"א 4814/20 מגדל טופ נדל"ן בע"מ נ' סלומון, פסקאות 7-4 (12.8.2020); רע"א 1826/18 פלוני נ' פרופורציה פי. אם. סי בע"מ, פסקה 3 (21.11.2018); וכן רע"א 1633/13 פלונית נ' קצין התגמולים, פסקה 20 והאסמכתאות שם (25.6.2013)).
4.זאת ועוד: עסקינן בהליכי ערעור המוגבלים מעיקרם לשאלות משפטיות, כאמור בסעיף 34(א) לחוק הנכים, אשר מורנו כי "התובע או קצין התגמולים רשאים לערער על החלטת ועדת ערעור לפני בית המשפט המחוזי, בנקודה משפטית בלבד" (ההדגשה הוספה – א.ש.).
5.לא מצאתי כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי מעורר שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטני של הצדדים להליך דנן, ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור "בגלגול רביעי". בית המשפט המחוזי יישם בפסק דינו את הלכת אביאן (דנ"א 5343/00 קצין התגמולים נ' אביאן, פ"ד נו(5) 732 (2002)) בהתייחסו אל עובדותיו הספציפיות של המקרה דנן, ואליהן בלבד. כמו כן, אני סבור כי מתן רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי איננו דרוש כדי למנוע עיוות דין.
6.אשר על כן, הנני דוחה את הבקשה שלפניי מכוח סמכותי לפי תקנה 148א. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, ב' בניסן התשפ"ד (10.4.2024).
ש ו פ ט