רע"א 4429/16 טרקס אחזקות בע"מ נ. י. שומרוני חברה לבנייה ופיתוח

1.בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (ת"א 53926-03-15; השופטת ד' קרת-מאיר ), במסגרתה הותר למשיבה 1 להגיש כתב תביעה מתוקן.

רקע

2.ביום 25.3.2015 הגישה המשיבה 1, י. שומרוני חברה לבניה ופיתוח (2002) בע"מ (להלן: שומרוני ) תביעה נגד המבקשת, טרקס אחזקות בע"מ (להלן: טרקס ) ונגד המשיבות 2-3, בדרך של המרצת פתיחה. שומרוני טענה כי היא בעליה החוקי של המשיבה 7, גונתר אנרגיית רוח בע"מ (להלן: החברה ), אולם הופתעה לגלות כי בפנקסי רשם החברות בוצעו במרמה , וללא ידיעתה מספר פעולות: טרקס נרשמה כבעלת מלוא המניות בחברה וכתובת החברה שונתה; נרשם שעבוד של החברה לטובת המשיבות 2-3; אדם בשם אילן הופשטטר נרשם כדירקטור יחיד בחברה. תביעתה של שומרוני היא למתן סעד הצהרתי, שיורה כי על רשם החברות לבטל את הרישומים הכוזבים, לכאורה.

3.ביום 22.10.2015 הגישה טרקס תביעה שכנגד נגד שומרוני; נגד המשיב 4, אשר על-פי טענתו, הועברו לבעלותו מניות החברה מטרקס, ומאוחר יותר העבירן לשומרוני; ונגד המשיב 5, אשר שימש דירקטור בטרקס ובחברה בתקופה הרלבנטית. ביום 2.12.2015 הגישו המשיבות 2-3 גם הן תביעה שכנגד נגד שומרוני והמשיבים 4-5.

4.ביום 27.12.2015 הוגשה בקשה לתיקון כתב התביעה מטעם שומרוני. החלטת בית המשפט המחוזי ניתנה ביום 3.5.2016, והיא שעומדת במרכזה של בקשת רשות ערעור זו.

5.לצד המרצת הפתיחה הגישה שומרוני בקשה למתן צו מניעה זמני, שיורה לטרקס ולמשיבות 2-3 שלא לבצע פעולות בלתי-הפיכות בחברה. צו ארעי ניתן ביום 30.3.2015; וביום 6.8.2016, הוצא צו מניעה זמני האוסר על ביצוע דיספוזיציות במניות ובנכסי החברה, נוכח "סימני השאלה המשמעותיים באשר לבעלות במניות החברה" (ראו בעמוד 43 להחלטת בית המשפט).

החלטת בית המשפט המחוזי

6.אורכו של כתב התביעה המקורי – חמישה עמודים; בכתב התביעה המתוקן, נוספו צדדים נוספים כנתבעים, ואף הוצגה באריכות השתלשלות עובדתית שלא באה, אלא על דרך הרמז, בכתב התביעה המקורי. בבקשה לתיקון כתב התביעה, הטעימה שומרוני מדוע לדעתה על בית המשפט המחוזי להורות על התיקון. לטענתה, כתב התביעה המתוקן שוטח את מסכת העובדות והטענות בצורה ברורה, ויש בכך כדי להקל על בית המשפט בבירור השאלות שבמחלוקת; הסיבה להשתהות בתיקון כתב הטענות היא בעובדות שונות אשר נתגלו לה רק במסגרת הליך בירור הבקשה למתן צו מניעה.

7.טענותיה של שומרוני לא הניחו דעתו של בית המשפט המחוזי. נקבע, כי מסכת העובדות וזהות המעורבים היו ידועים לה עובר להגשת כתב התביעה. עובדה זו עולה מטענותיה סביב ההתדיינות למתן צו מניעה זמני; גם טענות עובדתיות מהותיות לחיזוק עמדתה של שומרוני, על עניינים אשר אירעו קודם להגשת כתב התביעה המקורי, נכללו רק במסגרת כתב התביעה המתוקן, ללא הסבר. בשים לב לאלה, ובצירוף לשלב בו מצוי ההליך, קבע בית המשפט המחוזי כי התנהלותה של שומרוני לוקה בפגמים רבים.

8.חרף האמור, מצא בית המשפט המחוזי כי נסיבות העניין מצדיקות את תיקון כתב התביעה, וזאת מהטעמים הבאים: ראשית , נקבע כי חלק ניכר מהטענות שהעלתה שומרוני בכתב התביעה המתוקן, נכללו בבקשה למתן צו מניעה זמני; מסקנה מסתברת של נתון זה היא כי הצדדים היו מעלים סוגיות אלה במהלך ההתדיינות; שנית ,

כתב התביעה המקורי הוגש באופן "לקוני ביותר" שאינו מלמד מהי המחלוקת המלאה והמסכת העובדתית הרלבנטית לתובענה. כטענת שומרוני, נקבע כי העובדות שנוספו לכתב התביעה המתוקן מאפשרות הכרעה במחלוקת; שלישית , לא נמצא כי יש בהתרת התיקון כדי לפגוע בזכות דיונית כלשהי של הנתבעים; רביעית , כתב התביעה המתוקן אינו כולל סעדים נוספים או עילות חדשות, על אלה המפורטים בכתב התביעה המקורי.

9.נוכח טעמים אלה, וחרף הפגמים שצוינו לעיל, מצא בית המשפט המחוזי כי יש להתיר לשומרוני לתקן את כתב התביעה; מחמת האחריות למחדליה של שומרוני השית עליה בית המשפט המחוזי הוצאות לטובת המבקשת, המשיבות 2 ו-3 והמשיבה 7, בסך של 10,000 ₪ לכל אחד.

10.מכאן בקשת רשות הערעור.

טענות הצדדים

11.אלו הן טענותיה של טרקס: הבקשה לתיקון כתב התביעה, נבעה מקריסת גרסתה של שומרוני בהליך בירור בקשתה לצו מניעה זמני. בהקשר זה האריך בא-כוחה של טרקס במובאות מהחלטתו של בית המשפט המחוזי בבקשה למתן צו המניעה, המצביעות על פגמים בגרסתה של שומרוני; עוד נטען כי שגה בית המשפט המחוזי כאשר התיר לשומרוני לתקן את כתב התביעה, חרף קביעתו כי העובדות שנוספו לכתב התביעה המתוקן היו ידועות לשומרוני עובר להגשת כתב התביעה, וללא שניתן לשינוי זה הסבר מספק; טענה נוספת היא

כי כתב התביעה כולל עילות חדשות וסעדים חדשים; שכן, על-פי כתב התביעה המתוקן, מתבקש בית המשפט המחוזי להעניק סעד של הרמת מסך, לצורך חיובם של הנתבעים הנוספים בחבות אישית על פעולות החברה; לגבי הפגיעה בטרקס, נטען, כי תיקון כתב התביעה יפגע בטרקס "פגיעה קשה" – יש בו כדי להרחיב את חזית המחלוקת בין הצדדים, שעה שההליך מצוי בשלב מתקדם.

12.המשיבות 2-3 הגישו תגובתן לבקשה, שעיקרה בהצטרפותן לטענותיה של טרקס לפיהן יש לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי לתיקון כתב התביעה. המשיבה 6, בעבר בעלת מניות בחברה, וכיום מחזיקה בשעבוד על מניותיה, הגישה תגובה גם היא, שבה לא נקטה עמדה מפורשת בפלוגתא נשוא בקשה זו.

13.שומרוני חזרה על הטענה כי תיקון כתב התביעה נדרש לצורך ליבון השאלות שבמחלוקת וכדי להניח לפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה בשאלות המורכבות הדורשות הכרעה. נטען, כי עובדות שונות שנתגלו במהלך הדיון בבקשה למתן צו-מניעה, הרחיבו את יריעת המחלוקת, ולימדו על מעורבותם של גורמים נוספים במעשים. מכאן, שהתייחסות מלאה מצד שומרוני לסוגיות אלה, יש בה כדי להציג את התמונה בשלמותה. שומרוני אף מחזיקה בקביעות בית המשפט המחוזי, כי ההליך אינו נמצא בשלב מתקדם; וכי אין בתיקון המבוקש כדי לפגוע בצדדים בצורה ניכרת.

הכרעה

14.לאחר שעיינתי בבקשה ובהחלטת בית המשפט המחוזי מסקנתי היא כי דין הבקשה להידחות. כלל ידוע הוא כי תחום סדרי הדין, בכללו גם סוגיית תיקון כתב טענות, נתון לשיקול דעת רחב של הערכאה הדיונית. התערבותה של ערכאת הערעור תֵעשה במשורה, לעתים נדירות, כאשר קיימת חריגה קיצונית מתחום שיקול הדעת הסביר (ראו: רע"א 5996/06 טרכטנברג נ' סיל מזון בע"מ , פסקה 5 (10.8.2006)). מצב הדברים שלפנינו אינו מצדיק חריגה מכלל זה משום ששיקול הדעת של בית המשפט המחוזי הוא נכון; אסביר.

15.סמכות בית המשפט להתיר תיקון של כתבי טענות מעוגנת בתקנה 92 ל תקנות סדר הדין האזרחי , התשמ"ד-1984. בסוגיית תיקונם של כתבי טענות נקטה הפסיקה בגישה ליברלית. ברם, גם לגישה זו הוצבו גבולות. לצד האינטרס בתיקון כתב הטענות, נשקל עניינו של הצד שכנגד והנזק הדיוני הנגרם לו כתוצאה מהתיקון המבוקש. גם נסיבות ההליך נלקחות בחשבון, בכללן: זיקתו של התיקון המבוקש למחלוקת שבין הצדדים; הוספת עילות תביעה חדשות שהראיות לגביהן שונות; התנהגות המבקש, כגון אם פעל בחוסר תום לב או נהג בשיהוי; התקדמות ההליכים במועד הגשת הבקשה; ועוד (ראו: ע"א 728/79 קירור - אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' זייד , פ"ד לד(4) 126, 131 (1980); רע"א 2345/98 דנגור נ' ליבנה , פ"ד נב (3) 427, 431 (1998); רע"א 5818/12 עזרום מפעלי מתכת בע"מ (בפירוק) נ' נטפים בע"מ (7.8.2012)). קיצורו של דבר – לבית המשפט מוקנה שיקול דעת רחב, ושיקולים אלה בצירוף השכל הישר יתוו את ההכרעה.

16.בעניין שלפני, שקל בית המשפט המחוזי את השיקולים הללו ומצא כי שומרוני אמנם לא נהגה כמצופה מהעותר לתיקון כתב טענות. אף על פי כן, לאחר שאיזן בין השיקולים השונים, ראה בית המשפט המחוזי לקבוע כי יש להתיר לשומרוני לתקן את כתב התביעה, ואילו התרופה למחדלים אלה תהא בהשתת הוצאות משמעותיות, בנסיבות העניין. מששקל בית המשפט המחוזי את השיקולים הרלבנטיים – אלה ואחרים – והגיע לתוצאה שאליה הגיע, לא מצאתי כי חרג מתחום שיקול הדעת הראוי והנכון, ואין הצדקה להתערב בהחלטתו.

17.הבקשה נדחית בזאת. בנסיבות העניין, תישא טרקס בהוצאות שומרוני בסך של 5,000 ₪.