רע"א 5818/12 עזרום מפעלי מתכת בע"מ נ. נטפים בע"מ

1.

בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בת"א 1691-11-10 מיום 10.6.2012, בגדרן נדחתה בקשת המבקשת (להלן: עזרום ) לתיקון כתב תביעתה ונדחתה בקשתה לחייב את המשיבה (להלן:

נטפים ) להשלים את הליך גילוי המסמכים ומענה על שאלונים.

רקע עובדתי

2.

ביום 9.11.2010 הגישה עזרום תביעה כספית על סך של 6,865,608 ₪ נגד נטפים. בתביעה נטען כי עזרום סיפקה לנטפים, בהתאם להזמנותיה, מבני גידול לפרוייקטים חקלאיים במכסיקו. לטענת עזרום, נטפים לא שילמה לה את מלוא התמורה עבור מבני הגידול ואת תמורת השירותים שסופקו לה בקשר עם שלושה פרוייקטים במקסיקו בין השנים 2002-2000, ובכך הפרה נטפים את התחייבותה החוזית. בכתב הגנתה ביקשה נטפים לדחות את התביעה בגין טענות מקדמיות, לרבות טענת התיישנות. עוד נטען בכתב ההגנה כי נטפים שימשה כפלטפורמת מכירה למוצריה של עזרום, במסגרת עסקאות שביצעה נטפים עם חברות שעסקו בגידול תוצרת חקלאית במכסיקו. לטענת נטפים, במסגרת ההסכם בין הצדדים נקבעה מערכת תקבולים בשיטת "גב אל גב". לאחר העברת התמורה לנטפים מידי הלקוח, התחייבה נטפים להעביר לעזרום את חלקה בעסקה. נטפים טענה כי הלקוחות לא העבירו לה את מלוא התמורה וכי מסיבה זו אינה חייבת לשלם לעזרום את החוב הנתבע. בכתב תשובתה טענה עזרום כי בתחילת ההתקשרות גבתה בעצמה את התמורה מן הלקוחות ושילמה לנטפים עמלה בגין התיווך. אולם בהמשך השתנתה מהות ההתקשרות באופן שבו נטפים היא זו אשר הזמינה את המוצרים והתחייבה לשלם תמורתם. לטענת עזרום, מהות היחסים בין הצדדים היא יחסי ספק-לקוח ולא יחסי שותפות או הפצה. עוד טענה עזרום כי לנוכח טענות נטפים בדבר אי-גביית התמורה מן הלקוחות, הסכימה לפנים משורת הדין לגלות אורך רוח. אולם היחסים בין השתיים עלו על שרטון לאחר שעזרום גילתה כי נטפים פעלה מאחורי גבה והחלה להעתיק ולייצר מוצרים, ואף הסתירה מעזרום את התמורה ששולמה לה מאת הלקוחות. על כן, עמדה עזרום על זכותה לקבל את מלוא החוב מנטפים, וללא קשר לתמורה שהתקבלה מן הלקוחות. עוד טענה עזרום כי נטפים ביצעה מניפולציות חשבונאיות על מנת להקטין את חובותיה. לפיכך, גם על-פי שיטת נטפים, נטען כי לא הועברה לעזרום התמורה המגיעה לה.

3.

לאחר הליכי גילוי המסמכים בין הצדדים, ביקשה עזרום לתקן את כתב תביעתה כך שישקף את תנאי התשלום בעסקאות שבין הצדדים. ביום 6.12.2011 הגישה עזרום בקשה לתיקון כתב התביעה. עוד הגישה עזרום בקשה לחייב את נטפים להשלים את ההליכים המקדמיים בכל הנוגע לגילוי מסמכים ותשובות לשאלונים. נטפים התנגדה לבקשות עזרום.

החלטות בית המשפט המחוזי

4.

בית המשפט המחוזי דחה את בקשת עזרום לתיקון כתב התביעה. בית המשפט ציין שעל אף שגישת בתי המשפט לתיקון כתבי טענות היא גישה ליברלית, לא תמיד יאפשר בית המשפט את תיקון כתב התביעה. בית המשפט המחוזי עמד על מהות המחלוקת בין הצדדים כפי שעלתה מכתבי הטענות המקוריים. עזרום טענה בכתב תביעתה כאמור כי מערכת היחסים בינה לבין נטפים היא של יחסי ספק-לקוח וכי נטפים התחייבה לשלם את אשר רכשה ממנה ללא תלות בשאלת תשלום התמורה מצד הלקוח. מנגד, נטפים טענה למסגרת משפטית שונה, של הפצה, במסגרתה התקשרה נטפים עם הלקוח, עבור עזרום, תוך קבלת עמלה בגין כך. משכך, נטפים תהא חייבת בתשלום לעזרום בכפוף לתשלום מאת הלקוחות. בבקשה לתיקון כתב התביעה חרגה עזרום מגדר המחלוקת שהותוותה בתחילה, וטענה כי על החוב הנתבע חלות שתי מערכות היחסים וכי חלק מהתשלומים – לא כולם – אכן תלויים בתמורה אשר שולמה על-ידי הלקוח. בית המשפט המחוזי קבע כי מהתצהיר ומנוסח כתב התביעה המתוקן עולה כי עזרום ידעה על אודות גרסת נטפים לגבי אופן התשלומים, וחרף זאת לא הזכירה את גרסתה של נטפים בכתב התביעה המקורי. בעוד שבכתב התביעה המקורי עולה כי לכאורה לא הייתה מחלוקת שמדובר ביחסי ספק-לקוח, כבר בכתב התשובה נמצאה נסיגה משמעותית מגרסה זו, עוד בטרם גילוי המסמכים. בכתב התביעה המתוקן ביקשה עזרום לסגת לחלוטין מטענה זו, ובית המשפט עמד על כך שלמעשה מדובר במעין כתב תביעה חדש עם גרסאות חדשות ואף סותרות. בית המשפט קבע כי לא ניתן לקבל את עמדתה של עזרום לפיה על אותו חוב נטען יחולו שתי מערכות הסכמים שונות וסותרות, ומשבחרה עזרום בטענה על מערכת הסכמית מסוג ספק-לקוח, אין מקום לטענה חלופית לפיה חלה על החוב מערכת הסכמית מסוג "גב אל גב".

5.

בית המשפט המחוזי עמד על כך כי עזרום לא פעלה כמצופה מהעותר לתיקון כתב תביעה, שכן כתב התביעה המתוקן אינו מפורט כנדרש והעובדות ה"חדשות" העולות מן ההסכמים שצורפו לבקשה לתיקון אינן מאומתות בתצהיר. עוד ציין בית המשפט כי לא היה זה הליך גילוי המסמכים אשר הוביל לגילוי ההסכם בין הצדדים אשר עליו ביקשה עזרום להסתמך, וכי הסכם זה היה ברשות עזרום קודם לכן. בית המשפט בחן את התיקונים המבוקשים על-ידי עזרום ומצא כי מרביתם באו לידי ביטוי עוד בכתב תשובתה. בית המשפט ציין כי אף אם יתחשב בטענת עזרום לפיה רק לאחר גילוי המסמכים גילתה את אשר גילתה, הדבר אינו עולה בקנה אחד עם העובדה שנוסח כתב התביעה המתוקן זהה לאשר נטען בכתב התשובה שהוגש עוד טרם הגילוי. בית המשפט ציין כי בתצהיר שצורף לבקשה לתיקון כתב התביעה אין כל פירוט על אשר התקבל והוסק מגילוי המסמכים. עוד קבע בית המשפט כי על אף שטענותיה ה"חדשות" של עזרום עלו עוד בכתב תשובתה, היא השתהתה והגישה את בקשתה לתיקון כתב התביעה רק כשנה לאחר מכן. כמו

כן קבע בית המשפט כי לא ניתן להתעלם מטענת נטפים בכתב הגנתה לסילוק על הסף של תביעת עזרום מחמת התיישנות ושיהוי. תיקון כתב התביעה עשוי להוביל לפגיעה משמעותית בנטפים שכן הוא יכול לשלול ממנה הגנה הקנויה לה ביחס לכתב התביעה המקורי. לאור האמור לעיל, דחה בית המשפט את בקשת עזרום לתיקון כתב התביעה.

6.

בהחלטה נוספת מיום 10.6.2012 דחה בית המשפט את בקשת עזרום לחייב את נטפים להשלים את הליך גילוי המסמכים והמענה על שאלונים. בית המשפט קבע כי מהות בקשתה של עזרום היא תביעה למתן חשבונות. בית המשפט עמד על כך שמעת שמוגשת תביעה כספית, הליכי הגילוי לא נועדו להוות תחליף לתביעה למתן חשבונות ואינם מהווים כלי להוכחת התביעה הכספית. עוד קבע בית המשפט כי משנדחתה בקשת עזרום לתיקון כתב התביעה אין היא נזקקת עוד למסמכים אשר אותם היא מבקשת, שכן התביעה אינה תלויה בתמורה אשר קיבלה נטפים מהלקוחות במקסיקו.

בקשת רשות הערעור

7.

לטענת עזרום, שגה בית המשפט המחוזי כשדחה את בקשתה לתיקון כתב התביעה, וכפועל יוצא מכך דחה גם שלא בצדק את בקשתה להשלמת ההליכים המקדמיים. לטענתה, היא לא נסוגה מגרסתה לפיה המערכת ההסכמית בין הצדדים היא של ספק-לקוח, והבקשה לתיקון כתב התביעה נועדה לחדד את תנאי התשלום שנקבעו על-ידי הצדדים. לטענתה, אין לצפות מן התובע לדעת מראש מהן טענותיו האפשריות של הנתבע, ועל כן קביעתו של בית המשפט לפיה היה על עזרום להעלות את טענותיה מראש בכתב תביעתה, היא שגויה. עוד טוענת עזרום כי החלטת בית המשפט המחוזי תגרום לה לנזק רב, מכיוון שהיא חוסמת את טענותיה לגבי תשלום בחסר על-ידי נטפים בכל הנוגע לתשלומים אשר נקבע כי יבוצעו בשיטת "גב אל גב". עזרום מוסיפה וטוענת כי לא השתהתה בהגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה, שכן הבקשה לתיקון כתב התביעה הוגשה במהלך קדם-המשפט וכשבועיים לאחר קבלת המסמכים מידי נטפים.

דיון והכרעה

8.

לאחר שעיינתי בבקשה ובהחלטות בית המשפט המחוזי החלטתי לדחות את הבקשה. כידוע ה" כלל הוא, כי תחום סדר הדין, ובכלל זה סוגיית תיקון כתב טענות, נתון לשיקול דעת רחב של הערכאה הדיונית שבפניה מתנהל המשפט. בית המשפט לערעורים יתערב בשיקול דעת זה רק לעתים נדירות, מקום שנמצאה חריגה קיצונית מתחום שיקול הדעת הסביר " (רע"א 5996/06 טרכטנברג נ' סיל מזון בע"מ , פסקה 5 (לא פורסם, 10.8.2006)). מצב הדברים שלפנינו אינו מצדיק חריגה מכלל זה משום ששיקול הדעת של בית המשפט המחוזי הוא נכון.

9.

סמכות בית המשפט להתיר תיקון של כתבי טענות מעוגנת בתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 . בסוגיית תיקונם של כתבי תביעה נקטה הפסיקה בגישה ליברלית. אולם, לא תמיד יאפשר בית המשפט תיקון כתב תביעה, שכן עליו להביא בחשבון גורמים נוספים על זיקתו של התיקון המבוקש למחלוקת שבין הצדדים (רע"א 2345/98 דנגור נ' ליבנה,

פ"ד נב(3) 427, 431 (1998)). על אלה נִמנִים התנהגות המבקש, כגון אם נהג בשיהוי; השלב שבו מוגשת הבקשה; האפשרות פן ישלול התיקון מן הצד שכנגד הגנה שהייתה קמה לו אילו הוגשה התביעה במועדהּ ולא במסגרת תיקון, כגון התיישנות (ע"א 728/79 קירור - אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' זייד, פ"ד לד(4) 126, 131 (1980)). כך גם לא יתיר בית המשפט תיקון של כתב טענות שאין תועלת בצידו, כגון שהתיקון אינו מראה עילה

(ע"א 109/49 חברה להנדסה ולתעשיה בע"מ נ' מזרח שירות לביטוח, פ"ד ה(1) 1585 (1951)) .

כל אלה מהווים שיקולים מנחים ככל שמדובר בתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, וכמובן יחבור אליהם תמיד השכל הישר.

10.

בענייננו, בית המשפט המחוזי שקל את השיקולים הללו ומצא כי עזרום לא נהגה כמצופה מהעותר לתיקון כתב התביעה. כתב התביעה המתוקן לוקה בכלליות, העדר פירוט, וגם לא תימוכין כנדרש בתצהיר. כמו כן, לקתה בקשת עזרום בשיהוי רב. כיוצא בזה קבע בית המשפט כי עזרום לא פירטה כנדרש מדוע לא כללה בכתב הטענות המקורי את אשר היא מבקשת לתקן, במיוחד כאשר טענות אלו מצאו ביטוי בכתב תשובתה. בית המשפט המחוזי עמד בצדק על כך שטענות של עזרום סותרות חזיתית את העמדה שבה נקטה קודם לכן. ועוד זאת: קבלת בקשתה של עזרום עשויה לקפח את נטפים, שכן תשלול ממנה את האפשרות לטעון טענת ההתיישנות. אשר על כן, מששקל בית המשפט המחוזי את השיקולים הרלבנטיים – הנ"ל ועוד אחרים שכמותם – לא מצאתי כי חרג מתחום שיקול הדעת הראוי והנכון, ועל כן אין כל מקום

להתערב בהחלטתו.

11.

החלטתי אפוא לדחות את בקשת הרשות לערער, ממילא אין עוד מקום להידרש

לבקשת עיכוב הביצוע, והיא נמחקת בזאת.

משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.