פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א 3018/21
לפני:
כבוד השופט ד' מינץ
המערער:
אלעד הלוי
נ ג ד
המשיבים:
1. תומר ארנט
2. דן שם טוב
בקשת רשות ערעור על
פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת ע' אבמן-מולר) בהפ"ב
2196-09-20 מיום 17.3.2021
בשם המערער:
עו"ד יוגב הלוי
החלטה
לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ע' אבמן-מולר ) בהפ"ב 2196-09-20 מיום 17.3.2021 במסגרתו התקבלה בקשת המשיב לביטול חלקי של פסק בוררות שניתן בעניינם של הצדדים. לצד הבקשה הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הבוררות.
1.
בין הצדדים מתנהל הליך בוררות בבית הדין "נתיבות חיים", בעניין חלוקת הרווחים ביניהם בפרוייקט לבניית יחידות מגורים בשכונת רמות בירושלים (להלן: הפרויקט בשכונת רמות ). ביום 20.11.2018 ניתן פסק בוררות חלקי בו נקבע כי על המבקש לשלם למשיב סך של 470,500 ש"ח, אולם נוכח טענת המבקש כי יש לקזז מסכום זה חובות שחב לו המשיב בגין פרויקט אחר ("בית ברמה" בבית שמש; להלן: הפרויקט בבית שמש ), הורה בית הדין על "הקפאת" התשלום "עד לבירור הסכסוך שבין הצדדים בנוגע לפרויקט בבית שמש" (להלן: הוראת ההקפאה ).
2.
לאחר שניתן פסק הבוררות האמור, הגיש המבקש ביום 24.11.2019 תביעה כספית נגד המשיב בסך של 674,930 ש"ח בבית משפט השלום בירושלים (ת"א 56366-11-19), בעניין הפרויקט בבית שמש. לאחר הגשת התביעה, הגיש המשיב לבוררים בקשה לביטול הוראת ההקפאה. הבקשה נדחתה ביום 23.8.2020.
3.
ביום 1.9.2020 הגיש המשיב בקשה לבית המשפט המחוזי לביטול הוראת ההקפאה מכוח העילה שבסעיף 24(1) לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: החוק ), שעניינה בהיעדר הסכם בוררות בר-תוקף. בבקשה נטען בעיקר כי הוראת ההקפאה ניתנה בחוסר סמכות מובהק, לאחר שהבוררים כרכו את חובו של המבקש למשיב עם חוב נטען אחר, שלא עמד לדיון בבוררות בין הצדדים. ביום 17.3.2020 קיבל בית המשפט את בקשת המשיב בקבעו כי הוראת ההקפאה במהותה מתייחסת לסכסוך אחר בין הצדדים שאין לגביו הסכם בוררות, ומקומה הנכון בתביעה המתנהלת בבית משפט השלום. בית המשפט הורה על ביטול הוראת ההקפאה, ויתר פסק הבוררות החלקי – אושר.
4.
מכאן לבקשה שלפנַי במסגרתה נטען בעיקר כי המשיב ביסס את בקשתו לביטול חלקי של הפסק על העילה הקבועה בסעיף 24(1) לחוק, וזאת אך ורק כדי להתגבר על האיחור שנפל בהגשת בקשת הביטול (ונוכח הוראת סעיף 27(ד) לחוק על פיה הגשת בקשת ביטול בעילה לפי סעיף 24(1) לחוק, אינה כפופה למגבלת המועדים הקבועים בחוק). ברם, אין חולק כי בין הצדדים קיים שטר בוררות ולא היה כל מקום לקבל את הבקשה מכוח עילה זו. עוד נטען, כי המשיב לא העלה טענת חוסר סמכות לגבי טענת הקיזוז אשר עלתה במסגרת הליך הבוררות עצמו וכי בכל מקרה הבוררים לא חרגו מסמכותם, שכן קביעתם התמצתה בתנאי הנוגע אך ורק לעניין הפרויקט בשכונת רמות, ואין בה כל הכרעה לעניין הפרויקט בבית שמש.
5.
דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיב. הלכה היא כי רשות ערעור בענייני בוררות תינתן במקרים חריגים בלבד, מקרים שבגדרם מתעוררת שאלה עקרונית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים, או משיקולי צדק ולשם מניעת עיוות דין (ראו למשל, לאחרונה: רע"א 657/21 קריית הרשב"י נ' ביטון , פסקה 9 (24.3.2021); רע"א 8816/20 הלה מגדלי משרדים בע"מ נ' מגדלי עסקים (אחזקות) בע"מ , פסקה 6 (7.1.2021)). דברים אלו מקבלים משנה תוקף במיוחד מקום בו מדובר בבקשת רשות ערעור על החלטה בבקשה לביטול או לאישור פסק בוררות (רע"א 8397/20 אנקונינה נ' נוריאלי , פסקה 8 (3.1.2021); רע"א 1751/21
כנס נ' ועקנין , פסקה 7 (17.3.2021)). מקרה זה אינו נמנה בגדר אותם מקרים חריגים. הבקשה נטועה בנסיבות המקרה הקונקרטי והיא נעדרת השלכות החורגות מעניינם הפרטי של הצדדים. גם לא מצאתי כי נגרם למבקש עיוות דין.
6.
למעלה מן הצורך אציין כי גם לגופו של עניין לא מצאתי כי נפלה שגגה בידי בית המשפט המחוזי. בצדק נקבע כי לא היה מקום לכרוך את תשלום החוב שהושת על המבקש לשלם על פי פסק הבוררות שעניינו בסכסוך הנוגע לפרויקט בשכונת רמות, עם החוב הנטען בשל סכסוך אחר שמקורו בפרויקט בבית שמש. זאת שעה שהסכם הבוררות לא נגע לאותו סכסוך, ואשר תביעה לגביו הוגשה לבית המשפט רק לאחר מתן פסק הבוררות ותוצאותיה מי ישורנה.
הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ"ג באייר התשפ"א (5.5.2021).
ש ו פ ט