פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
3226/17
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקשת:
מיריאל מילר
נ ג ד
המשיבים:
1.
אדולפו מיאלי
2. דניאל חלפון
3. דנדי סייג
בקשת עיכוב ביצוע
ובקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט ע' מאור)
בע"א 18845-04-17 מיום 9.4.2017
בשם המבקשת:
עו"ד איתמר פלג
החלטה
לפניי בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט ע' מאור ) שבגדרה נדחתה בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופט ע' יריב ) מיום 9.4.2017.
1.
כעולה מהחלטות הערכאות הקודמות, המבקשת הגישה ביום 7.4.2017 בקשה לצו שימנע את פינויה מדירה ברחוב אליפלט 26 (להלן: הדירה ) . בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופטת ש' גלר ) הורה, במעמד צד אחד, על מתן צו שאוסר על פינוי המבקשת מן הדירה. לאחר תום הדיון שהתקיים במעמד צד אחד, הציג המשיב 3 לפני בית משפט השלום מסמך החתום על ידי המבקשת שבו מתחייבת המבקשת לפנות את הדירה עד ליום 5.4.2017 (להלן: המסמך החתום ) . ביום 9.4.2017 הורה בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופט ע' יריב ), לאחר דיון במעמד הצדדים ושמיעת טענותיהם, על מתן צו המורה למשיבים להעמיד לרשות המבקשת דירה חלופית, ש"שווה באיכותה" לדירה שאותה שכרה. נקבע כי הצו ייכנס לתוקפו לאחר שתפקיד המבקשת עירבון במזומן בסך של 15,000 ש"ח, המשקפים דמי שכירות למשך חודש ומחצה בקירוב והן בטוחה לשמירת הדירה. עוד קבע בית משפט השלום כי המבקשת "באה לבית המשפט בידיים שאינן נקיות" שכן נמנעה מלציין את דבר קיומו של המסמך החתום; וכי המבקשת מודה שיש לה חוב דמי שכירות, היינו שהפרה את חוזה השכירות מול המשיבים "הפרה יסודית".
2.
המבקשת הגישה בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית משפט השלום האמורה. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט ע' מאור ) דחה ביום 9.4.2017 את הבקשה. בית המשפט המחוזי קבע כי לא שוכנע שעניינה של המבקשת בא בגדר אותם עניינים חריגים המצדיקים התערבות בהחלטת הערכאה הדיונית. עוד נקבע כי די היה בכך שהמבקשת פנתה בחוסר ניקיון כפיים לבית המשפט, כפי שקבע בית משפט השלום, כדי לדחות את בקשתה לכתחילה. בית המשפט המחוזי קבע כי אינו מוצא להתערב באיזון שערך בית משפט השלום, ובתנאי הצו שקבע.
3.
מכאן הבקשה שלפניי, שבצידה בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי. בבקשתה של המבקשת, המחזיקה עמוד אחד, נטען כי הוטעתה לחתום על המסמך החתום על ידה; וכי החלטת בית המשפט המחוזי ניתנה "מבלי שתורגמו הדברים למערערת [למבקשת – ע' פ'] כדבעי בשעה שהיא דוברת אנגלית בלבד". עוד טוענת המבקשת כי לא תהיה לה קורת גג "החל מהלילה" וכי יש להיעתר לבקשתה ולאפשר לה "למצות טענותיה" לפני בית משפט זה.
4.
משעיינתי בבקשה ובצרופות לה באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתשובה. לפני בקשת רשות לערער על החלטת ביניים של ערכאת הערעור בבקשה לעיכוב ביצוע. בשאלת אמת המידה למתן רשות לערער על החלטה בבקשה לעיכוב ביצוע הובעו דעות שונות בפסיקתנו, ולא נרחיב כאן (ראו רע"א 1188/13 כהן נ' רחימוב , פסקה 5 (18.2.2013)). בענייננו, אין כל צורך להידרש להכרעה בין הגישות, שכן דין הבקשה שלפניי להידחות אף לפי אמת המידה המקלה. על המבקש לעכב ביצוע להראות כי סיכויי הערעור גבוהים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו (רע"א 6658/16 פלד נ' שפיץ , פסקה 3 (30.8.2016)). אכן, כאשר מדובר בבקשה לעיכוב ביצוע של פסק דין שתוצאתו פינוי מדירת מגורים – יטה בית המשפט להיעתר לה (ע"א 6573/12 חליווה נ' בלביץ , פסקה 6 (1.112012)). ברם, בענייננו נקבע כי על המשיבים להעמיד לרשות המבקשת דירה חלופית, ובלבד שתפקיד עירבון המשקף דמי שכירות למשך חודש וחצי. ככל שתפעל המבקשת בהתאם לתנאי הצו, ברי כי תעמוד לרשותה דירה למגורים, שתהא לה קורת גג. בנסיבות אלו, איני מוצא להיעתר לבקשה, שנדונה והוכרעה על ידי שתי ערכאות.
הבקשה נדחית אפוא. בנסיבות בעניין, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ד
בניסן התשע"ז (10.4.2017).
ש
ו פ ט