פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
3105/15
לפני:
כבוד השופט י' דנציגר
המבקשת:
גל- עד קהילה ובית כנסת
נ ג ד
המשיבים:
1. טוביה לייכטר
2. כונס הנכסים הרשמי
3. רשם העמותות משרד המשפטים
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי ירושלים מיום 3.02.2015 בפר"ק 23339-11-14 שניתנה על ידי כבוד השופט
ד' מינץ
בשם המבקשת:
בעצמה
החלטה
1.
לפנַי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט ד' מינץ ) בפר"ק 23339-11-14 מיום 3.5.2015, במסגרתו דחה בית המשפט את בקשתה של גל-עד קהילה ובית כנסת, ע"ר (להלן: העמותה ) לקבל ארכה לתשלום חוב בסך של כ-8,000 ש"ח.
2.
ביום 10.11.2014 הוגשה בקשה לפירוק העמותה, מן הטעם שלא שילמה חוב מצטבר של למעלה מ-15,000 ש"ח. יצוין כי מדובר בחוב הנובע משורה של החלטות שניתנו על ידי בית משפט השלום בירושלים, שהראשונה בהן היא משנת 2010, ושבגינן נפתחו כנגדה הליכי הוצאה לפועל. לטענת העמותה, בקשת הפירוק הומצאה לה במלואה – על כל נספחיה – רק ביום 22.1.2015. ביום 10.2.2015 פנתה העמותה לבית משפט השלום בבקשה למתן החלטה לעניין גובה התשלומים אותם היא נדרשת לשלם. אולם, הדיון בבקשה זו עוכב עקב בקשתה של העמותה לפסול את השופטת הרשומה בתיק מלדון בו. ביום 26.3.2015 קבע בית המשפט המחוזי בירושלים כי על העמותה לסלק את חובותיה בהוצאה לפועל עד ליום 30.4.2015, ובמידה שלא תעשה כן, יינתן צו לפירוקה. ביום 27.4.2015, נודע לעמותה כי בית משפט זה קיבל החלטה בערעור שהגישה לעניין פסלות השופטת בהליך המתנהל בבית משפט השלום. עוד באותו היום, פנתה העמותה ללשכת ההוצאה לפועל בירושלים בטענה כי שילמה 8,000 ש"ח – הם חלקו של החוב שאינו שנוי במחלוקת – וכי יש לבטל את שארית חובותיה. יודגש כי מהמסמכים שצורפו לבקשה עולה כי לטענת המשיב, לאחר תשלום זה עומדת יתרת החוב של העמותה על סך של 14,000 ש"ח. בהחלטתה מיום 19.4.2015 קבעה לשכת ההוצאה לפועל כי העמותה אכן שילמה 8,000 ש"ח, וכי לצורך בירור טענות העמותה לעניין יתרת החוב עליה למסור תצהיר לתגובת המשיב תוך 20 יום. כמו כן, הוחלט לעכב את ההליכים בתיק עד להחלטה שתינתן לאחר קבלת תגובת המשיב. ביום 3.5.2015 פנתה העמותה לבית המשפט המחוזי בבקשה לארכה של מספר ימים לתשלום יתרת החוב, עד לסיום ההליכים בבית משפט השלום ובהוצאה לפועל. עוד באותו יום ניתנה ההחלטה מושא הבקשה דנן.
3.
במהותה, החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 3.5.2015 הינה דחייה של בקשת העמותה לעיכוב תשלום חוב כספי. כידוע, ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית הנוגעות לסעדים זמניים, להוציא מקרים חריגים בלבד [ראו: רע"א 7797/13 בני לוי נ' עו"ד מיכאלה זילברמן פסקה 9 (16.1.2014) (להלן: עניין זילברמן )]. סבורני כי המקרה דנן אינו בא בגדרם של אותם מקרים חריגים וטעמיי לכך הם שלושה.
4.
ראשית , מדובר בחוב כספי, כך שגם אם בדיעבד יתברר שהחוב אכן נמוך יותר, יש לשער כי ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו. בנוסף, פתוחה הדרך לפני העמותה לשלם את יתרת החוב תוך הגשת בקשה כי הכספים יופקדו בקופת ההוצאה לפועל ולא יועברו לזוכים עד לסיום ההליכים בבית משפט השלום ובלשכת ההוצאה לפועל. שנית , העמותה הייתה ערה לקיומו של החוב – אף ששיעורו המדויק שנוי במחלוקת – מזה זמן רב. ודוק – חלק מן החובות נובעים מהחלטות שניתנו על ידי ערכאות שיפוטיות כבר לפני מספר שנים . על כן, אין לומר כי לא היה לעמותה די זמן להיערך או כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה (ראו: עניין זילברמן , פס' 10) . שלישית , מן החומר שהונח לפנַי עולה כי העמותה לא פירטה מדוע קיים לטעמה סיכוי שהשגותיה לעניין גובה החוב תתקבלנה. לאור האמור לעיל איני רואה מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. יחד עם זאת יש להדגיש כי ה"מפתחות" נמצאים בידיה של העמותה; באם היא מעוניינת להימנע מהוצאת צו פירוקה (שטרם הוצא), תתכבד ותשלם את יתרת החוב במלואה בהתאם להוראות בית המשפט המחוזי, בכפוף לכך שתישמרנה טענותיה לעניין חלקו של החוב שהינו שנוי במחלוקת.
5.
אשר על כן, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, ומשלא התבקשה תגובה, איני עושה צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ז באייר התשע"ה (6.5.2015).
ש ו פ ט