רע"א 3044/01 יהודה קרייזל נ. אריק מלול

1.המשיבים הגישו תובענה נגד המבקשים בגין תאונת דרכים ( להלן: התאונה ) בה נפגע המשיב הראשון ( להלן: התובע ). בית המשפט המחוזי מינה מומחים רפואיים בתחומים שונים אשר קבעו בחוות דעת שהגישו את נכותו ומגבלותיו של המשיב הראשון עקב התאונה. לאחר מכן הגישו המשיבים בקשה למינוי מומחה רפואי בתחום השיקום ( להלן: מומחה לשיקום ), ובית המשפט נעתר לבקשה. על כך הוגשה בקשה זו לרשות ערעור. הטענה העיקרית של המבקשים היא, שלא היה מקום למנות מומחה לשיקום קודם שמיעת המומחים הרפואיים בתחומים השונים, שכן יתכן ששמיעה כזו תייתר את הצורך במינוי מומחה בתחום השיקום.

2.השאלה אם ומתי למנות מומחה לשיקום, במקרים של פגיעות ונכויות קשות עקב תאונה, צריכה להיות מוכרעת על פי הנסיבות. יהיו מקרים שלכאורה מינוי כזה לא יהיה נחוץ ודי בבירור העובדות על ידי חקירת המומחים האחרים, ויהיו מקרים אחרים, בהם יהיה ברור שמינוי כזה נחוץ ואף ראוי להקדימו. כך, למשל, בנכויות קשות רב מערכתיות כשרק התייחסות אל הנכויות והמגבלות כמכלול יוכל לתת תמונה הולמת של השפעת התאונה על התובע. לעיתים, כשאין מחלוקת בדבר שיעור הנכות הגבוה עקב התאונה, כגון בתאונה בה הנכות היא של 100%, אף ניתן לחסוך את מינויים של מומחים רפואיים בתחומים השונים, ודי יהיה במינויו של מומחה שיקום.

3.בענייננו מדובר בנכות נוירולוגית (ואורטופדית, במקביל) בשיעור 60%, נכות פסיכיאטרית, קוגנטיבית ונפשית, בשיעור 40%, בנוסף לחרשות מלידה (אך לאחר ניתוח מסויים שעבר חלה אצלו התקדמות בתחומי השפה והתקשורת). על רקע נכויות אלה ועל רקע הראיות בדבר הליכי שיקום שעבר התובע בעבר, החלטתו של בית המשפט המחוזי למנות מומחה שיקומי הינה סבירה ואינה מצדיקה התערבות.

הבקשה נדחית, ללא צורך בתשובה.