רע"א 9208/18 רשת חנויות רמי לוי שיווק השיקמה 2006 בע"מ נ. צלילי ירדן אחזק

1.

המשיבה הגישה לבית המשפט המחוזי בחיפה תביעה בסדר דין מקוצר. המבקשת מצדה הגישה בקשת למחיקת הכותרת "סדר דין מקוצר", ולחלופין בקשת רשות להתגונן. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה למחיקת כותרת, והורה על הקצאת התיק לגורם שיפוטי, שידון בבקשת הרשות להתגונן. ביום 11.7.2018 ניתנה על-ידי סגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, השופט י' כהן , החלטה כדלקמן: "כיוון שהבקשה למחיקת הכותרת 'בסדר דין מקוצר' נדחתה, יש להעביר התיק לכב' השופט מר א' נאמן, על מנת שידון בבקשת הרשות להתגונן במסגרת סמכותו כרשם בית המשפט " (ההדגשה הוספה – נ' ס').

2.

ביום 28.10.2018 התקיים דיון בבקשת הרשות להתגונן, שבסופו קבע בית המשפט המחוזי מועדים להגשת סיכומים מטעם הצדדים. ביום 8.11.2018 הגישה המבקשת בקשה לצירוף ראיה לבקשת הרשות להתגונן, וביום 5.12.2018 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה. על החלטה זו הגישה המבקשת את הבקשה לרשות ערעור שלפנַי. בד בבד הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע מועד הגשת הסיכומים, עד להכרעה בבקשת הרשות לערער. ביום 30.12.2018 ניתן על-ידִי צו ארעי לעיכוב מועד הגשת הסיכומים (בהמשך לעיכוב ביצוע שניתן קודם לכן על-ידי בית המשפט המחוזי), ונתבקשה תגובת המשיבה לבקשת הרשות לערער ולבקשה לעיכוב ביצוע.

3.

ביום 7.1.2018 הגישה המשיבה בקשה לדחייה על הסף של הבקשות – לרשות ערעור ולעיכוב ביצוע, נוכח העובדה שהחלטת בית המשפט המחוזי ניתנה על-ידי השופט נאמן במסגרת סמכותו כרשם, כאמור בהחלטת השופט כהן מיום 11.7.2018. בהתאם להוראת סעיף 96(ב) לחוק בתי המשפט, [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ולתקנה 400 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, החלטה אחרת של רשם ניתנת לערעור בזכות לפני בית המשפט שבו הוא משמש רשם, בתוך 20 יום. המבקשת לא היתה רשאית אפוא להגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט זה. חלף זאת היה עליה להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי עד יום 25.12.2018. משלא עשתה כן, שוב אינה זכאית לערער על ההחלטה, אלא במסגרת הערעור שתגיש – ככל שיהיה בכך צורך – על פסק הדין בתביעה, לכשיינתן

4.

זו אינה הפעם הראשונה (ויש לשער שגם לא האחרונה), שבה מתעוררת מחלוקת באשר לאופן ההשגה על החלטה של שופט המשמש בשני כתרים – רשם ושופט בפועל. בפסיקה נקבע, כי מקום שבו קיימת אי-בהירות באשר ל'כתר' שבמסגרתו ניתנה ההחלטה, פתוחה הדרך לפני בעל הדין המבקש לתקוף את ההחלטה לבחור בין הגשת ערעור לבית המשפט המחוזי, לבין הגשת בקשת רשות ערעור לבית משפט זה (רע"א 1067/04 רולן בע"מ נ' מדינת ישראל , פ"ד נח(6) 427, 430 (2004); להלן: עניין רולן ). בנדון דידן, נקבע במפורש כי השופט נאמן ידון בבקשת הרשות להתגונן "במסגרת סמכותו כרשם בית המשפט" . יחד עם זאת, על החלטותיו השונות, לרבות ההחלטה מושא הבקשה לרשות ערעור דנן, לא חתם השופט נאמן כרשם, אלא כשופט (השוו, למשל, רע"א 1205/10 הרשות הפלסטינית נ' דינה חמוד (4.7.2010)). דבר זה יצר אי-ודאות מסויימת אצל המבקשת (כפי שעולה גם מהודעתה לבית המשפט המחוזי מיום 30.12.2018).

5.

בנסיבות העניין, דומני כי מוטב למחוק את הבקשה לרשות ערעור על הסף, תוך הארכת המועד להגשת הערעור לפני בית המשפט המחוזי (שכאמור, חלף-עבר). כך מתחייב לטעמי מחמת "שיקולים מערכתיים-ארגוניים וטעמים הנוגעים לאחידות פעולה של בתי-המשפט" (עניין רולן , עמוד 431), בשים לב לנקודת המוצא ולפיה "אין מקום שבעל-דין ייפגע כתוצאה מתקלה שאין הוא אחראי לה" (שם).

6.

הבקשה לרשות ערעור והבקשה לעיכוב ביצוע נמחקות אפוא בזאת. המבקשת רשאית להשיג על ההחלטה בעניין בקשתה לצירוף ראיה לפני בית המשפט המחוזי, עד יום 24.1.2019.

אין צו להוצאות.