רע"א 3227/14 אורית בן שלמה נ. צור משה מושב להתיישבות שיתופית בע''מ

1.

מונחת לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (ע"א 222630-11-13, כב' השופטת ע' וינברד-נוטוביץ ), אשר דחה את ערעור המבקשת על פסק דינו של בית משפט השלום בכפר סבא (ת"א 17921-05-11, סגנית הנשיאה

ר' קרלינסקי ). תביעת המבקשת, שנדחתה בשתי ערכאות קמא, הייתה כנגד התנהלות המשיבות בהגרלות מגרשים שבוצעו על ידה במסגרת הרחבת היישוב.

סבה וסבתה של המבקשת היו בעלי זכויות במשק במושב צור משה, הוא משיבה 1 (להלן: המושב ) עד לשנת 1995, אז העבירו את זכויותיהם לבנם, דודה של המבקשת (להלן: הדוד ). המושב ערך 4 הגרלות לשיווק מגרשים – שתיים לפני העברת הזכויות לדוד ושתיים אחריה. תביעת המבקשת נסובה סביב 2 הגרלות: השנייה והשלישית. השנייה נערכה כאמור כאשר סבה וסבתה היו בעלי הזכויות, ואביה של המבקשת, בנם, נרשם להגרלה. ההגרלה השלישית התקיימה חודשים ספורים לאחר העברת הבעלות לדוד, ואליה המבקשת נרשמה, בליווי הדוד, אולם שמה לא הוכנס להגרלה. המבקשת הגישה את תביעתה רק בחלוף כשבע שנים וחצי, והסעד המבוקש היה פיצוי כספי בגין הפסדה והפסד אביה מכך שלא נכללו בהגרלות.

2.

בית משפט השלום דן בהגרלה השלישית בלבד, בה הוגרלו שני מגרשים מבין 19 משתתפים. זאת משום שאביה לא היה תובע בהליך והוא שנרשם להגרלה השניה, וכן משום שסיכומיה של המבקשת בתביעה צומצמו להגרלה השלישית. בית משפט השלום קיבל את טענות המשיבות, כי המבקשת לא יכלה להיכלל ברשימת המועמדים להגרלה השלישית משום שאינה "צאצא" של בעל זכויות במשק במועד ההגרלה, עליה חל נוהל 612 של מינהל מקרקעי ישראל. העובדה שהדוד בעל זכויות במשק, ונכח במעמד רישומה אינו משנה לעניין זה. הובהר כי לפי נוהל זה גם "אחרים" יכולים להירשם להגרלה, אך זאת לאחר בדיקת התאמתם על די ועדת קבלה, וכי המבקשת ביקשה להירשם להגרלה כצאצא ולא עברה את הליך המיון שנקבע. עוד נקבע כי לא ניתן להסיק לעניינה של המבקשת מהליך שהתנהל בבית המשפט בעניינו של הדוד. בית המשפט המחוזי אימץ את פסק הדין.

בבקשה שלפניי חוזרת המבקשת על טענותיה שהועלו בפני ערכאות קמא. ראשית , כי לנוכח תצהירו של אביה – שניתן במסגרת עדותו ובו הוא מייפה את כוחה לתבוע את זכותו –

היה על בית המשפט לדון גם בהגרלה השניה; שנית , שהנוהל שצריך לחול על המקרה הוא נוהל 737 של מינהל מקרקעי ישראל ולא נוהל 612; שלישית , פסק הדין בעניינה סותר פסקי דין שניתנו בעניינו של הדוד בהליכים שניהל כנגד המשיבות. לבסוף, טוענת היא לעניין הנזק שנגרם לה לטענתה והסיכויים שעמדו לה לזכות במגרש במסגרת ההגרלה השלישית לו הייתה נרשמת על ידי המשיבות. בנוסף, טוענת היא כנגד התנהלות המשיבות במסגרת ההליך, ובהמשך הגישה בקשה לגילוי מסמכים והגשת ראיות משלימות. להשלמת התמונה נתבקשה ונתקבלה תגובת המשיבות, אשר שפכה אור על הבקשה והרקע לה. בין היתר נטען שהחלטת האסיפה הכללית של האגודה באשר למגרשים מושא ההגרלה השלישית התקבלה כשנה לפני שנוהל 737 של המינהל נכנס לתוקפו.

3.

עיינתי בחומר שהונח לפניי. לנוכח זאת שהמבקשת אינה מיוצגת, בחנתי את מלוא התמונה, לרבות נספחים שהוגשו על ידי המשיבות בתגובתן. מצאתי כי דין הבקשה להידחות.

בקשה למתן רשות ערעור כשמה כן היא – ברשות, ולא בזכות. המקרה דנן אינו מעלה שאלה משפטית ציבורית רחבה, והמבקשת אף לא הצליחה להצביע על עיוות דין שנגרם לה כתוצאה מההכרעות של ערכאות קמא. בית המשפט המחוזי צדק כי האופן בו הגישה המבקשת את תביעתה אינו עומד בדרישות סדר הדין האזרחי. לאמור, על פי תוכן התביעה שהוגשה, ישנה השלכה לכך שבכתב התביעה נרשם שמה של המבקשת בלבד כתובעת, מבלי שאביה או הדוד צורפו לתביעה. לכן, לא נפלה טעות בפסק דינו של בית משפט השלום, לפיו אין לדון בהגרלה השניה. באשר להגרלה השלישית, אכן חל נוהל 612 של מינהל מקרקעי ישראל. נוהל 737 לא היה בתוקף במועד הרלוונטי. המבקשת לא עמדה

בנוהל 612 במועד ההגרלה. למעלה מן הצורך יוער כי המבקשת העלתה טענה זו רק בשלב סיכומיה בפני בית משפט השלום (פסקה 18 לפסק הדין), והטענה נבחנה ונדחתה על ידי בית המשפט המחוזי. כמו כן, לא ניתן להסיק מההליך שניהל הדוד מול המשיבות לעניין זכאותה של המבקשת, ואף ניתן לומר כי ההיפך הוא הנכון (ראו: ת"א 2554/99, כב' השופטת ד' פלפל (פסק הדין הראשון מתאריך 10.2.2005, ופסק הדין השני בעקבות החזרתו של התיק בהחלטתו של בית משפט זה בתאריך 5.12.2007; ע"א 3155/05, כב' השופטים ד' ביניש , ס' ג'ובראן ו- ד' חשין ). משכך, מתייתרת שאלת הנזק שנגרם למבקשת וסיכוייה לזכות במגרש באם הייתה נכללת ברשימת ההגרלה.

יצוין כי המבקשת ביקשה במסגרת ההליך דנן בין היתר לקבל "פרטים" אודות אדם שזכה במגרש במושב, על אף שלטענתה אינו עומד בדרישה ל"צאצא". אין מקום להידרש לכך במסגרת הליך זה. ראשית, הגורם הנוסף לא היה צד להליך בערכאות קמא ואף בפניי. שנית, המבקשת לא הצליחה לבסס את עמדתה לגבי מעמדה היא, ומכאן שההצבעה על האחר אינה רלוונטית לענייננו.

4.

הבקשה נדחית. המבקשת תישא בהוצאות המשיבות ושכר טרחת עורך דין בסך 6,000 ₪.