רע"א 5996/06 אלכס טרכטנברג נ. סיל מזון בע"מ

1.זו בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופט זפט) מיום 4.7.06 בה דחה את בקשת המבקשים לתקן את בקשתם במסגרת הליך שיזמו לביטול מינויו של בורר.

2.המבקשים הגישו בקשה לבית המשפט המחוזי כנגד המשיבה שעניינה ביטול מינוי בורר שמונה על פי פנייתה, וזאת על יסוד טענות שונות, שהעיקרית שבהן היא כי לא נחתם הסכם בוררות בר-תוקף בין הצדדים.

3.במסגרת ההליך, הוגשו תצהירים על ידי הצדדים, ונתקיים דיון ביום 4.7.06 לצורך חקירת המצהירים. לקראת סיומו של הדיון, ביקש בא-כוח המבקשים את בית המשפט להתיר לו לתקן את הבקשה לביטול מינוי הבורר כדי להוסיף לה עילה מהותית נוספת לביטול מינוי הבורר שעניינה בכך שהמשיבה העלתה טענות מרמה והונאה כנגד המבקשים, וטענות מסוג זה אינן מתאימות לדיון במסגרת בוררות. המשיבה התנגדה לבקשת התיקון בטענה כי מדובר בעילה מהותית חדשה שלא הועלתה בבקשה המקורית, ולא נזכרה בתצהירים שהוגשו, ונזכרה לראשונה רק לאחר חקירת מרבית העדים שגם במהלך חקירתם לא נטענה. בית המשפט המחוזי החליט לדחות את בקשת המבקשים לתיקון בקשתם העיקרית, והחלטה זו היא העומדת ברקע בקשת רשות ערעור זו. יש לציין כי בסיומו של אותו דיון קבע בית המשפט כי על המבקשים להגיש את סיכומי טענותיהם עד ה-10.8.06 ואילו על סיכומי המשיבים להיות מוגשים עד 10.9.06.

4.המבקשים עותרים בבקשה זו כי ייקבע שמותר להם לתקן את בקשתם לצורך הכללת העילה הנוספת לפיה אין מקום לעריכת בוררות מן הטעם שעולות במסגרתה טענות מרמה והונאה המחייבות בירור. לחילופין, הם מבקשים כי ייקבע כי הם רשאים לטעון בסיכומיהם טענות המגלמות בתוכן את עיקריה של עילה זו, אף בלא התרת התיקון, שכן לטעמם, כל הנתונים הנדרשים לכך מצויים בחומר הקיים, המוצג בפני בית המשפט.

5.דין הבקשה להידחות, משהיא משוללת כל יסוד.

כלל הוא, כי תחום סדר הדין, ובכלל זה סוגיית תיקון כתב טענות, נתון לשיקול דעת רחב של הערכאה הדיונית שבפניה מתנהל המשפט. בית משפט לערעורים יתערב בשיקול דעת זה רק לעיתים נדירות, מקום שנמצאה חריגה קיצונית מתחום שיקול הדעת הסביר ( רע"א 6462/00 עמותת ז.פ. נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ , תק-על 2001(3), 2055; רע"א 3279/03 צפורה הרן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ , תק-על 2003(2), 3262; י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995), בעמ' 360). במקרה זה, אין כל בסיס להתערבות בהחלטת בית המשפט קמא שלא לקבל את בקשת התיקון שהעלו המבקשים, בהינתן השלב הדיוני המאוחר שבו הוגשה. בקשת המבקשים לביטול מינוי הבורר הגדירה באורח ממצה את עילותיה לביטול מינוי הבורר. העילה הנוספת הנכרכת בטענות מרמה לא נכללה בגידרן. הליך הדיון בבקשה, שכרך הגשת תצהירים וחקירות עדים, התקדם בלא כל התייחסות לעילה הנוספת, ורק בסמוך לסיום חקירות העדים עלתה בקשת התיקון, בבחינת מחשבה שלאחר מעשה. תקינות הליכי סדרי הדין וערך ההגנה על זכויותיו הדיוניות של בעל הדין שכנגד מצדיקים את החלטת בית המשפט קמא, ואין מקום להתערב בה, מה גם שקבלתה בשלב כה מאוחר של הדיון היה עשוי לחייב פתיחת דיון נוסף בעילה החדשה, על כל הכרוך בכך. בנסיבות הענין לא היה לכך מקום.

אשר לבקשה כי אתיר למבקשים לטעון לענין עילתם הנוספת גם בלא תיקון בקשתם – סעד זה אינו ממין הסעדים שניתן לכלול בבקשת רשות ערעור, משאין בשלב זה כל החלטה של הערכאה הדיונית בסוגיה זו, וממילא לא הונח בסיס לבקשת רשות ערעור בגינה. עם זאת, אניח, מעבר לנדרש, כי משלא הותר תיקון הבקשה לצורך הוספת עילה מהותית שלא נטענה לאורכו של הדיון, ממילא מנוע בעל דין מלעקוף החלטה זו באמצעות טענות לגופה של העילה שהכללתה בבקשה בשלב מאוחר לא הותרה.

הבקשה נדחית, בלא שנתבקשה תשובת המשיבה. המבקשים ישלמו את הוצאות הבקשה לאוצר המדינה בסכום של 7,000 ₪.