רע"א 3112/08 דן ז'יבליק נ. אחים זיו זיבליק בע"מ

1.

בבית המשפט המחוזי מתנהל הליך פירוקה של חברת אחים זיו זיבליק בע"מ (להלן – החברה). במסגרתו, מונה משיב 1 כמנהל מיוחד של החברה. בין המנהל המיוחד למבקשים 1 ו-2, ממקימי החברה ומנהליה, התגלעו חילוקי דעות נוכח סברת המבקשים כי המנהל המיוחד מסב נזקים לחברה. ביום 24.1.2008 הגישו המבקשים 1 ו-2 – באמצעות מבקש 3 – לבית המשפט המחוזי ארבע בקשות למתן הוראות. התבקש בהן לחייב את המנהל המיוחד לשלם ת שלומי ם לחברה ולצדדים שלישיים, בגין חובות שנוצרו במהלך ניהול החברה ובגין נזקים שהסב המנהל המיוחד, על פי הנטען, לחברה. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת המנהל המיוחד לדחות את ארבע הבקשות על הסף, בקובעו כי אין למבקשים כל סמכות להגיש בקשות בשמה של החברה, שכן סמכויותיהם הופקעו בצו בית משפט בו מונה מנהל מיוחד לחברה. שלושת המבקשים חויבו יחד ולחוד בהוצאות המנהל המיוחד בסך של 1,500 ₪ בכל הליך. מכאן ארבע הבקשות לרשות ערעור, המופנות כנגד ההחלטות בכל אחת מן הבקשות למתן הוראות. סכום הערבון שנקבע בכל אחד מן ההליכים הוא 15,000 ₪, כך שבגין כל ההליכים נדרשים המבקשים להפקיד סכום כולל של 60,000 ₪.

2.

בבקשה לפניי מתבקשת הפחתה של הסכום הכולל של הערבון ל-15,000 ₪. נטען כי כל הבקשות מתייחסות לאותם צדדים, מבוססות על רקע עובדתי זהה, ההחלטות נשוא הבקשות כמעט זהות וכך גם נימוקי הבקשות. הובהר כי ההליכים הוגשו בנפרד מבחינת פרוצדורלית היות וניתנו ארבע החלטות נפרדות בארבע בקשות נפרדות למתן הוראות, אך המ דובר באותו עניין, בין אותם צדדים ובארבע החלטות שיפוטיות זהות כמעט. עוד נטען, כי נימוקי הבקשות לרשות ערעור זהים כמעט לחלוטין ואין טעם לנהל דיונים נפרדים בכל אחת מן הבקשות. נטען כי במצב זה, אין טעם להכביד יתר על המידה על המבקשות וניתן להסתפק בערבון בסך של 15,000 ₪ בהתייחס לכל ארבע הבקשות יחד. בד בבד הוגשה בקשה להורות על איחוד הדיון בכל הבקשות. משיב 1 מתנגד לבקשה להפחתת סכום הערבון, בטענה כי לא הוכחה חוסר יכולת כלכלית ובטענה כי סיכויי הליכים קלושים. משיב 2 הודיע כי הוא מותיר את עניין הערבון ואת איחוד הדיון לשיקול דעת בית המשפט.

3.

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ובחומר המצוי בתיק, החלטתי להיעתר לבקשה בחלקה ולהעמיד את סכום הערבון הכולל בגין ארבעת ההליכים שבכותרת על סך של 25,000 ₪. כידוע, תכלית הערבון המופקד בגדרי הליך ערעורי בבית משפט זה היא להבטיח חיוב אפשרי בהוצאות של יוזם ההליך לטובת המשיב בו. במקרה שלפניי, בכל אחד מן ההליכים נקבע ערבון בסך 15,000 ₪. על רקע הזיקה בין ארבעת ההליך, עולה השאלה האם פסיקת ההוצאות הצפויה בגין ארבעת ההליכים בכללותם עשויה להגיע ל-60,000 ₪, באם תידחנה ארבע הבקשות לרשות ערעור. כידוע, קביעת שיעורו של ערבון היא עניין של הערכה, המבוססת על ניסיון העבר בתיקים דומים. כבר צוין לא אחת כי אין מ דובר במדע מדויק. מעיון בהחלטותיו של בית המשפט המחוזי ובבקשות לרשות ערעור נראה כי קיימת זיקה הדוקה בין ההליכים, עד כדי חפיפה בכל הנוגע לשאלת מעמדם של המבקשים לפעול בשם החברה ומערכת היחסים בכללותה בינם לבין המנהל המיוחד. אמנם, כל אחד מן ההליכים עוסק בבקשה שונה למתן הוראות. אך כל הבקשות נדחו על הסף בנימוק זהה, המבוסס על שלילת מעמדם של המבקשים לנקוט הליכים משפטיים בשמה של החברה המצויה תחת ניהול מיוחד. במצב דברים זה, תוספת ההתדיינות הנובעת מכך שהוגשו ארבעה הליכים נפרדים אינה גדולה. כפועל יוצא מכך, פסיקת ההוצאות הצפויה בגין דחיית ארבעת ההליכים, ככל שיידחו, אינה צפויה לעלות במידה ניכרת על פסיקת ההוצאות הצפויה בגין דחיית הליך אחד מן הסוג הנדון. נוכח האמור ובשים לב להיקפם הכספי של ההליכים, הגעתי לכלל מסקנה כי ניתן להסתפק בערבון כולל בסך 25,000 ₪, שיופקד במסגרת רע"א 3115/08. הערבון יופקד תוך 14 ימים מעת המצאת החלטה זו. בהעדר הפקדה במועד שנקבע יידחו כל ההליכים שבכותרת, ללא צורך במתן הודעה נוספת.