פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
3279/03
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
המבקשת:
צפורה הרן
נ ג ד
המשיבים:
1. בנק לאומי לישראל בע"מ
2. לאומי קארד בע"מ
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב מיום 23.3.03 בתיק
בש"א 3050/03 שניתנה על ידי כבוד השופטת ש' גדות
בשם המבקשת: עו"ד אריה
רייזל, עו"ד נסים ביטון
בשם המשיבים: עו"ד יחיאל
כשר, עו"ד יגאל בורוכובסקי
החלטה
המבקשת הגישה כתב תביעה כנגד המשיבה, וכן עתרה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית. לאחר כחודשיים, הגישה המבקשת בקשה לתיקון כתב התביעה (להלן: בקשת התיקון). בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת ש' גדות) דחה את בקשת התיקון, ומכאן בקשת רשות הערעור שבפני.
בית המשפט המחוזי קבע, כי כפי שציינה המבקשת עצמה בבקשת התיקון, מדובר למעשה בהוספת עילות נוספות, והתיקון אינו נדרש לצורך הכרעה במחלוקת האמיתית שבין הצדדים, אלא תכליתו היא להרחיב את החזית שביניהם. במיוחד אין להתיר "מקצה שיפורים" כגון זה, כשבתובענה ייצוגית עסקינן – כך לדעת בית משפט קמא.
המבקשת טוענת, כי החלטה זו בטעות יסודה. היא מציינת, כי הבקשה הוגשה בשלב מקדמי ביותר, בטרם הגישו המשיבים את תגובתם לבקשה לאישור התובענה הייצוגית. לטענת המבקשת, אין המדובר בעילות נוספות, כי אם בטענות משפטיות הדרושות לשם הכרעה בשאלות האמיתיות השנויות במחלוקת. עוד טוענת המערערת, כי התיקון המבוקש דרוש על-מנת להשיב לטענות הגנה צפויות של המשיבה, אליהן נחשף בא-כוח המבקש בתיק אחר שהוא מנהל.
דין הבקשה להידחות. בית המשפט המחוזי קבע, כי תיקון כתב התביעה אינו דרוש לשם הכרעה בשאלות השנויות במחלוקת. בהחלטות מסוג זה אין בית משפט שלערעור נוטה לשים את שיקול דעתו תחת שיקול דעתה של הערכאה הדיונית. מה גם, שהמשיבה עצמה רואה בהוספת הטענות משום "הקדמת תרופה למכה" - כאשר על "המכה הצפויה" למד בא-כוחה מתגובות בתיק אחר - וטוענת כי "יתכן והמבקשת הייתה צריכה להמתין לתגובת המשיבים ואז להעלות את הטיעונים במסגרת תשובתה, דבר שלא ניתן היה למנוע ממנה...". בנסיבות אלה, אין להתערב בהחלטת בית משפט קמא, כי בקשת התיקון היא בבחינת "מקצה שיפורים".
הבקשה נדחית, אפוא. המבקשת תישא בשכר-טרחת עורך הדין של המשיבה בסכום של 10,000 ₪.
ניתנה היום, ו' בתמוז תשס"ג
(6.7.2003).
ש ו פ ט