רע"א 3240/00 מיסק זוהרה נ. תרום מושב עובדים של הפועל מזרחי להתיישבות חקלא

1.זוהי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ע. חבש) בה החליט למחוק את התובענה שהגישה המבקשת לביטול פסקיו והחלטותיו של המשקם, עו"ד מ. שליט. השאלה שהתעוררה בהקשר לתובענה זו היתה האם מדובר בפסק-חלקי של המשקם, שאם כן נטען, כי טרם נתגבשה סמכות בית המשפט לדון בבקשת הביטול, או שמא מדובר בפסק-סופי, שאז סמכות ההכרעה בבקשת הביטול נתונה לו. בית משפט קמא העלה ספק אם מדובר בפסק סופי או חלקי, והחליט לראות לצורך הענין בפסק המשקם פסק-חלקי ולכן מחק את התובענה לביטולו. עם זאת, המליץ בפני המבקשת לפנות למשקם ולבקשו ליתן פסק-סופי. המבקשת עתרה לרשות ערעור על החלטת בית משפט קמא למחוק את תובענתה וטענה כי לא היה מקום למחיקה משורה של טעמים.

2.ביום 22.10.00 התבקשה המבקשת על ידי בית משפט זה להודיע מה תוכן תשובתו של המשקם לפנייתה בשאלה האם הוא רואה את הפסק האחרון שנתן כסופי או שמא מדובר, לדידו, בפסק חלקי. בהודעה מיום 13.11.00 הודיעה המבקשת לבית משפט זה כי תשובת המשקם היא כי פסקו מיום 29.10.98 הוא פסק סופי לגבי כל קביעותיו, ולפי הבנתו ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה לבטלו או לתקנו על פי סעיפים 27 ו28- לחוק ההסדרים במיגזר החקלאי המשפחתי תשנ"ב1992-. בעקבות החלטה זו, הגישה המבקשת עתירה חדשה לבית המשפט המחוזי לביטול פסק המשקם (ה.פ. 363/00). על אף זאת, עותרת המבקשת כי בקשתה לרשות ערעור בפנינו תשמע לגופה וכי ייפסקו לזכותה הוצאות.

3.אין מקום להיענות לבקשה. נושאה הפך להיות תיאורטי משנתקבלה התייחסותו של המשקם כי קביעותיו הינן סופיות משהמבקשת עצמה יזמה תובענה חדשה לביטול פסק המשקם בבית המשפט המחוזי. בנסיבות אלה אך מובן כי אין מקום להתייחס לבקשת רשות הערעור לגופה.

כן אינני מוצאת מקום לפסיקת הוצאות לזכות המבקשת. בקשת ההבהרה של המבקשת למשקם נשלחה עוד ב24.4.00-, בטרם הוגשה בקשת רשות ערעור זו, ואילו תשובתו של המשקם הגיעה לבא כוח המבקשת ב- 9.5.00, כ5- ימים לאחר הגשת בקשת רשות הערעור. בתנאים אלה, ולאור תשובת המשקם, לא היה מקום להשארת בקשת רשות הערעור תלויה ועומדת, והיה מקום כי המבקשת תבקש את מחיקתה בסמוך לאחר הגשתה. במצב דברים זה לא קמה למבקשת זכות לפסיקת הוצאות.

הבקשה נדחית.