רע"א 6113/13 רוני מירו נ. ועד האגודה השיתופית כפר ביאליק כפר שיתופי להתיי

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופטת ר' למלשטריך-לטר) מיום 20.6.2013, בה נדחתה בקשה מטעם המבקשים לתקן כתב תביעה שהגישו נגד המשיבים.

1.

בחודש מרץ 2011 כרתו המבקשים הסכם לרכישת משק חקלאי בכפר ביאליק מבני הזוג פטריציה וברנרדו בלומנשטיין (להלן בהתאמה: המשק

ו- הסכם הרכישה ). הסכם הרכישה נערך על-ידי עורכת הדין מירב לב ותוקפו הותנה בכך שהמשיבה 2 - האגודה השיתופית כפר ביאליק (להלן: האגודה ) והמשיב 3 - מינהל מקרקעי ישראל (להלן: המינהל ) יאשרו את העברת הזכויות במשק לידי המבקשים. לאחר עריכת ההסכם ביקשו המבקשים להתקבל כחברים באגודה, אך ביום 22.6.2011 הודיע להם המשיב 1, ועד האגודה (להלן: הוועד ) על החלטתו לדחות את בקשתם בשל "אי התאמה" (להלן: החלטת הדחייה ). בנסיבות אלה ביקשו בני הזוג בלומנשטיין לבטל את הסכם הרכישה, עקב אי-קיומו של התנאי המתלה, והם פנו לעו"ד לב על מנת שתפעל למחיקת משכון שנרשם על זכויותיהם במשק מכוח אותו הסכם ולהשבת הסכומים שהפקידו המבקשים בידיה הנאמנות. המבקשים, מצידם, עמדו על תוקפו של הסכם הרכישה בציינם כי בכוונתם לערער על החלטת הדחייה.

בחודש יולי 2011 פנתה עו"ד לב לבית המשפט בדרך של טען ביניים (ה"פ 40485-07-11; להלן: טען הביניים ) בבקשה כי יכריע במחלוקת שנתגלעה בין הצדדים להסכם הרכישה ויורה לה כיצד לפעול בכספי הנאמנות. סמוך לאחר מכן, בחודש ספטמבר 2011, הגישו המבקשים תובענה נגד המשיבים ונגד בני הזוג בלומנשטיין בדרך של המרצת פתיחה (ה"פ 6577-09-11; להלן: המרצת הפתיחה ), במסגרתה התבקש בית המשפט קמא להצהיר על בטלותו של סעיף בתקנון האגודה הקובע כי לא ניתן למכור משק בכפר ביאליק ללא קבלת אישור האגודה בדבר התאמתו של הרוכש להימנות עם חבריה. כמו כן עתרו המבקשים להצהיר כי בני הזוג בלומנשטיין רשאים למכור להם את זכויותיהם במשק ללא קבלת אישור האגודה וכי, לחלופין, בקשתם להתקבל כחברים באגודה תתקבל והחלטת הדחייה תבוטל. נוסף על כך התבקש בית המשפט להורות על מסירת שמות חברי ועד האגודה לידי המבקשים וכן להאריך את המועד להגשת ערעור על החלטת הדחייה לאסיפה הכללית של האגודה.

2.

נוכח זהות בעלי דין בשני התיקים, הדיון בטען הביניים ובהמרצת הפתיחה אוחד, אך ביום 14.11.2013 החליט בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופטת ר' למלשטריך-לטר) להפריד את הדיון ולשמוע תחילה את הטענות בטען הביניים, בציינו כי הדיון בתובענה זו "מעלה צורך דחוף". בפסק הדין שניתן ביום 21.11.2011 בטען הביניים קבע בית המשפט המחוזי כי התנאי המתלה שנקבע בהסכם הרכישה כלל דרישה לקבלתם של המבקשים כחברים באגודה, וכי משתנאי זה לא התקיים ההסכם שנכרת בין המבקשים לבני הזוג בלומנשטיין מבוטל ויש לבצע את ההוראות הנובעות מביטולו. המבקשים בחרו שלא לערער על פסק-דין זה ובעקבות כך מכרו בני הזוג בלומנשטיין את המשק לצדדים שלישיים. בהמשך, בחודש ינואר 2013 הוגשה לבית המשפט המחוזי בקשה מוסכמת למחיקת בני הזוג בלומנשטיין מהמרצת הפתיחה.

לאחר הדברים האלה ובטרם התקיים קדם המשפט בהמרצת הפתיחה הגישו המבקשים בחודש אפריל 2013 בקשה לתיקון כתב התביעה בהמרצת הפתיחה באופן שלדבריהם "יתאים את התובענה למצב הנוכחי, לרבות הגשת סעדים כספיים". המבקשים טענו, בין היתר, כי הסעדים שהתבקשו בהמרצת הפתיחה אשר נועדו לאפשר להם לרכוש את המשק של בני הזוג בלומנשטיין אינם רלוונטיים עוד לנוכח פסק הדין שניתן בטען הביניים וההתפתחויות שאירעו מאז הינתנו. עוד טענו המבקשים כי במסגרת ההליכים שהתנהלו בין הצדדים הועברה לעיונם רשימת שמותיהם של חברי הוועד והתגלו להם עובדות חדשות ובכלל זה הוראות חוזה המשבצת שנחתם בשנת 2009 בין המינהל והאגודה, המתיר למינהל להורות לאגודה למכור מקרקעין בכפר ביאליק גם למי שאינו נמנה עם חבריה. המבקשים עתרו, אפוא, לתיקון כתב התביעה כך שהמרצת הפתיחה תועבר לפסים של תובענה אזרחית רגילה וימחקו ממנה חלק מהסעדים שהתבקשו ובכלל זה צו מסירת שמות חברי הוועד והצווים שנועדו לאפשר את רכישת המשק מבני הזוג בלומנשטיין. לצד זאת ביקשו המבקשים להוסיף לכתב התביעה עילת תביעה כספית בסך של שני מיליון ש"ח נגד האגודה והוועד בגין נזקים שנגרמו להם לטענתם כתוצאה מהחלטת הדחייה, וכן לתקן את הסעדים שהתבקשו נגד המינהל.

3.

בהחלטתו מיום 20.6.2013 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה לתיקון כתב התביעה, בציינו כי הקביעות החלוטות שנקבעו במסגרת טען הביניים ייתרו את כל הסעדים המקוריים שהתבקשו בהמרצת הפתיחה ועל כן "הצעד הנכון מטעם המבקשים היה להודיע על מחיקת המרצת הפתיחה". בית המשפט הוסיף וקבע כי המבקשים עותרים למעשה להחליף את כתב התביעה במסמך חדש לחלוטין ואת זאת אין להתיר. בכל הנוגע לעילה הכספית, קבע בית המשפט כי מדובר בעילה חדשה שהוספתה התבקשה באיחור רב ובלתי מוצדק ואשר אינה מייעלת או מקדמת את הדיון בהמרצת הפתיחה שלמעשה התייתר. עוד קבע בית המשפט כי המרצת הפתיחה התבססה על ההסכם שנערך בין המבקשים לבני הזוג בלומנשטיין, ואולם משהסכם זה בוטל שאלת חברותם של המבקשים באגודה אינה עומדת עוד על הפרק. על כן, כך הוסיף בית המשפט וקבע, אין מקום לערוך דיון תיאורטי בשאלת חברותם של המבקשים באגודה בהווה או בעתיד. בית המשפט דחה את הבקשה לתיקון כתב התביעה, חייב את המבקשים בהוצאות המשיבים בסך של 3,000 ש"ח והורה להם להודיע בתוך שבעה ימים האם ניתן למחוק את המרצת הפתיחה.

4.

מכאן הבקשה שלפניי בה טוענים המבקשים כי לאחר הגשת המרצת הפתיחה חלו שינויים מהותיים שחייבו את תיקונה ובכלל זה: מתן פסק הדין בטען הביניים ומכירת המשק לצדדים שלישיים, חשיפת חוזה המשבצת בין המינהל לאגודה ופסק-דין שניתן בבית משפט זה בחודש יוני 2012 הקובע כי שיקול הדעת הסופי בהחלטה אם לקבל חבר חדש לאגודה שיתופית מסור למינהל. עוד טוענים המבקשים כי התיקונים שהתבקשו היו פשוטים למדיי וכי לא חל כל שינוי במסכת העובדתית המבססת אותם. לטענת המבקשים, עילת התביעה הכספית - המבוססת על נזקים ישירים ועוגמת נפש שנגרמה להם - התגבשה רק לאחר שניתן פסק הדין בטען הביניים בו נקבע כי הסכם המכר מבוטל. כמו כן טוענים המבקשים כי עילות התביעה הנוכחיות אינן תיאורטיות, ולגרסתם כל עוד ההחלטה בדבר חוסר התאמתם להתקבל כחברי האגודה נותרה על כנה המחלוקת בין הצדדים לא באה לסיומה. המבקשים טוענים כי החלטת הדחייה תמנע מהם לרכוש מקרקעין אחרים בכפר ביאליק ותקשה עליהם להתקבל כחברים באגודה שיתופית אחרת. כמו כן טוענים המבקשים כי ההחלטה שלא לקבלם כחברי אגודה נושאת השלכות רוחב עקרוניות וחשובות שאינן יכולות להיחשב תיאורטיות גרידא. מכל מקום, המבקשים טוענים כי אף אם מדובר בתובענה שעילותיה אינן מעשיות הרי שנוכח חשיבותה יש לקיים בה דיון ענייני. עוד טוענים המבקשים כי בקשת התיקון אינה נגועה בשיהוי שכן בשל תקלה במזכירות בית המשפט רק בחודש ינואר 2013 נקבע לראשונה מועד לדיון בהמרצת הפתיחה, והם מדגישים כי נוכח השלב המקדמי שבו מצוי ההליך היה על בית המשפט קמא להתיר להם לתקן את כתב התביעה. המבקשים מוסיפים וטוענים כי בתי המשפט נוקטים בגישה ליברלית בכל הנוגע להתרת תיקון כתבי טענות ולבסוף הם מציינים כי יש להיעתר לבקשה גם משיקולי יעילות.

5.

המשיבים מתנגדים לבקשה. האגודה והוועד טוענים כי משבחרו המבקשים שלא להגיש ערעור על החלטת הדחייה או על פסק הדין שניתן בטען הביניים, אין לאפשר להם להעלות כעת את השגותיהם בהקשר זה ולבקש לתקן את המרצת הפתיחה בחלוף למעלה משנה מאז הורה בית המשפט קמא על ביטול ההסכם שערכו עם בני הזוג בלומנשטיין. כמו כן נטען כי בקשת התיקון אינה מפרטת את פשר הנזקים שעליהם נשענת העילה הכספית שהוספתה מתבקשת וכי יתר הסעדים הנתבעים הינם תיאורטיים - משלא עומדת על הפרק כל עסקה מצד המבקשים לרכישת מקרקעין בכפר ביאליק. אשר לטענת המבקשים כי לא היו ערים להסכם המשבצת שערכה האגודה עם המינהל, נטען בתגובה כי כבר בחודש נובמבר 2011 גילתה האגודה למבקשים את אותו הסכם וכי הסכם זה אף פורסם ברשומות.

המינהל טוען מצידו כי לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בסוגיית תיקון כתבי טענות, וכי גם לגופם של דברים אין מקום להתיר את תיקון המרצת הפתיחה. זאת משום שהסעדים שהוספתם התבקשה תיאורטיים, משום שהבקשה נגועה בשיהוי רב ומשום שהעילה החדשה המופנית נגדו לא הוזכרה כלל בכתב התביעה המקורי.

6.

דין הבקשה להידחות.

בכל הנוגע לסדרי הדין, ובכלל זה החלטות הנוגעות לתיקונם של כתבי טענות, מסור לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב וערכאת הערעור תתערב בעניינים אלה רק במקום בו נתגלתה חריגה קיצונית ממתחם שיקול הדעת הסביר (ראו: רע"א 5996/06

טרכטנברג נ' סיל מזון בע"מ , פסקה 5 (10.8.2006) ; רע"א 5818/12 עזרום מפעלי מתכת בע"מ (בפירוק) נ' נטפים בע"מ , פסקה 8 (7.8.2012) (להלן: עניין עזרום )). המקרה דנן אינו נמנה עם אותם המקרים.

תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי בית המשפט רשאי בכל עת להתיר לבעל דין לתקן את כתב טענותיו על מנת שניתן יהיה " להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין " והגישה הנקוטה בעניין זה היא ליברלית על מנת לסייע לבעלי הדין ולבית המשפט לעמוד על מכלול השאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת ובכך לייעל את ההליך המשפטי (ראו: רע"א 2345/98 דנגור נ' ליבנה , פ"ד נב(3) 427, 431 (1998); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 350 (מהדורה אחת עשרה, 2013) (להלן: גורן )). יחד עם זאת, בבוחנו בקשה לתיקון כתב טענות, על בית המשפט להביא בחשבון גורמים נוספים ובהם התנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני בו מוגשת הבקשה, הפגיעה הפוטנציאלית באפשרותו של הצד שכנגד להתגונן מפניה, מידת התועלת שצפוי התיקון להשיג וכן האם היעתרות לבקשה תגרום ל"הכבדה רבה והארכת הדיון וסרבולו" ( ע"א 721/84 משען נ' מדינת ישראל , פ"ד מא(1) 748, 755 (1987); כן ראו: עניין עזרום , פסקה 9 והאסמכתאות שם; רע"א 3385/08 מרקט-פלייס מערכות נ' טלטל ערוצי זהב , פסקאות ט"ו-י"ז (25.9.2008)). עוד נפסק כי מקום שבו עניינו של התיקון המבוקש בהוספת עילת תביעה חדשה, שהראיות לגביה שונות מאלה הדרושות להוכחת העילה שבכתב התביעה המקורי, נוהג בית המשפט להיעתר לבקשה בצמצום (ראו: ע"א 5016/91 שאוליאן נ' שאוליאן , פ"ד מט(5) 387, 395 (1996); גורן , 353).

7.

במקרה דנן ובשים לב למכלול השיקולים שפורטו לעיל, אין מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי שלא להתיר למשיבים את תיקון כתב התביעה כמבוקש על-ידם. המרצת הפתיחה שהגישו המבקשים התבססה על ההסכם לרכישת המשק שערכו עם בני הזוג בלומנשטיין ותכליתה הייתה בסופו של יום להביא להשלמת אותה העיסקה ולהעברת המשק לידי המבקשים. אלא שבינתיים ניתן פסק הדין בטען הביניים הקובע כי הסכם הרכישה מבוטל, והמבקשים בחרו שלא לערער על פסק-דין זה. בעקבות כך, נמכר המשק לצדדים שלישיים. על כן, עסקת המכר בין המבקשים ובין בני הזוג בלומנשטיין אשר עמדה במוקד המרצת הפתיחה עברה מן העולם ואינה רלוונטית עוד. בנסיבות אלה, הבקשה לאפשר את תיקון המרצת הפתיחה ואת הסבתה לתביעה אזרחית-כספית רגילה, אין לה מקום. מדובר למעשה בתובענה שונה בתכלית שאף נשענת במידה לא מבוטלת על ההתפתחויות החדשות והמהותיות שתוארו לעיל, אשר אירעו עם הינתן פסק הדין בטען הביניים. התפתחויות אלה הם עתה מרכז הכובד לביסוס התביעה שחפצים המבקשים לנהל. כך למשל טוענים המבקשים כי יש לאפשר להם להוסיף עילות בנזיקין נגד המשיבים וסעד של פיצויים בגין עוגמת נפש, פגיעה בפרטיות ופגיעה במוניטין וכן בגין אובדן רווחים. טענות אלה חורגות באופן מובהק מגדר המחלוקת המקורית כפי ששורטטה בהמרצת הפתיחה והוכחתן כרוכה, בין היתר, בהנחת תשתית עובדתית ומשפטית עדכנית התואמת את הנסיבות החדשות שנוצרו. משכך, צדק בית המשפט המחוזי בדחותו את עתירת המבקשים לתיקון כתב התביעה ובסוברו כי במקום "להטליא טלאים" על המרצת הפתיחה שאינה מעודכנת עוד ולהסב אותה לתביעה רגילה, מן הראוי למחוק את המרצת הפתיחה ולהורות כי המבקשים יגישו תביעה חדשה ומפורטת התואמת את מצב הדברים החדש שנוצר.

8.

מן הטעמים שפורטו לעיל, הבקשה נדחית.

המבקשים ישלמו למשיבים 1 ו-2 שכר טרחת עורך-דין בבקשה בסך של 5,000 ש"ח וסכום זהה ישולם על-ידם למשיב 3.