רע"א 313/12 מרדכי חתשואל נ. ירוחם בקר

1.

בקשת רשות הערעור נסבה על החלטה של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 4.12.2011, שבה נדחתה בקשתו של המבקש "לביטול פסק בורר", "לביטול החלטה לאישור פסק בורר (במעמד צד אחד)", וכן "בקשה להארכת מועד" להגשת הבקשה לביטול פסק בורר. יצוין כי בקשה זו הוגשה לאחר שביום 27.9.2011 אישר בית המשפט המחוזי, לבקשת המשיב, פסק בוררות בין הצדדים, זאת משלא הוגשה בקשה לביטול הפסק.

בהחלטתי מיום 29.1.2012 ניתנה למבקש אפשרות להסביר מדוע לא יימחק ההליך משהוגש לכאורה לערכאה הלא נכונה; זאת בהינתן שהחלטת בית המשפט המחוזי ניתנה על-ידי כבוד רשם בית המשפט המחוזי (השופט ח' ברנר). המבקש הגיש התייחסותו, ולאחר העיון בה באתי לכלל מסקנה כי דין ההליך להימחק.

2.

בכותרת ההחלטה מיום 4.12.2011 רשום: "רש' חגי ברנר", כלומר ההחלטה ניתנה על-ידי כבוד השופט ברנר בכובעו כ רשם בית המשפט המחוזי; כך נרשם גם בכותרת ההחלטה הקודמת, מיום 27.9.2011. יצוין כי לפי הוראת סעיף 37 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968, באין בקשה לביטול הפסק, מסורה לרשם בית המשפט הסמכות להורות על אישור פסק בוררות. בנסיבות אלה, גם אם בתוכנת "נט המשפט" נרשם – רישום מנהלתי-טכני – כי התיק מתנהל לפני "שופט" (ויוזכר כי כבוד הרשם ברנר הוא גם שופט), אין לי אלא לילך לפי הכיתוב על ההחלטות עצמן, לאמור, כי הן ניתנו על-ידי כבוד השופט ברנר בכובעו כרשם (כך באופן עקבי, ואין מדובר במצב של חוסר בהירות, כגון כאשר במהלך הדרך שונה "כובעו" של הגורם השיפוטי שדן בהליך – השוו רע"א 1067/04 רולן בע"מ נ' מדינת ישראל , פ"ד נח(6) 427 (2004); רע"א 1205/10 הרשות הפלסטינית נ' חמוד (טרם פורסם, 4.7.2010)).

מעבר לצריך אציין כי אין מקום לטענתו של המבקש בדבר חוסר בהירות לגבי הכובע שבו ניתנה החלטת כבוד הרשם ברנר, כאשר הוא עצמו כתב בראש הבקשה שהגיש לביטול פסק הבורר: "בפני כב' הרש' ח. ברנר" (ההדגשה הוספה). גם אם בינתיים שונה ייצוגו של המבקש, אין בכך כדי לייצר חוסר בהירות יש מאין.

3.

גם הטענות של המבקש בדבר היות ההחלטה מיום 4.12.2011 בעלת היבט שהוא "פסק-דין" אינן מקובלות עליי. בית המשפט המחוזי אישר את הפסק עוד בהחלטה מיום 27.9.2011, ובהחלטה מיום 4.12.2011 נותרה ההחלטה הקודמת על-כנה, כשבית המשפט קובע שלא הוצג "טעם מיוחד" להאריך את המועד להגשת הבקשה לביטול הפסק. החלטה זו היא בגדר "החלטה אחרת", ועל כן איני נכנס לטענתו של המבקש בדבר פסיקות סותרות לגבי דרך הערעור הנכונה על פסק-דין של רשם בית המשפט המחוזי בעניינו בוררות.

4.

אשר על כן, דין ההליך להימחק מן המרשם. אין מקום להורות במקרה זה על העברת התיק לבית המשפט המחוזי, או על הארכת המועד להגשת ערעור לבית המשפט המחוזי (ראו גם רע"א 1205/10). ככל שיחפוץ בכך המבקש, יגיש בקשה להארכת מועד להגשת הליך מתאים בערכאה הנכונה, קרי: בית המשפט המחוזי.

התוצאה היא שההליך יימחק. משלא נתבקשה התייחסות מטעם המשיב – אין צו להוצאות.