פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
1628/21
לפני:
כבוד השופט ד' מינץ
המבקשת:
עם הפנים ליפו נדל"ן בע"מ
נ ג ד
המשיבה:
אשטרום הנדסה ובניה בע"מ
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופטת מ' עמית-אניסמן) מיום 31.01.2021 בת"א
32836-09-20
בשם המבקשת:
עו"ד ישראל ציגנלאוב; עו"ד
אביטל קרלמן
החלטה
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת מ' עמית-אניסמן ) מיום 31.1.2021 בת"א 32836-09-20 במסגרתה דחתה את בקשת המבקשת לתיקון כתב התביעה שהגישה.
1.
המשיבה, חַבֵרה בקבוצת אשטרום, שימשה כקבלן ביצוע בפרויקט בנייה אותו המבקשת יזמה ותכננה. בחודש יולי 2016 נחתם בין הצדדים "חוזה קבלן ראשי לביצוע מרתפי חנייה ובניית בנייני מגורים ומסחר" בפרויקט בשיטת "עד מפתח" (להלן: ההסכם ). בסעיף 33 להסכם קבעו הצדדים תניית בוררות. בנוסף, בתוספת להסכם נקבע מנגנון לבירור מחלוקות, לפיו בשלב ראשון יפנו למומחה הנדסי אשר ינהל הליך בירור מקדמי להכרעה במחלוקות שנתגלעו ביניהם (להלן: התוספת להסכם ).
2.
במהלך ביצוע הפרויקט התגלעו בין הצדדים מחלוקות ובהתאם לכך נחתם הסכם למינוי המהנדס יהושע רפפורט כמומחה הנדסי (להלן: המומחה ) לצורך קיום הליך בירור מקדמי בטענותיהם. לפני המומחה נערכו שני הליכי בירור: הראשון החל בשנת 2017 והסתיים בשנת 2018; השני החל בחודש נובמבר 2019, לאחר מסירת הפרויקט. במהלך הליך הבירור השני שלח המומחה לצדדים ביום 4.8.2020 הודעת דוא"ל בה הודיע כי במסגרת עבודתו בחברת אמירי גן בע"מ (להלן: אמירי גן ) הוא עתיד להיפגש עם מספר מנהלים בחברת אשקריט מפעלים לבנייה מתועשת (להלן: אשקריט ) , שאף היא, בדומה למשיבה, חַבֵרה בקבוצת אשטרום.
3.
לטענת המבקשת, בעקבות הודעתו של המומחה היא גילתה שהוא משמש כמהנדס הראשי של חברת אמירי גן וכי זו התקשרה בהסכם אספקה עם חברת אשקריט בהיקף כספי משמעותי בסך של יותר מ-9 מיליון ש"ח והמומחה אף היה מעורב באופן אישי בהתקשרות זו. בנסיבות אלה סברה המבקשת כי המומחה נגוע בניגוד עניינים אשר יוצר חשש כבד למשוא פנים וביקשה כי הוא יחדל מהמשך כהונתו כמומחה בהליך בירור המחלוקת בין הצדדים. המומחה דחה את בקשת המבקשת ועל כן היא הגישה תובענה במסגרתה ביקשה כי בית המשפט יורה על העברתו מתפקידו. כן ביקשה צו מניעה זמני המורה למומחה לחדול מבירור הסכסוך עד להכרעה בתביעה.
4.
בית המשפט דחה את הבקשה למתן צו מניעה ובסמוך לאחר מכן, ביום 17.12.2020, הכריע המומחה בהליך הבירור השני. בנסיבות אלה הגישה המבקשת בקשה לבית המשפט לתיקון תביעתה בדרך של הוספת עובדות הנוגעות להתנהלותו של המומחה, אשר התגלו לה, לטענתה, במהלך ניהול ההליך. כפועל יוצא מכך ביקשה המבקשת גם להוסיף סעד נוסף של ביטול החלטת המומחה מיום 17.12.2020.
5.
בית המשפט דחה את בקשת המבקשת, בציינו כי במסגרת ההסכם קבעו הצדדים עצמם את מנגנון ההשגה על קביעות המומחה, שכונה על ידם בהסכם "בורר יחיד", על דרך של הגשת ערעור לבית המשפט. בנסיבות אלה, לא ניתן לנקוט בדרך אחרת של הגשת תובענה לביטול החלטת המומחה. אף אם יש לראות במומחה כ"מעין בורר" ולא בורר ממש, הרי שבהתאם להוראת סעיף 5 לתוספת להסכם, ככל שמי מהצדדים חולק על החלטתו של המומחה, באפשרותו לפנות לבורר ולקיים הליך בוררות, בהתאם להוראות סעיף 33 להסכם. נוכח האמור מצא בית המשפט כי בנסיבות העניין אין מקום לאפשר את תיקונו של כתב התביעה.
6.
מכאן הבקשה שלפנַי בה המבקשת טוענת כי בית המשפט שגה כאשר קבע שאין לאפשר לה לתקן את תביעתה. ראשית, בית המשפט התעלם בהחלטתו מהסעד הנוסף שהתבקש, היינו הוספת עובדות הקשורות להתנהלותו של הבורר. שנית, במסגרת התביעה לא ביקשה המבקשת להשיג על החלטת המומחה לגופה, אלא כי בית המשפט יורה על פסלותו של המומחה. על כן, השגה או ערעור על החלטת המומחה בדרך של הליך בוררות אינה יכולה להשיג את הסעד המבוקש על ידי המבקשת, קביעה כי המומחה היה מנוע מלכתחילה מלשמש כמומחה בהליך בין הצדדים ועל כן החלטותיו בטלות מעיקרן.
7.
דין הבקשה להידחות אף מבלי להיזקק לתשובת המשיבה. כלל ידוע הוא כי החלטות דיוניות כגון החלטות בדבר תיקון כתב תביעה הן החלטות המצויות בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית וכי ערכאת הערעור תימנע מלהתערב בהן, למעט במקרים חריגים בהם ההחלטה שהתקבלה נוגדת את הדין, גורמת לעיוות דין לאחד מהצדדים או שיש בה משום חריגה קיצונית ממתחם הסבירות (ראו: פלונית נ' שרותי בריאות כללית , פסקה 11 (4.3.2021); רע"א 198/20 פוטשניק נ' GARY MORBY , פסקה 14 (10.6.2020)). המקרה דנא אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים המצדיקים את התערבותה של ערכאת הערעור ודי בכך כדי לדחות את הבקשה.
8.
למעלה מן הצורך אוסיף כי סבורני שצדק בית המשפט המחוזי בדחותו את הבקשה. משעה שהמומחה סיים את מלאכתו והצדדים קבעו מנגנון סדור לערער על החלטתו במסגרת הליך בוררות, על פניו ומבלי לומר דברים נחרצים בעניין, אין מקום לנהל הליך מקביל לפני בית המשפט. המנגנון שנקבע בהסכם מבוסס על הסכמת הצדדים וניסיונה של המבקשת להביא את המחלוקת לבירור לפני בית המשפט חותר תחת הסכמה זו, באופן חד-צדדי, ללא כל סיבה נראית לעין.
הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, א' באייר התשפ"א (13.4.2021).
ש ו פ ט