פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
7099/15
לפני:
כבוד השופט י' דנציגר
המבקשת:
סוקוניק ושות' בע"מ
נ ג ד
המשיב:
עודד נצר
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב מיום 9.09.2015 בת"א
16509-11-13 שניתנה על ידי כבוד השופטת ד"ר ד' אבניאלי
בשם המבקשת:
עו"ד ישראל אהרוני
החלטה
לפני בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופטת ד"ר ד' אבניאלי ) בת"א 16509-11-13 מיום 9.9.2015, בגדרו קבע בית המשפט כי בקשת המבקשת להשוואת נוסחים קודמים של הסכמי סודיות עליהם חתמה היא בבחינת הרחבת חזית.
הרקע והחלטת בית המשפט המחוזי
1.
המשיב הועסק על ידי חברת סוקוניק ושות' בע"מ (להלן: המבקשת ) כמעצב שיווקי החל מחודש ינואר 2010 ועד לחודש יוני 2012. המשיב הגיש נגד המבקשת תביעה לבית המשפט המחוזי בגין הפרת זכויות יוצרים. בתביעה טען המשיב כי המבקשת עושה שימוש מסחרי בזכויות היוצרים והקניין שלו ללא הסכמתו ובניגוד להסכם סודיות וזכויות יוצרים שנטען כי נחתם בין הצדדים והוגש כנספח ב' לתביעה (להלן: הסכם הסודיות ).
2.
בתגובה לתביעה טענה המבקשת כי השימוש ביצירות נעשה בהתאם לרשות מפורשת שניתנה לה מאת המשיב. אשר להסכם הסודיות, נטען כי מדובר בהסכם אשר לא הובא לחתימתה בנוסחו הנוכחי וכי מדובר בהסכם פרי יצירתו של המשיב עליו נודע לה אך במסגרת ההליך. כן נטען כי לא סביר שהיא העניקה למשיב את הזכויות הנטענות על ידו במסגרת הסכם הסודיות. לשם המחשת עמדתה ביקשה המבקשת במהלך הדיון בתיק מיום 9.9.2015 להציג נוסחים שונים של הסכמי סודיות בהם עשתה שימוש עם עובדים אחרים.
3.
בית המשפט המחוזי דחה את בקשת המבקשת כדלקמן:
"בכתב ההגנה לא נטען כי יש להשוות בין הנוסח של נספח ב' שצורף לתביעה לבין נספחים אחרים שלו שלדברי הנתבעת הועברו אליה לשימושים עם לקוחות אחרים. נטען כי התובע התיימר להעניק לעצמו זכויות שלא מגיעות לו בנספח ב' וכן נטען כי החב' לא חתמה על המסמך על ידי מנהליה ובעלי השליטה בה. לפיכך רק הטענות בכתב ההגנה רלוונטיות לענייננו ואין להרחיב חזית מעבר להן."
מכאן הבקשה שלפנַי .
תמצית הבקשה
4.
הבקשה הוגשה באיחור תוך שהוסבר כי הדבר נבע מאיחור בקבלת הפרוטוקול. לגוף הבקשה נטען כי שגה בית המשפט המחוזי בקובעו כי הבקשה להשוואת הסכמי הסודיות מהווה הרחבת חזית אסורה, הואיל והטענות בדבר טיבו של הסכם הסודיות כהסכם אשר זויף על ידי המשיב הועלו על ידי המבקשת כבר בכתב ההגנה ובקשת ההשוואה נדרשה אך לשם הוכחת טענה זו.
הכרעה
5.
לאחר עיון בבקשה לא ראיתי להיעתר לה. ככלל, תחום סדרי הדין נתון לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, אפילו הגיע בית המשפט שלערעור למסקנה שיש לנקוט בדרך אחרת [ראו: רע"א 4712/08 עקילי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ – סניף כפר קאסם (5.11.2008); רע"א 5996/06 טרכטנברג נ' סיל מזון בע"מ (10.8.2006); חמי בן-נון, טל חבקין הערעור האזרחי 204 (מהדורה שלישית, תשע"ג-2012)]. זאת, למעט מקרים חריגים הנוגדים את שיקול הדעת הסביר, והעשויים לגרום לעיוות דין או לקיפוח זכותו של בעל דין. הבקשה שלפני אינה נמנית עם מקרים אלו. המבקשת משיגה על האופן בו יישם בית המשפט המחוזי כלל יסודי בסדרי הדין הנוגע לאיסור הרחבת חזית, ולפיו בעל דין אינו רשאי לחרוג מגדר המחלוקת כפי שהוצבה בכתבי הטענות, אלא אם נענה בית המשפט לבקשתו לתקן את כתבי הטענות או אם הצד שכנגד נתן לכך את הסכמתו, במפורש או מכללא [ראו: אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 144 (מהדורה 11, 2013)]. בית המשפט המחוזי סבר כי בקשת ההשוואה נכנסת בגדרו של איסור הרחבת החזית הדיונית לאחר שבחן את כתב ההגנה שהגישה המבקשת ונוכח כי בקשה זו הועלתה לראשונה אך במהלך הדיון לפניו. משכך, לא שוכנעתי כי בנסיבות העניין קיימת הצדקה להתערבותי בדרך בו יישם בית המשפט את הכלל ובקביעתו, בלא שאטע מסמרות. במיוחד משהדרך פתוחה למבקשת להעלות את טענותיה בעניין זה, ככל שתמצא לנכון, בשלב הערעור על פסק הדין.
6.
בשולי הדברים אוסיף כי על פני הדברים נראה כי טענתה המרכזית של המבקשת, לפיה הסכם הסודיות זויף על ידי המשיב, אינה נפגעת בשל קביעה זו; וממילא לא נטען לפני כי יש בהחלטת בית המשפט המחוזי להשפיע על זכויות המבקשת בהמשך ההליך המתנהל נגדה.
7.
אשר על כן, הבקשה נדחית ומשלא נתבקשה תגובה איני עושה צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ז בכסלו התשע"ו (9.12.2015).
ש ו פ ט