רע"א 198/20אורי פוטשניק נ. GARY MORBY

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט א' פורג ) בת"א 8290-02-18 מיום 9.12.2019, אשר בגדרה נדחו, בין היתר, בקשת המבקש לתיקון כתב התביעה שהגיש נגד המשיב 1 (להלן: המשיב ), וכן בקשתו להמצאת כתב התביעה המתוקן לידי

מת'יו צ'אדוויק

–

הנאמן שמונה לנכסי המשיב באנגליה (להלן: הנאמן ).

רקע והליכים קודמים

2.

ביום 15.5.2016 ניתן פסק דין בהליך משפטי שהתנהל בין המשיב לבין המבקש והמשיב 2 ביחס לחברת מורפוט בע"מ, היא המשיבה 3 (להלן: החברה ). בפסק הדין נקבע, בין היתר, כי המבקש יעביר לידי המשיב זכויות במניות החברה שהוחזקו על-ידו (להלן: הזכויות בחברה ), וכי הלוואת בעלים בסך של 1,400,000 דולר שרשומה לזכות המבקש תירשם כהלוואת בעלים שהעמיד המשיב. הצדדים לא ערערו על פסק הדין, ומשכך הוא הפך לחלוט (ראו: ת"א 43993-01-13 (מחוזי מר') Morby

נ' פוטשניק

(15.5.2016); להלן: פסק הדין ).

3.

ביום 5.2.2018 הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי תביעה נגד המשיבים, בטענה כי יש לבטל את פסק הדין מחמת מרמה, וזאת מאחר שהתגלו ראיות חדשות אשר מצביעות, לטענתו, על כך שהמשיב העיד עדות שקר. עוד נטען כי עקב כך נסתר הממצא העיקרי שעליו התבסס פסק הדין. בהמשך לכך, הגיש המשיב כתב הגנה ובקשה לדחיית התביעה על הסף.

4.

ביום 21.6.2018 הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בקשה למחיקת כתב ההגנה של המשיב מנימוקים שונים, וכן בקשה לתיקון כתב התביעה, באופן שליד שמו של המשיב בכותרת ייכתב "על-ידי הנאמן Mr. Matthew Chadwick ...", וזאת, נוכח הליך פשיטת רגל אשר נפתח נגד המשיב באנגליה ביום 6.7.2015, ובגדרו הוקנו כל נכסיו לנאמן, לרבות הזכויות בחברה. נטען כי המשיב אינו רשאי לבצע כל פעולה ביחס לזכויות האמורות, ובכלל זה אינו רשאי לנהל את הגנתו מפני התביעה הנדונה, וכי מטעם זה הנתבע הרלוונטי הוא הנאמן.

בהתאם , נתבקש גם היתר המצאה של מסמכי התביעה מחוץ לתחום המדינה לפי תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: הבקשה הראשונה ).

5.

בתשובתו לבקשה הפנה המשיב למכתב שנשלח ביום 5.7.2018 מאת בא-כוח הנאמן על נכסי המשיב, ובו צוין כי צו פשיטת הרגל שניתן באנגליה נגד המשיב, כמו גם מעמד הנאמן, אינם מוכרים על-פי הדין הישראלי, ולפיכך, אין מניעה לתבוע את המשיב בישראל, אם כי ככל שהמשיב יוכר כבעל זכויות בנכס כלשהו, זכויותיו יוקנו לנאמן.

6.

בתגובה לתשובה זו הוסיף המבקש וטען כי אין ליתן משקל לאמור במכתב וכי, מכל מקום, האמור במכתב אך מחזק את עמדת המבקש כי נכסי המשיב הוקנו לנאמן, ולפיכך הוא בעל הדין המתאים בנדון.

7.

ביום 10.7.2018 התקיים דיון בבקשה בפני בית המשפט המחוזי, ובסיומו ניתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים, לפיה המבקש ישוב ויגיש את בקשתו בצירוף חוות דעת מומחה לגבי הדין האנגלי.

8.

המבקש הגיש, אפוא, בקשה נוספת לתיקון כתב התביעה (להלן: הבקשה השנייה ), בה התבקש בית המשפט המחוזי להתיר את החלפתו של המשיב בנאמן, ולחלופין, את הוספת הנאמן כנתבע נוסף. המבקש ביקש עוד כי יותר לו להמציא לנאמן את כתב התביעה; וכן צירף לבקשתו חוות דעת של מומחה לדין האנגלי, אשר ממנה עולה, לטענתו, כי כלל נכסי המשיב מוקנים לנאמן, ללא הגבלת זמן. לפיכך, ביקש המבקש כי יותר לו לתקן היבט נוסף של כתב התביעה, ולהוסיף סעד אשר במסגרתו יתבקש בית המשפט המחוזי להורות כי כל זכויותיו של המשיב בחברה מוקנות לנאמן.

9.

בתשובתו טען המשיב, בין היתר, כי המבקש מסתמך על הליך פשיטת רגל שהתנהל באנגליה, וזאת מבלי שהתקבלה כל החלטה להכיר בהליך זה גם בישראל, בהתאם לחוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח-1958. יתר על כן, נטען כי לא ניתן להכיר בצו פשיטת רגל שניתן באנגליה, ומכל מקום, טענותיו של המבקש בדבר הליך פשיטת הרגל המתנהל באנגליה הועלו ונדחו כבר במסגרת הליכים קודמים שהתנהלו בין הצדדים. כן נטען כי הנאמן מודע להליכים המתנהלים בישראל, ולו היה מעוניין לפעול בגדרם – היה ודאי עושה זאת עוד במסגרת ההליך הקודם שהתנהל עובר למתן פסק הדין. המשיב צירף אף הוא לתשובתו חוות דעת מומחה לדין האנגלי, ממנה עולה, לטענתו, כי לא חלה על המשיב כל מגבלה להיתבע בישראל. כמו כן, נטען כי עילת התביעה החדשה שהמבקש חפץ להוסיף לתביעתו סותרת את עילת התביעה המקורית, שהיא ביטול פסק דין – וזהו טעם נוסף לדחיית הבקשה.

10.

בתשובה לתגובה זו חזר המבקש על עיקרי טענותיו.

החלטת בית המשפט המחוזי

11.

בהחלטתו מיום 9.12.2019 דחה, כאמור, בית המשפט המחוזי את שתי בקשותיו של המבקש, וזאת הן מנימוקים דיוניים והן מנימוקים מהותיים. במישור הדיוני, צוין כי בהתאם להחלטה מיום 10.7.2018 היה על המבקש להגיש בקשה מתוקנת הנתמכת בחוות דעת בנוגע לדין האנגלי, וחלף זאת, הגיש הלה בקשה נוספת הסותרת את הבקשה הראשונה. כך, צוין כי בעוד שבבקשה הראשונה ביקש המבקש כי לצד שמו של המשיב ייכתב "על-ידי הנאמן Mr. Matthew Chadwick ", הרי שבבקשה השנייה נתבקש להחליף את המשיב בנאמן או להוסיף את הנאמן כנתבע נוסף . בית משפט קמא ציין עוד כי בדיון שהתקיים ביום 31.10.2019 הבהיר המבקש כי הוא מעוניין בהחלפת המשיב בנאמן, ולא בצירוף הנאמן כנתבע נוסף. עוד צוין כי המבקש לא הבהיר בבקשה השנייה מהו היחס בין הסעד שביקש להוסיף במסגרתה לבין הסעד שהתבקש בכתב התביעה מלכתחילה – בעוד שעל פני הדברים קיימת סתירה ביניהם, וכי רק בדיון הובהר שמדובר בסעדים חליפיים. לפיכך, נקבע כי די בהתנהלות המתוארת של המבקש כדי להביא לדחיית הבקשות.

במישור המהותי, בית המשפט המחוזי התייחס לבקשת המבקש (כפי שהלה הבהירהּ בדיון) לתקן את כתב התביעה בדרך של החלפת המשיב בנאמן. בהקשר זה צוין כי המבקש נסמך בבקשותיו על הליך פשיטת הרגל המתקיים באנגליה, ולשם כך יש להכיר תחילה בצו פשיטת הרגל שניתן בעניינו של המשיב על-פי חוק אכיפת פסקי חוץ. ואולם, נקבע כי צו פשיטת הרגל האמור טרם הוכר בישראל, וכן צוין כי על פני הדברים ההכרה בו אף איננה אפשרית על-פי הדין והפסיקה הרלוונטיים. עוד נקבע כי יש לדחות את בקשת המבקש אף לנוכח עמדת הנאמן כי אין בכוונתו ליטול חלק בהליך המשפטי הנדון – עמדה אשר ממנה עולה כי הנאמן רואה במשיב כחליפו במה שנוגע להליך זה. משכך, נקבע כי יש לאפשר למשיב לנהל את הגנתו, וזאת אף אם פירותיו של הליך זה יוקנו לנאמן. יתר על כן, צוין כי לאור עמדתו האמורה של הנאמן, הוספתו לכתב התביעה חלף המשיב עשויה להביא לזכיית המבקש בתביעתו בהעדר הגנה, ולביטולו של פסק הדין ללא שהתקיים הליך משפטי בנדון, וחרף קיומו של הליך משפטי סדור עובר למתן פסק הדין. כן נקבע כי מצב מעין זה עשוי לפגוע בנושי המשיב באנגליה. מהטעם האמור, נקבע כי אין לאפשר גם את מחיקתו של כתב ההגנה.

המבקש הגיש בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי אך בנוגע לדחיית בקשתו לתיקון כתב התביעה , היא הבקשה שלפניי.

הבקשה דנן

12.

בבקשתו שב המבקש, בעיקרו של דבר, על הטענות שהעלה בפני בית המשפט המחוזי, ומבהיר כי ברצונו לתקן את כתב התביעה כך שהנאמן יבוא חלף המשיב, ולחלופין כי הנאמן יצורף כנתבע נוסף. נטען כי בית המשפט המחוזי שגה בדחותו את הבקשה לתיקון כתב התביעה כאמור, וזאת בייחוד נוכח הגישה המקלה הנוהגת בתיקון כתבי טענות, ולא כל שכן בשלב המוקדם בו הוגשה בקשת המבקש. עוד נטען כי אין בתיקון המבוקש כדי לשנות את חזית המחלוקת בין הצדדים; וכי בקשת המבקש הוגשה עקב קריסת הסדר הנושים במסגרת הליך פשיטת הרגל של המשיב, אשר אירעה, לטענתו, לאחר הגשת כתב התביעה ואשר כתוצאה ממנה התעורר החשש להיעדר יריבות בין המבקש לבין המשיב. מבחינה מעשית, טוען המבקש כי אף אם יינתן פסק דין לטובתו בתביעה במתכונתה הנוכחית, יקשה עליו לממשו ואף לקבל תשלום עבור הוצאותיו, וזאת מאחר שנכסי המשיב מוקנים לנאמן ואינם מצויים בשליטתו.

13.

המשיב מצדו סומך ידיו על החלטתו של בית המשפט המחוזי, וטוען כי הבקשה דנן אינה מגלה עילה להתערבות ערעורית בהחלטה זו. כמו כן, נטען כי המשיב הוא בעל הדין המתאים לניהול ההגנה מפני התביעה, שבמרכזה דרישה לביטול פסק דין שניתן לטובתו.

דיון והכרעה

14.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתשובה לה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

הלכה ידועה היא כי ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית שעניינן ניהול ההליך וסדרי דין, ובכללן החלטות הנוגעות לתיקון כתבי טענות. התערבותה של ערכאת הערעור בכגון דא מצומצמת אך למקרים בהם קיימת חריגה קיצונית ממתחם שיקול הדעת הסביר, ניתנה החלטה הנוגדת את הדין, או נגרם עיוות דין למי מן הצדדים (ראו: רע"א 266/88 סאן אינטרנשיונל לימיטד נ' מדינת ישראל , פ"ד מד(2) 206, 211-210 (1990) (להלן: עניין סאן ); רע"א 5996/06 טרכטנברג נ' סיל מזון בע"מ , פסקה 5 (10.8.2006); רע"א 6401/19 לוינגר נ' פוטש , פסקה 4 (16.12.2019); רע"א 7826/19 הרשות הפלסטינית נ' פלוני , פסקה 10 (20.4.2020 )). לא מצאתי כי המקרה דנן נמנה עם המקרים החריגים בהם מוצדקת התערבות כאמור, ודי בכך כדי לדחות את בקשת רשות הערעור.

15.

למעלה מן הצורך, אוסיף ואציין כי בניגוד למתואר בבקשת רשות הערעור, החלטת בית המשפט המחוזי נסבה על בקשת המבקש ל החלפת המשיב בנאמן. זאת, נוכח חזרתו של המבקש מן הבקשה להוספת הנאמן כאמור, כפי שזו באה לידי ביטוי בהצהרתו המפורשת של בא-כוחו בדיון, לפיה: "אני לא מבקש להוסיף את הנאמן על הנתבע 1 [המשיב, י.ו.], אלא להחליף את הנתבע 1 בנאמן" (ראו פרוטוקול הדיון מיום 31.10.2019, עמוד 7, שורות 19-18). משאלה הם פני הדברים, ואף שככלל, הפסיקה פירשה את סמכותו של בית המשפט להתיר תיקון כתבי טענות בליברליות וברוחב לב (ראו: רע"א 6195/12 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' שימר , פסקה 5 (25.10.2012); רע"א 4429/16 טרקס אחזקות בע"מ נ' שומרוני חברה לביניין ופיתוח (2003) בע"מ , פסקה 15 (6.9.2016); רע"א 1598/18 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' פלוני , פסקה 8 (5.6.2018); רע"א 5391/19 בן שלמה נ' גלעד , פסקה 9 (6.10.2019)), לא מצאתי כי יהא בתיקון המבוקש של החלפת הנתבע כדי לסייע באופן ממשי בהכרעת השאלות השנויות במחלוקת בין המבקש לבין המשיב. נדמה כי ההיפך הוא הנכון, שכן, עיון בתביעה הנדונה מעלה שזו מתייחסת לטענות מרמה המכוונות כלפי המשיב במסגרת ההליך אשר התנהל בפני בית המשפט המחוזי עובר למתן פסק הדין, ומשכך, על פניו, המשיב הוא אכן בעל הדין הרלוונטי והדרוש בתביעה לביטולו של פסק הדין האמור.

16.

מכל מקום, אוסיף כי לא שוכנעתי שדחיית הבקשה תגרום למבקש עיוות דין, בין היתר, אך לא רק, משפתוחה בפניו הדרך למחוק את התביעה הנדונה ולהגיש תביעה חדשה נגד נתבעים אחרים ככל שימצא לנכון לעשות זאת (ראו: עניין

סאן , בעמוד 212).

17.

לאור האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית.

המבקש יישא בהוצאות המשיב בסך של 3,000 ש"ח.