בר"מ 10903/07 אמיר בן -צור נ. עיריית הוד השרון

1.בקשת רשות ערעור על החלטתו של רשם בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, כבוד השופט א' זמיר לדחות בקשה לפסיקת הוצאות שהגיש המבקש.

2.בקשת המבקש לפסיקת הוצאות הובאה תחילה לפני כבוד השופטת פלפל וזו קבעה כי יש להעבירה לרשם. בשלב זה הוגשה תגובה מטעם המשיבה 1 ולאחריה התקבלה החלטתו של השופט זמיר. המבקש מציין כי אומנם "פונקציונאלית מדובר בהחלטת רשם" אך בתדפיס ההחלטה אין כל ציון כי ההחלטה ניתנה על ידי השופט זמיר בתפקידו כרשם – מה שהיה מאפשר הגשת ערעור על ההחלטה לבית משפט קמא – ולכן, אין לו ברירה אלא להגיש לבית משפט זה בקשת רשות ערעור על ההחלטה שניתנה על ידי השופט זמיר בתפקידו כשופט. כחודש לאחר הגשת בקשת רשות הערעור הגיש המבקש בקשה להוספת טיעון ומסמך המוכיחים לטענת המבקש כי לגופו של עניין שגה השופט זמיר בהחלטתו.

3.מאחר שהמבקש צירף לבקשתו רק את תדפיס ההחלטה של השופט זמיר ביקשתי ממזכירות בית המשפט כי יוזמן תיק הערכאה הראשונה כך שאוכל לבחון את ההחלטה המקורית שקיבל השופט זמיר. והנה, בסוף ההחלטה מופיעה החותמת הבאה:

"אבי זמיר, שופט

רשם בימ"ש מחוזי ת"א"

4.בית משפט זה כבר קבע כי מחותמת שכזו עולה בברור כי מדובר בהחלטה שניתנה על ידי רשם ושהדרך לערער עליה היא לפני בית המשפט שבו הוא משמש כרשם (רע"א 2113/07 אופן סקיי בע"מ נ' POLSKIE LINIE LOTNICZE LOT POLISH AIRLINES (טרם פורסם, 11.6.2007)). על כן, דין בקשת רשות הערעור להימחק.

5.יצויין כי מתיק הערכאה הראשונה שהובא לעיוני מסתבר גם כי המבקש הגיש לבית משפט קמא בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת רשם עד למתן החלטה בבקשת רשות הערעור ובקשתו התקבלה כך שממילא לא יגרם לו כל עיוות דין ממחיקת בקשת רשות הערעור.

6.הבקשה נמחקת אפוא ועמה נמחקת הבקשה להוספת טיעון ומסמך. אין צו להוצאות.