פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
רע"א
3123/02
בפני:
כבוד השופט ת' אור
המ
בקש
:
עו"ד זהר קליר
נגד
המשיבים
:
1.
עזבון המנוח שמואל בקנשטיין ז"ל
2. המגן חברה לביטוח
בע"מ
3. אבנר איגוד לביטוח
נפגעי רכב בע"מ
בקשת
רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב בת"א 1806/00 בש"א
10837/01 שניתנה ביום 27.1.02 על ידי כבוד השופטת ה' גרסטל
בשם
המבקש: עו"ד ארנון קליר
החלטה
ביום 15.3.95 נפגע המבקש בתאונת דרכים ( להלן: התאונה הראשונה ) שהוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי ( להלן: המל"ל ) כתאונת עבודה. ביום 2.12.96 היה המבקש מעורב בתאונת דרכים נוספת ( להלן: התאונה השניה ). ועדה רפואית מטעם המל"ל קבעה, כי בעקבות התאונה הראשונה נגרמו למבקש 31% נכות צמיתה החל מיום 1.2.97, וכן נכויות זמניות בשיעור של 100% מיום 15.3.95 ועד 1.6.95; 50% מיום 1.6.95 ועד 30.9.95 ו30%- מיום 1.10.95 ועד 31.1.97.
המשיבים ביקשו להביא ראיות שתסתורנה את קביעת הנכות על ידי הוועדה הרפואית, משום שהמומחים בוועדה לא ידעו על קיומה של התאונה השניה בה נפגע המבקש. בית המשפט המחוזי קיבל את הבקשה ומינה מומחים רפואיים בתחום העיניים, אא"ג, נוירולוגיה ואורתופדיה, על מנת שיחוו דעתם באשר לנכות שנגרמה למשיב בעקבות התאונה הראשונה. על ההחלטה הוגשה בקשה זו לרשות ערעור.
2.לא מצאתי מקום להיענות לבקשה ולהתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. הלכה היא, כי במקרים שבהם לא היו לפני הוועדה הרפואית שקבעה את הנכות במל"ל עובדות חשובות הנוגעות למצבו של הנפגע ואשר עשויות היו לשנות את שיעור הנכות שיקבע לנפגע - יינתן היתר להביא ראיות לסתור. כאלה הם המיקרים, בהם לא ידעו חברי הוועדה הרפואית על קיומה של תאונה נוספת שבה נפגע הנפגע, לאחר התאונה שבגינה הוא טוען לפגיעה בפניהם (ראו: רע"א 4482/95 סהר חברה לביטוח בע"מ נ' שלמה ברוך , דינים עליון מב 641). טוען המבקש, כי בפני הוועדה הרפואית שדנה בעניינו היו מסמכים אשר מהם ניתן היה ללמוד על כך שהוא נפגע גם בתאונה נוספת. אפילו אם זה המצב, עובדה היא שהוועדה הרפואית של המל"ל לא התייחסה כלל לתאונה הנוספת ולהשלכותיה האפשריות על הנכות שנגרמה למשיב. בנסיבות אלה, אין להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי, כי יש מקום להתיר להביא ראיות שתסתורנה את קביעת הנכות של המל"ל.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כג' באייר תשס"ב
(5.5.2002).
ש ו פ ט