רע"א 3157/12 פלוני נ. פלוני

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט י' פרגו) מיום 18.3.2012 בת"א 1470/06, ת"א 1634/06, ת"א 13989-11-10 ות"א 27603-12-11 (להלן: התיקים המאוחדים ), בה נדחתה בקשת המבקשים 1-3 (להלן: המבקשים ) לתיקון כתבי התביעה; במסגרתה הורה בית המשפט למבקשים להחזיר לידי ב"כ המשיבים 3, 4 ו-6 (להלן: המדינה ) את כל המסמכים המסווגים אשר צורפו לבקשה לתיקון כתב התביעה; ובגִדרה ניתן צו איסור פרסום כולל על תוכנם של התיקים המאוחדים.

רקע עובדתי

2.

המבקשים 1-4 הגישו לבית המשפט המחוזי תביעות במסגרתן הם טוענים להתנהלות רשלנית של רשויות אכיפת החוק בכל הנוגע לפרשות המרמה שביצע צבי בן-ארי (הידוע בשמו הקודם כגרגורי לרנר; להלן: בן-ארי ) כלפיהם. ברקע תביעות אלו מצויות פרשיות מרמה שבהן היה מעורב בן-ארי, ובגינן הורשע.

3.

המבקשים 1-2 הגישו שתי תביעות לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בין היתר נגד משטרת ישראל ונגד שירות בתי הסוהר, ונטען בהן כי המדינה התרשלה בכך שלא מנעה מבן-ארי מלבצע עבירות מרמה והונאה כלפי המבקשים בעת שהיה אסיר ברישיון. המבקשים 3 הגישו תביעה נוספת בעניין זה. הדיון בשלוש התביעות אוּחד. בין הצדדים התנהלו הליכים מקדמיים ובהם הליכי גילוי מסמכים אשר במסגרתם הועמד לעיון המבקשים החומר המצוי בתיקים הפליליים בעניינו של בן-ארי. ביום 7.12.2011 הגישו המבקשים בקשה לתיקון כתב התביעה, במסגרתה ביקשו לתקן את כתב התביעה לנוכח העובדות שנודעו להם בעקבות עיון בתיקים הפליליים, וביקשו להוסיף כנתבעת נוספת את הרשות לניירות ערך. במסגרת הבקשה פורטו הטענות העובדתיות והמשפטיות אשר הוספתן מתבקשת, ולפירוט זה צורפו בין היתר מסמכים המוגדרים "סודי", "סודי ביותר" ודו"חות מודיעיניים חסויים. ביום 17.1.2012 הגישה המדינה את תגובתה לבקשה לתיקון כתב התביעה ביחד עם בקשה להוצאת מסמכים חסויים שצורפו לבקשת המבקשים. המדינה ציינה כי חלק מן המסמכים הללו חוסה תחת תעודות חיסיון ויתר המסמכים נמצאים בבדיקה. המדינה הודיעה כי עם החזרת המסמכים המסווגים, יועבר לידי המבקשים החומר המותר בגילוי. המבקשים הגישו את תשובתם לתגובת המדינה, במסגרתה התנו את החזרת המסמכים המסווגים בהסכמת המדינה להודות בכל העובדות הנובעות מן האמור במסמכים הללו ואישורן כמוסכמות לצרכי ניהול התובענות. המדינה הודיעה כי אין לה התנגדות לתיקון כתב התביעה בכפוף להוצאתם מהתיק של כל דו"חות המודיעין המצויים בנספח י"ב ומסירתם לרשותה. המדינה גם הסכימה להודות בעובדות הנובעות מכמה מהמסמכים המסווגים.

4.

לשם השלמת התמונה יצוין כי ביום 15.12.2011 הוגשה תביעה מטעם המבקשים 4 נגד הרשות לניירות ערך ומשטרת ישראל. הדיון בתביעה זו אוחד, בהחלטה מיום 22.2.2012, עם הדיון בשלוש התביעות הנ"ל.

החלטת בית המשפט המחוזי

5.

ביום 18.3.2012 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת המבקשים לתיקון כתב התביעה. בית המשפט קבע כי נכונות המדינה להגיע להסכמות בעניין המסמכים המסווגים אינה מהווה תנאי להחזרת המסמכים במלואם למדינה, וכי לא ניתן לעשות שימוש במסמכים שעליהם הוּצאה תעודת חיסיון ובמסמכים המצויים בבדיקת המדינה. בנסיבות אלו, הורה בית המשפט למבקשים להחזיר למדינה את כל המסמכים הנושאים כותרת "סודי", "סודי ביותר" ודו"חות חסויים, וזאת ללא כל תנאי. עוד הורה בית המשפט למבקשים להודיע למדינה את זהות הגורמים אשר אליהם הועברו המסמכים המסווגים. בית המשפט הורה למבקשים להחזיר למדינה את הבקשה לתיקון כתב התביעה על כל נספחיה ולמחוק אותה מהתיק. בית המשפט קבע כי המבקשים יהיו רשאים להגיש בקשה חדשה לתיקון כתב התביעה, הכוללת עובדות שאין מניעה חוקית להציגן, כשמצורפים אליה מסמכים שניתן להגישם כדין. כמו כן החליט בית המשפט המחוזי ליתן צו איסור פרסום כולל על תוכנם של התיקים המאוחדים.

טענות הצדדים

6.

לטענת המבקשים, שגה בית המשפט המחוזי כאשר דחה את הבקשה לתיקון כתבי התביעה, כלפיה לא התנגדה המדינה, בכפוף להוצאת נספח י"ב והחזרתו לרשותה. עוד טוענים המבקשים כי שגה בית המשפט בהתעלמו מנכונות המדינה להגיע להסכמות באשר לחלק מן העובדות המפורטות בבקשה לתיקון כתב התביעה. לטענתם שגה בית המשפט גם כשהורה באופן גורף להחזיר את כלל המסמכים המסווגים, על אף שהמדינה ביקשה את החזרתו של נספח י"ב בלבד. עוד טוענים המבקשים כי המסמכים המסווגים, למעט אלה שבנספח י"ב, נמסרו לבן-ארי במסגרת התיקים הפליליים שהתנהלו נגדו ומאוחר יותר אף פורסמו באמצעי התקשורת, ועל כן אין כל הצדקה להשיבם לרשות המדינה. המבקשים טוענים כי בנסיבות אלו אין כל רלבנטיות להטלת החיסיון על מרבית המסמכים. אולם בהודעה מאוחרת חזרו בהם המבקשים מבקשתם לבטל את חיובם להחזיר למדינה את המסמכים המסווגים, משום שהם פועלים להסרת החיסיון בהתאם לסעיף 45 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971. המבקשים מוסיפים וטוענים כי שגה בית המשפט בהוציאוֹ צו איסור פרסום כולל על תוכנם של התיקים המאוחדים. לטענת המבקשים, צו איסור הפרסום ניתן באופן גורף ובסתירה לעיקרון פומביות הדיון. לטענתם, במידה ובית המשפט היה מתיר למבקשים להחזיק ברשותם חלק מהמסמכים המסווגים, יתכן והיתה הצדקה להטלה חלקית של צו איסור פרסום. אך בנסיבות העניין, משהורה בית המשפט על החזרת המסמכים המסווגים, אין כל הצדקה לצו איסור הפרסום.

7.

לטענת המדינה, צדק בית המשפט המחוזי כאשר חייב את המבקשים להחזיר את כלל המסמכים המסווגים שהגיעו לידיהם, וזאת ללא כל תנאי. אמנם, בקשת המדינה התייחסה לדו"חות המודיעיניים המצויים בנספח י"ב, אולם ישנם מסמכים נוספים שצורפו לבקשה לתיקון כתב התביעה, המוגדרים כסודיים, ועל כן יש לבחון האם אין מניעה על-פי דין, מפני מסירתם. עוד טוענת המדינה כי השארת המסמכים המסווגים בידי המבקשים עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך, לפגיעה באינטרס ציבורי חשוב ובעבודת המשטרה בכל הנוגע לפעילות עם מקורות מודיעיניים. מנגד, השארת החלטת בית המשפט המחוזי על כנה לא תגרום למבקשים כל נזק, וזאת מהנימוקים הבאים: המדינה הצהירה כי לאחר החזרת המסמכים המסווגים, יועבר לידי המבקשים חומר הראיות המותר בגילוי, לרבות תוכנן של הידיעות שניתן לגלותן בהתאם לתעודות החיסיון, וכמו כן יועברו לרשותם תעודות החיסיון הרלבנטיות החלות על המידע המצוי במסמכים הללו. המדינה הודיעה בתגובתה כי בכל הנוגע למסמכים הסודיים שאינם דו"חות המודיעין, תסכים להעביר אותם אל המבקשים, בכפוף להוראות הדין. עוד טוענת המדינה כי בית המשפט איפשר בהחלטתו למבקשים להגיש בקשה נוספת לתיקון כתב התביעה, ועל כן אין בהחלטתו הכרעה לגופם של דברים, והיא נוגעת אך ורק לסוגיית החזקת המסמכים המסווגים אשר הגיעו לידי המבקשים. באשר לצו איסור הפרסום שהוצא, טוענת המדינה כי מטרת הצו היא מניעת אפשרות של עיון במסמכים המסווגים, ועל כן קבע בית המשפט המחוזי כי בשלב זה ניתן צו איסור פרסום כולל. לטענת המדינה, לאחר שיוצאו המסמכים המסווגים מהתיק, לא תהיה כל מניעה לקיים את הדיון בדלתיים פתוחות.

דיון והכרעה

8.

לאחר שבחנתי את הטענות שבבקשת רשות הערעור ובתגובה, החלטתי לדחות את הבקשה, ככל שהיא נוגעת לבקשה לתיקון כתב התביעה. לא מצאתי כי מתקיימים בעניין זה תנאֵי סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 הקובע כי רשות ערעור על החלטה אחרת של בית משפט מחוזי בעניין אזרחי "תינתן אם שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה" . בית המשפט המחוזי לא דחה את הבקשה לתיקון כתב התביעה לגופה, אלא הכריע בסוגיית ההחזקה והשימוש במסמכים המסווגים על-ידי המבקשים. בית המשפט התיר למבקשים להגיש בקשה נוספת לתיקון כתב התביעה, אשר לא תכלול בתוכה מידע החוסה תחת חיסיון. לאור העובדה שהמבקשים אינם מבקשים לערער על עצם החיוב להשיב למדינה את המסמכים המסווגים, ולאור עמדת המדינה לפיה לאחר העברת המסמכים המסווגים לרשותה, תעביר מצדה את החומר המותר בגילוי אל המבקשים, לא מצאתי כי יש בהחלטת בית המשפט כדי לפגוע בזכויות המבקשים. לאחר החזרת החומר המסווג לרשות המדינה, תעביר המדינה את החומר המותר לגילוי על-פי דין לרשות המבקשים, והמבקשים יהיו רשאים על בסיס חומר זה להגיש בקשה נוספת לתיקון כתב התביעה.

באשר למסמכים אשר חוסים תחת חיסיון וגילויים אינו מותר, רשאים המבקשים לפעול, כפי שעשו בפועל, בהתאם לסעיף 45 לפקודת הראיות לצורך הסרת החיסיון ולתיקון כתב התביעה בהתאם לחומר שיותר לגילוי.

9.

באשר להטלת צו איסור פרסום על התיקים המאוחדים, החלטתי לדון בבקשת הרשות לערער כבערעור, בהתאם לתקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 . צודקים המבקשים כי לאור מחיקת הבקשה לתיקון כתב התביעה על נספחיה מן התיק, אין מקום להטלת צו איסור פרסום גורף על תוכנם של התיקים המאוחדים, שכן הם אינם מכילים חומר חסוי האסור לגילוי. אשר על כן, הערעור בסוגיה זו מתקבל באופן הבא: לאחר שתינתן הודעה מאת ב"כ המדינה על השבת המסמכים המסווגים והחסויים לרשות המדינה, יוסר צו איסור הפרסום הכולל, והדיון יתנהל כמקובל, בדלתיים פתוחות.