פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א 3123/21
לפני:
כבוד השופט ד' מינץ
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיב:
אגף שיקום נכים - משרד הביטחון קצין
תגמולים
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום
03.03.2021 בתיק עו
059370-10-20
בשם המבקש:
עו"ד אריק ריביצקי
החלטה
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ר' שמולביץ ) מיום 3.3.2021 במסגרתו נדחה ערעור המבקש על החלטת הוועדה הרפואית העליונה (להלן: הוועדה
העליונה ) הפועלת על פי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 (להלן: חוק הנכים ) מיום 20.7.2020.
1.
המבקש נפגע בשירות החובה הצבאי שלו מכדור תועה בירך ובברך ימין. כתוצאה מפציעתו נותרה לו נכות צמיתה מוכרת משנת 1983 בשיעור 39%. כמו כן, ועדה רפואית מטעם המשיב (להלן: הוועדה הרפואית ) מיום 30.5.2004 קבעה למבקש נכות בשיעור 1% בגין צלקות ניתוחיות בברך ימין.
2.
ביום 13.6.2019 פנה המבקש לבדיקה מחודשת על ידי הוועדה הרפואית בעניין הצלקת והאחרונה שללה החמרה במצב הצלקות. על החלטה זו הגיש המבקש ערעור לוועדה העליונה. ביום 20.7.2020 התכנסה הוועדה העליונה לדון בערעור, בדקה את הצלקת ועל בסיס ממצאי בדיקתה והתרשמותה מצאה לקבל את הערעור בחלקו והעמידה את נכותו בגין הצלקת בשיעור של 2% לפי דרגת ביניים, על פי סמכותה הקבועה בתקנה 11(ג) לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות), התש"ל-1969 (להלן: התקנות ), הדנה בקביעת אחוזי נכות במצבי ביניים.
3.
על החלטה זו הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי, בו טען כי היה על הוועדה העליונה לקבוע את אחוזי הנכות שלו בדרגת הביניים כממוצע בין שני המצבים הקבועים בסעיף 75(א) לתקנות (תקנה 75(א)(1) מקנה שיעור נכות של 1%; תקנה 75(א)(2) מקנה שיעור נכות של 10%). בית המשפט דחה את הערעור ואת הפרשנות שהוצעה על ידי המבקש לתקנה 11(ג) לתקנות. כן ציין בית המשפט כי הוועדה בדקה את הצלקת, פירטה את ממצאיה שלפיהם מדובר בצלקת שאינה מכערת ואינה מכאיבה, אינה רגישה ואינה דבוקה לרקמות שמתחתיה, ללא סימני גרד. לפיכך, הוועדה נהגה במבקש לפנים משורת הדין כאשר העמידה את שיעור הנכות בגין הצלקת על 2%. כמו כן, מדובר בעניין רפואי שבסמכותה ובשיקול דעתה המקצועי של הוועדה.
4.
מכאן הבקשה שלפנַי, במסגרתה שב המבקש וטוען כי היה על הוועדה להעמיד את שיעור נכותו בגין הצלקת כחציון (ממוצע) בין שני המצבים בתקנה 75(א). חוק הנכים הוא חוק סוציאלי במהותו ובא להקל על הנכים, כך שיש לפרשו בדרך המיטיבה עם הנכה. בהחלטת הוועדה נפל פגם משפטי מובהק העוסק בפרשנותו של חוק הנכים והתקנות ולא בשאלה המצריכה ידע רפואי והיא גם חורגת מעניינם של הצדדים. על כן מוצדק ליתן רשות ערעור, לדון בבקשה כבערעור ולקבלו.
5.
דין הבקשה להידחות, מבלי להידרש לתשובת המשיב, וזאת בהתאם לסמכותי לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. לא מצאתי כי הבקשה מעוררת שאלה משפטית עקרונית או כי עלול להיגרם למבקש עיוות דין. המבקש חוזר במידה רבה על טענותיו כפי שנטענו לפני בית המשפט המחוזי וכפי שנאמר זה מכבר, "בקשה למתן רשות ב'גלגול שלישי', לא נועדה כדי ליתן הזדמנות לשוב פעם נוספת על אותן טענות שהועלו קודם לכן, ונדחו, בציפייה לתוצאה שונה" (רע"א 5399/20 פלוני נ' קצין התגמולים (30.8.2020)).
6.
אוסיף כי פרשנותו של בית המשפט המחוזי לפיה תקנה 11(ג) לתקנות אינה מחייבת דרגת נכות ממוצעת, נכונה. לשון התקנה מורה כי הוועדה תקבע "דרגת נכות באחוזים בין שני המצבים". אין בלשון זו כדי לקבוע היכן למקם את הנכות על מדרג הנכויות הקיים בין "שני המצבים". אדרבה, קביעת דרגת נכות היא מלאכה מורכבת של התאמת מצב רפואי נתון להגדרה רפואית שמעצם טבעה בעלת גמישות. על כן, קביעה נוקשה אינה עולה בקנה אחד עם מלאכת התאמת המצב הרפואי "והפגימה הרפואית" ל"מבחן" על פי התקנות המבטא את שיעור הפגימה. אין צריך לומר כי קביעה גמישה זו פועלת לשבט או לחסד הנפגע ולא פעם עשויה להיטיב עימו. על כן, טענתו של המבקש כי בכל מקרה יש לקבוע את דרגת הנכות "בממוצע", היא זו שדווקא עשויה לפגוע במקרים אחרים בהיבטים הסוציאליים של החוק.
7.
משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, ב' באב התשפ"א (11.7.2021).
ש ו פ ט