רע"א 1205/10 הרשות הפלסטינית נ. דינה חמוד

1.

נראה כי המבקשים לא נקטו בדרך הדיונית הנכונה להשיג על החלטת רשם בית המשפט המחוזי.

רקע

2.

בבית המשפט המחוזי בנצרת הוגשה תביעתם של המשיבים 2-1 בבקשה שלפני, כנגד המבקשים, הרשות הפלשתינית וארגון השחרור הפלשתיני, וכנגד משיבים 7-3. המדובר על תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף ונזקים נוספים אשר נגרמו לתובעים, לטענתם, עקב פציעתה של המשיבה 1 בפיגוע חבלני אשר ארע ביום 4.8.2002, בצומת מירון. בד בבד עם הגשת התביעה, עתרו המשיבים 2-1, הם התובעים כאמור, לכך כי יוטל עיקול זמני בסכום של 13,000,000 ₪ על כספי המבקשים המוחזקים ע"י מדינת ישראל-משרד האוצר, היא המשיבה 8 בבקשה שלפני, מכוח חקיקה והסכמים שונים. בקשת המשיבים 2-1, נתקבלה בחלקה, במובן זה שניתן צו עיקול, אך גובה הסכום עליו הוטל העיקול הועמד על סך של 5,000,000 ₪ בלבד, וזאת עד להכרעה בתביעה העיקרית (החלטה מיום 4.1.2010). ההחלטה האמורה ניתנה ע"י רשם בית המשפט המחוזי בנצרת המשמש גם שופט בפועל, השופט עאטף עיילבוני. המבקשים השיגו על החלטה זו באמצעות בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית משפט זה.

3.

המשיבה 8 , היא מדינת ישראל, סבורה כי ההחלטה עליה בקשו המבקשים להשיג, ניתנה ע"י כבוד השופט עיילבוני בכובעו כרשם, ועל כן, הדרך להשיג עליה

היא באמצעות הגשת ערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת. כך טענו גם המשיבים 2-1 , תוך שהדגישו כי השופט עיילבוני אינו השופט הדן בתיק וכי התיק העיקרי נקבע לדיון לפני השופטת נחמה מוניץ, ומכך הנך למד כי ההחלטה בעניין העיקול הינה החלטת רשם; המבקשים אינם מוצאים מכלל אפשרות כי אכן היה עליהם להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי, עם זאת, סבורים הם כי בענייננו הובאו התייחסויות סותרות בשאלה באיזה כובע ניתנה ההחלטה. המבקשים מוסיפים ועותרים לכך, כי ככל שתתקבל עמדת המשיבים 2-1, 8 בעניין דרך ההשגה, תועבר בקשת רשות הערעור לדיון כערעור בפני בית המשפט המחוזי בנצרת, ותינתן להם הארכת המועד הנדרשת לצורך כך.

דיון והכרעה

4.

דרך ההשגה הנכונה בה יש לנקוט בנוגע להחלטה אחרת של רשם המכהן בעת ובעונה אחת גם כשופט בפועל באותה הערכאה, נגזרת בהתאם לכשירות מכוחה ניתנה ההחלטה. הדרך להשיג על החלטה אחרת של רשם בית - משפט מחוזי היא

באמצעות הגשת ערעור בזכות לבית - המשפט שבו הרשם מכהן, תוך 20 ימים מעת נתינת ההחלטה (סעיף 96(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (להלן חוק בתי המשפט); תקנה 400 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן תקנות סדר הדין האזרחי)). כאשר מדובר בהחלטה אחרת של שופט בבית המשפט המחוזי , בין במינוי קבוע ובין במינוי בפועל, דרך התקיפה תהא באמצעות הגשת בקשת רשות ערעור לערכאת הערעור - בית משפט זה, אותה יש להגיש

תוך 30 ימים ממתן ההחלטה (סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט; תקנה 399 לתקנות סדר הדין האזרחי).

5.

בענייננו, על כל אחד מעמודי ההחלטה צוין: " בפני: כב' השופט עאטף עיילבוני" . ברם בעמוד האחרון במקום המיועד לחתימה מופיע:

" עאטף עיילבוני, שופט

רשם בית המשפט המחוזי - נצרת "

בית משפט זה קבע זה מכבר, כי חתימת החלטה באופן המובא לעיל, מעלה בבירור כי מדובר בהחלטה שניתנה מתוקף סמכות של רשם. וכי אין לציון התואר שופט כל משמעות לעניין זה. (רע"א 2113/07

אופן סקיי בע"מ נ' POLSKIE

LINIE LOTNICZE LOT POLISH AIRLINES (לא פורסם 11.6.2007) ;

בר"מ 10903/07

אמיר בן -צור נ' עיריית הוד השרון (לא פורסם, 5.2.2008); 11257/05

רשם ההקדשות נ' עו"ד טישמן (לא פורסם, 12.2.2006)). לפיכך, הדרך הנכונה להשיג על ההחלטה הייתה הגשת ערעור בזכות לבית המשפט המחוזי בנצרת.

6.

המבקשים העלו טענות בדבר העדר בהירות בנוגע לכשירות מכוחה ניתנה ההחלטה. בגדרה של טענה זו ציינו כי מעיון בדף המקדים שצורף להחלטת בית המשפט המחוזי עולה, כי זו ניתנה ע"י השופט עיילבוני בסמכותו כשופט, כך גם ניתן להתרשם מן האמור בכותר ההחלטה המופיע בכל אחד מעמודי ההחלטה, ולשונו: "בפני: כב' השופט עאטף עיילבוני".

7.

אכן, כבר נפסק כי כאשר קיימת אי בהירות באשר לכשירות מכוחה ניתנה ההחלטה, נקודת המוצא תהא כי "אין מקום שבעל דין ייפגע כתוצאה מתקלה שאין הוא אחראי לה" (רע"א 1067/04 רולן בע"מ נ' מדינת ישראל פ"ד נח(6) 427, 430 (2004)). כך למשל, כאשר תוך כדי התנהלותו של תיק הוחלף כובעו של הגורם השיפוטי מרשם לשופט. בנסיבות העניין ישנה אי וודאות באשר לסמכות מתן ההחלטה

נקבע, כי עקרונית

אפשר שהן בית המשפט המחוזי והן בית המשפט העליון יהיו רשאים להידרש להשגה

( רע"א 563/88 נשיונל פאלאס הוטל נ' פאיזה אריען פ"ד מב(4) 136, 138 (1988)),

וכי שומה על בית המשפט שבפניו הובאה ההשגה לבחור באלטרנטיבה אשר אינה מונעת מבעל הדין המבקש להשיג על ההחלטה את מיצוי טענותיו

(בש" א 6551/00 פקיד שומה ירושלים נ' פנינת טל השקעות ובנייה בע"מ (18.2.2001); רע"א 1643/00 פנינת טל השקעות ובנייה בע"מ נ'

פקיד שומה ירושלים (לא פורסם, 3.8.2000) ). למצער, נקבע, כי בשל שיקולים מערכתיים ארגוניים וטעמים שעניינם אחידות פעולת בתי המשפט, ראוי אמנם, למחוק את בקשת רשות ערעור שהוגשה בבית המשפט העליון ואולם, יש ליתן

לבעל הדין המבקש להשיג על ההחלטה שהות נוספת לשם הגשת הליך מתאים בפני בית המשפט המחוזי- באופן כזה שזכותו של בעל הדין לא תפגע ( רע"א 1067/04 הנ"ל ).

8.

ואולם, המקרה שלפני אינו בא בגדרי המקרים בהם קיימת אי ודאות כאמור. בקשתם של המשיבים 2-1 להטלת עיקול כמפורט לעיל, נדונה כל העת בפני אותו בעל תפקיד שיפוטי. כל ההחלטות הנלוות להליך, טרם הכרעת הבקשה לגופה, נחתמו באותו האופן בו נחתמה ההחלטה עליה נסובה בקשה זו (החלטות בית המשפט המחוזי מיום 21.6.2009, מיום 30.8.2009 ומיום 10.9.2009).

מקום בו כלל ההחלטות שניתנו בגדר הדיון בבקשה, נושאות חתימה זהה ומפורשת לעניין הכשירות לנתינתה, אין זה סביר לשעות לתוארי הכשירות המופיעים בדף נלווה או בכותר ההחלטה, שהם טכניים בעיקרם, כדי ללמוד על הכשירות מכוחה ניתנו ההחלטות. עם חתימת ההחלטות הבהיר השופט עיילבוני את הסמכות מכוחה פעל בנתינת החלטתו, ולכך יש ליתן את המשקל המכריע. על כן, אין לומר כי בענייננו קיימת אי בהירות באשר לכשירות השופט עיילבוני בנתנו את ההחלטה כתוצאה מתקלה שאין המשיג על ההחלטה אחראי לה.

9.

באשר לסעד החלופי שעתרו לו המבקשים, לפיו נתבקש בית המשפט להפוך את בקשת רשות הערעור לערעור ולהעבירו לבית המשפט המחוזי. סבורה אני כי אין מקום להיעתר לבקשה, ולו מן הטעם כי בשעה שהגישו המבקשים את בקשת רשות הערעור לבית משפט זה, ממילא אחרו את המועד שנקבע בתקנות סדר הדין האזרחי לצורך הגשת ערעור בזכות על החלטה אחרת של רשם, כזו הנדונה בענייננו. שהרי, החלטת בית המשפט המחוזי ניתנה ביום 4.1.2010 ולטענת המבקשים הומצאה למשרדם אך ביום 14.1.2010. בקשת רשות הערעור הוגשה ביום 14.2.2010, כלומר, בפרק הזמן המותווה להגשת בקשת רשות ערעור לבית משפט זה (30 ימים, כאמור), אך לאחר שחלף המועד להגשת ערעור בזכות בפני בית המשפט המחוזי (20 ימים, כאמור).

בנסיבות המקרה דנא, לא ראיתי גם להיעתר לבקשת המבקשים ולהורות על הארכת המועד להגשת ערעור בבית המשפט המחוזי בנצרת (השוו: רע"א 19/09 siberia airlines נ' עזבון המנוח אלכסנדר גריגורייביך ז"ל (לא פורסם, 2.3.2009)). המבקשים יוכלו עם זאת לשטוח בקשתם להארכת מועד לפני בית המשפט המחוזי .

10.

אשר על כן, הבקשה לרשות ערעור נמחקת. אין צו להוצאות.