רע"א 3115/11 רשות המיסים- היחידה לפירוקים כינוסים וגביה קשה -מ נ. קלאבמר

1.

ברי, כי משנתן בית משפט זה את פסק דינו ביום 16.6.11 בע"א 10739/07 אין עוד נפקות לבקשת רשות הערעור לגופה. זאת, שכן בהחלטה מיום 28.3.11, היא נשוא בקשת רשות הערעור, נעתר בית המשפט המחוזי לבקשת המשיבים 2 וביטל החלטה קודמת שלו מיום 28.2.08, לפיה עוכב ביצועו של פסק הדין נשוא הערעור עד להכרעה בערעור. משערעורה של רשות המיסים נתקבל, ומשפסק דינו של בית המשפט המחוזי בוטל, הרי נתברר, ולוּ בדיעבד, כי לא היה מקום לבטל את עיכוב הביצוע. מכל מקום, קבלתו של הערעור מייתרת את בקשת רשות הערעור. אלא שנותר עניין לכאורה שולי והוא ההוצאות בהן חוייבה המבקשת, היא רשות המיסים, בהחלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 28.3.11. מדובר בהוצאות בסכום של 100,000 ש"ח.

2.

סבורני, כי לא היה מקום להשית את החיוב בהוצאות. אף אם אניח שמלכתחילה הייתה הצדקה להשית על רשות המיסים את החיוב בהוצאות, וספק שכך הוא, הרי אף כאן מתברר בדיעבד שהחיוב לא היה מוצדק.

3.

החלטתי לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור בהתאם. הערעור מתקבל, במובן זה שהחיוב בהוצאות מבוטל. לא ייעשה צו להוצאות בבקשה דנא.