רע"א 3249/08 תמיר שירן נ. יוספוב חיים

לפני בקשה לפטור מאגרה ועירבון בהליך שבכותרת.

1.

ההליך נסוב על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט י' עמית מיום 3.8.208), אשר דחה בקשה לרשות ערעור שהגיש המבקש על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת ת' נאות-פרי מיום 23.9.2007) שלא לאפשר למבקש להביא ראיות לסתור את קביעת הנכות של המוסד לביטוח לאומי, לפי סעיף 6ב' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ח-1975 (להלן: חוק הפיצויים ).

2.בבקשה לפניי טוען המבקש, כי מצבו הכלכלי קשה ואינו מאפשר לו לשלם אגרה ולהפקיד עירבון. על פי הנטען בבקשה, המבקש נפגע בשלוש תאונות ועקב פגיעותיו עבר שלושה ניתוחים. לטענתו, הוא פוטר מעבודתו עקב מצבו הרפואי והוא אינו עובד מאז למעט ניסיון עבודה קצר לפני מספר שנים. בבקשה נטען, כי סך הכנסותיו של המבקש מקצבת נכות כללית מאת המוסד לביטוח לאומי וממשכורתה של רעייתו עולה כדי 6,500 ₪, ואין בכך כדי להספיק לכלכלת המשפחה בת 4 הנפשות. כן נטען בבקשה, כי המבקש עשה מאמץ מקסימאלי להתאמת אורח חייו למצבו הכלכלי, לרבות מכירת ביתו ורכישת דירה בעלות מינימאלית, וכי מלבד ביתו הממושכן ומכונית משנת ייצור 1996, אין בידו כל רכוש נוסף. עוד טוען המבקש, כי יהא הוא זכאי בכל מקרה לפיצויים מהמשיבה בגין תאונת הדרכים ועל כן לא קיים סיכון, לשיטתו, כי למשיבה לא יהיה מהיכן להיפרע, במידה ויפסקו נגדו הוצאות בהליך. לבסוף טוען המבקש, כי סיכויי הבקשה לרשות ערעור טובים. המשיבים 2-1 מתנגדים לבקשה בטענה כי סיכויי ההליך קלושים. המשיב 3, שמסר שאין לו עניין בהליך, משאיר את ההחלטה בדבר פטור מעירבון לשיקול דעתו של בית המשפט.

3.את הבקשה לפטור מאגרה יש לבחון על פי הדרישות הקבועות בתקנה 14(א) לתקנות בתי משפט (אגרות), התשס"ז-2007: חוסר יכולת כלכלית והיות ההליך מגלה עילה. מן הבקשה התצהיר והאסמכתאות שצורפו לה מצטיירת תמונה לפיה מצבו הכלכלי של המבקש אינו מן המשופרים. המשיבים, בתגובתם, אף הם לא חלקו על טענות המבקש בעניין זה. ואולם, עיון בהחלטות של בתי המשפט דלמטה ובבקשה לרשות ערעור מעורר ספק ממשי בכך שההליך מגלה עילה לדיון ערעורי ב"גלגול שלישי". הלכה היא משכבר, כי לא תינתן רשות ערעור בבית משפט זה ל"גלגול שלישי" של הליכים, אלא באותם המקרים בהם מתעוררת שאלה החורגת מ-ד' אמותיו של הסכסוך הקונקרטי שבין הצדדים. ספק רב אם ההליך שבכותרת עומד בקריטריון הנזכר. יחד עם זאת, ובשים לב למצבו הכלכלי של המבקש, תופחת האגרה לסך של 500 ₪.

4.

אשר לבקשה לפטור מהפקדת עירבון, סיכוייו הקלושים של ההליך משליכים, וביתר שאת, גם על עניין זה. אכן, בשונה מעניין האגרה, הרי שנוכח תכלית העירבון, סיכויי ההליך מהווים שיקול כבד משקל בהחלטה האם להיעתר לבקשה לפטור מהפקדת עירבון. בעוד שבעניין האגרה די בסיכוי כלשהו להצליח בהליך כדי להצדיק פטור, לעניין פטור מעירבון נדרש סיכוי בעל ממשות גדולה יותר (בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 17.10.2007)). בשל סיכויי ההליך הקלושים לא ניתן לפטור את המבקש מהפקדת עירבון. לכך יש להוסיף כי הבקשה אינה מבהירה די הצורך מדוע אין באפשרות המבקש להסתייע בקרובים לצורך גיוס כספי העירבון. יחד עם זאת, בהתחשב במצבו הכלכלי הנטען של המבקש, בטיב ההליך ובהיקפו הצר, במעמדם היחסי של הצדדים, בהיקף ההוצאות שנפסקו בבית המשפט המחוזי ובמספר המשיבים שיש להם עניין בהליך, יועמד סכום העירבון על סך של 4,000 ₪. העירבון יופקד תוך 21 יום מעת המצאת החלטה זו, ולא – ימחק ההליך או יירשם לדחייה, בהתאמה, ללא צורך במתן הודעה נוספת.