רע"א 5315/11 יעל סגל נ. מיכל ורמז

1.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בה נדחתה בקשת המבקשים לתיקון כתבי הטענות מטעמם.

2.

בבית המשפט המחוזי מתנהלת תביעת המשיבים 8-1 (להלן גם: המשיבים ) נגד המבקשים ונגד המשיב 10. המבקשים והמשיב 10 הגישו כתב הגנה וכתב תביעה שכנגד. הסכסוך נסוב על עסקת מכר דירות שבוצעה בין הצדדים. המשיבים, הם רוכשי הדירות, מבקשים כי בית המשפט יאכוף את רישומו של בנין הדירות כבית משותף. המבקשים והמשיב 10 טוענים מצידם, כי לא שולמה מלוא התמורה ועל כן טרם קמה הזכות לרישום. בתביעה שכנגד דורשים המבקשים והמשיב 10 כי המשיבים ישלימו את התמורה על פי הסכם המכר.

3.

המבקשים הגישו בקשה לתיקון כתבי הטענות מטעמם, לאחר שלטענתם נתגלה להם, במהלך החקירות הנגדיות של המשיבים, כי אלו הטעו את המבקשים באשר לתמורה האמיתית ששולמה על ידם עבור הדירות. על פי הטענה, במהלך החקירות הנגדיות התגלה במפתיע כי המשיב 10 סייע למשיבים לרכוש את דירות המבקשים על סמך מצגי שווא והסתרת חלק משמעותי מהתמורה המוסכמת, בלא ידיעת המבקשים. לטענת המבקשים, במהלך החקירות הנגדיות הודו המשיבים 3-1 ו-6 מפורשות, כי חלק מהתמורה עבור הדירות שנמכרו שולם על ידי הרוכשים באמצעות "כסף שחור" אשר הועבר במזומן למשיב 10, מבלי שתמורה זו הועברה על ידו למבקשים או הוכנסה לחשבון הליווי בבנק.

המבקשים ביקשו להוסיף עובדות אלה לכתבי הטענות מטעמם, ועל בסיסן להוסיף את הטענות הבאות: החוזה בין הצדדים בטל או מבוטל בגין הטעיה או טעות ולחילופין ככל שנשתכלל חוזה, בגין הפרתו היסודית; משבטל או בוטל החוזה כדין אין כל חובה למבקשים כלפי המשיבים לביצוע רישום, וחלף זאת על הצדדים לבצע השבה הדדית כאמור בדין; לחילופין, וככל שלא בטל או בוטל החוזה, זכאים המבקשים להתגונן מחמת אי חוקיות החוזה והפגיעה בתקנת הציבור שבו, ולחילופי חילופין מחמת העדר אפשרות חוקית לאכיפת רישומו בטרם תשלום מלוא מס הרכישה בגינו; לחילופין, ככל שלא בטל או בוטל החוזה זכאים המבקשים לקבל (או לחילופין לקזז כנגד התביעה נגדם אם ובמידת הצורך) את סכומי התמורה שלא נזכרו בחוזה המכר הכתוב ולא שולמו להם, בתוספת הריבית שנצברה בגין האיחור בתשלום.

4.

המשיב 10 הגיש תגובה לבקשה, בה טען כי הבקשה לתיקון כתבי הטענות מבוססת על העילה של ביטול החוזים עם המשיבים, בשונה מהעילות המופיעות בתביעות המקוריות. מדובר בהוספת עילה חדשה, המסבכת את ההליך המצוי כבר בשלב הראיות. המשיב 10 טען, כי התיקון המבוקש לא מסייע לבית המשפט להכריע בשאלות שהן באמת השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. עוד הוסיף, כי הוא מתנגד גם להגשת תביעה נגדו. במידה ותוגש תביעה כזו, לטענתו, הסמכות לדון בה נתונה לבית המשפט לענייני משפחה. כן ציין המשיב 10, כי יתגונן בפני כל תביעה נגדו, בין היתר בטענת התיישנות.

המשיבים 8-1 הגישו אף הם תגובה מטעמם. משיבים אלו טענו, כי המבקשים מבקשים לתקן את כתבי טענותיהם בשלב שמיעת הראיות, ולשנות את עילת התביעה, מעילה המקימה סעד של אכיפה לעילה המקימה סעד של ביטול החוזה ופיצויים. בכך מבקשים המבקשים להוסיף עילה חדשה, הפוכה לעילת תביעה המקורית, שתסבך את ההליך, המצוי כבר בשלב שמיעת הראיות. בסעיף 32 לתגובתם טענו המשיבים, כי לב ליבו של ההליך הוא רישום הבנין כבית משותף, 18 שנים לאחר שנחתמו חוזי המכר בין הצדדים.

5.

בהחלטתו מיום 11.5.2011 דחה בית המשפט את בקשת המבקשים, "מכל נימוקי המשיב מס' 10, וכן מנימוק מס' 32 של המשיבים 8-1, ומעצם העובדה שמדובר בשינוי חזית משמעותי באמצע דיון ההוכחות". מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי.

6.

דין הבקשה להידחות. כידוע, ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטות הערכאה הדיוניות מתחום סדרי הדין, ובכלל זה החלטות בעניין תיקון כתבי טענות, בהן מסור לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב. התערבות ערכאת הערעור בשיקול דעת זה יעשה רק לעתים נדירות, מקום שנמצאה חריגה קיצונית מתחום שיקול הדעת הסביר (ראו: רע"א 5996/06

טרכטנברג נ' סיל מזון בע"מ (לא פורסם, 10.8.2006)). המקרה שבפניי אינו מגלה עילה להתערבות בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. די בכך כדי לדחות הבקשה.

7.

מעבר לדרוש אתייחס גם לגוף העניין. בית המשפט רשאי להתיר תיקון כתב טענות "כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין" (תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). אמנם, כאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת – נעתרים לו ברוחב לב (ראו למשל: רע"א 2345/98 דנגור נ' ליבנה פ"ד נב(3) 427). עם זאת, גם לגישה הליברלית הנהוגה בתיקון כתבי טענות ישנם סייגים ומגבלות. כך, למשל, לא יותר בדרך כלל תיקון שיש בו הוספת עילה חדשה או החלפת העילה בעילה אחרת (ראו: אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 154(מהדורה עשירית,2009)).

במקרה דנן, התביעה העיקרית נסובה על שאלת רישום הבית המשותף מכוח הסכם המכר. התביעה שכנגד – עניינה השלמת התמורה שנקבעה בהסכם המכר כתנאי לרישום. כלומר, התביעה העיקרית והתביעה שכנגד מושתתות שתיהן על החוזה בין הצדדים, ומבקשות לקיימו. לעומת זאת, בתיקון המבוקש הטענה העיקרית היא כי ההסכם בטל. טענת הבטלות באה למעשה במקום תביעת המבקשים לקיים את ההסכם על דרך תשלום מלוא התמורה. התיקון המבוקש אינו מסייע, אפוא, בהבהרת השאלות השנויות במחלוקת – שאלת הרישום והתשלום מכוח החוזה – אלא מחליף אותן בטענה שהחוזה בטל.

עוד יש לזכור, כי ההליך בבית המשפט המחוזי מצוי בשלב ההוכחות. קבלת בקשת התיקון בשלב זה תסרבל ותאריך את הדיון. אם חפצים המבקשים בבירור טענותיהם בדבר הטעיה ובטלות החוזה – פתוחה בפניהם הדרך לפעול במסלול מתאים. תיקון כתבי טענותיהם בשלב זה ובאופן שנתבקש אינו הדרך.

8.

לאור האמור, בקשת רשות הערעור נדחית. משלא התבקשו תשובות, אין צו להוצאות.