רע"א 7174/18 סופי ססיל דהן נ. חברי קבוצת הרכישה "יונייטד שרונה"

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ע' ברקוביץ' ) מיום 14.8.2018 בהפ"ב 65590-01-18, במסגרתה התקבלה בקשת משיב 1, חברי קבוצת הרכישה "יונייטד שרונה" (להלן: המשיבים ), לתיקון תובענה שהוגשה בדרך של המרצת פתיחה.

1.

המשיבים, הנמנים על קבוצת רכישה להקמת פרויקט מגורים, מסחר ומשרדים בשרונה בתל אביב, הגישו ביום 29.1.2018 בקשה למינוי בורר בדרך של המרצת פתיחה, נגד 13 מחברי קבוצת הרכישה (המבקשים ומשיבים 5-2) אשר רכשו אף הם זכויות ביחידות שונות בפרויקט. בבקשתם, טענו המשיבים כי בין הצדדים התגלעו מחלוקות שונות, כאשר הסכם השיתוף עליו חתמו כל חברי הקבוצה, קובע את אופן יישוב הסכסוכים בין חברי הקבוצה, על ידי בוררות בדן יחיד.

2.

בתשובתם להמרצת הפתיחה, המבקשים העלו טענות מקדמיות שונות בעיקר בדבר חוסר סמכותם של המשיבים לנקוט בהליך בשם חברי קבוצת הרכישה. עוד נטען בין יתר הטענות הרבות ששטחו המבקשים, כי הטענה לקיומה של תניית בוררות לא הועלתה על ידי המשיבים בהזדמנות הראשונה שהייתה במסגרת תגובה שהגישו המשיבים לעתירה מנהלית שבה היו הן המשיבים והן המבקשים צדדים לה, וכי אין תוקף לתניית הבוררות.

3.

לאחר שהתקיים דיון בבקשה ביום 2.7.2018, במסגרתו נטען על ידי בא-כוח המשיבים כי יש בידו מסמכים משלימים אשר יש בהם כדי לתת מענה לטענות הסף שהעלו המבקשים, ניתנה למשיבים האפשרות להגיש בקשה לתיקון התובענה ולצירוף אותם מסמכים, וזו אכן הוגשה. המבקשים מצדם התנגדו לבקשת התיקון. בעיקר נטען כי המסמכים שצורפו לבקשה שונים מהמסמכים שביקשו המשיבים להגיש, כי במסגרת המרצת הפתיחה המתוקנת נעשו תיקונים נרחבים החורגים ממסגרת התיקון שהתבקש, וכי אין במסמכים שצורפו כדי ליתן מענה לטענות הסף שהועלו אשר עדיין עומדות בתוקפן. המבקשים גם עמדו על זכותם לחקור את המצהיר מטעם המשיבים. ביום 14.8.2018 קבע בית המשפט המחוזי כי יש לקבל את הבקשה לתיקון המרצת הפתיחה, ונקבע כי אין בטענות המבקשים, שאין זה השלב לבררן, כדי להביא לדחיית הבקשה לתיקון. כן נקבע כי אין מקום בשלב הזה להתיר חקירה נגדית של המצהיר מטעם המשיבים, בנושאים שממילא מצויים בלב המחלוקת בתובענה. יחד עם זאת, בית המשפט פסק לטובת המבקשים הוצאות בסך של 6,000 ש"ח.

4.

מכאן לבקשת רשות הערעור שלפנַי. בבקשה, חוזרים המבקשים וטוענים כי הבקשה לתיקון המרצת הפתיחה אינה נותנת מענה לעילות הסף שנטענו נגד הבקשה המקורית, ושבו על הטענות שהעלו בעניין זה לפני בית המשפט המחוזי. בנוסף, טענו המבקשים כי היה על בית המשפט המחוזי להתיר להם לחקור את המצהיר מטעם המשיבים וכי המשיבים ביצעו במסגרת המרצת הפתיחה המתוקנת תיקונים רבים ונרחבים אשר גם לא נתמכו בתצהיר.

דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים.

5.

טענות המבקשים מופנות נגד החלטת ביניים שהתקבלה בבית במשפט המחוזי, במסגרת תובענה למינוי בורר. אלא שכידוע, אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בהחלטות ביניים אשר ניתנו על ידי הערכאה הדיונית. כלל זה חל ביתר שאת כאשר מדובר בהחלטת ביניים בעניינים דיוניים מובהקים הנוגעים לסדרי הדין, ובכלל זה החלטות בעניין תיקון כתבי טענות כאשר התערבות במקרים כגון דא הינה נדירה ביותר ושמורה למקרים חריגים ( רע"א 5996/06 טרכטנברג נ' סיל מזון בע"מ (10.8.2006); רע"א 5698/07 פולק נ' עו"ד בן-מאור (9.1.2008)). על אחת כמה וכמה שהתערבות ערכאת הערעור במקרים כגון אלה תהיה מצומצמת כאשר מדובר בבקשה הנוגעת להליכי בוררות (בקשה למינוי בורר לפי סעיף 8(א) לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968), שעה שרשות ערעור על החלטת בית משפט בענייני בוררות שמורה למקרים חריגים בלבד בהם מתעוררת שאלה בעלת אופי משפטי או ציבורי החורגת מעניינים של הצדדים למחלוקת, או כאשר נדרשת התערבות בית המשפט משיקולי צדק ומניעת עיוות דין (רע"א 9649/09 משה בן דוד חברה לבנין בע"מ נ' עיריית חיפה , פסקה 16 (3.5.2010); רע"א 4707/08 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל, בע"מ נ' אלמישלי , פסקה 17 (7.9.2008)).

6.

בנסיבות אלה, היה על המבקשים להצביע על קיומן של נסיבות חריגות ביותר המצדיקות סטייה מן הכלל העקרוני בדבר אי-התערבות, אך לא עלה בידיהם לעשות כן. לא למותר לציין כי למבקשים ניתנה זכות תגובה לפני שהתקבלה ההחלטה על קבלת בקשת המשיבים לתיקון המרצת הפתיחה. בית המשפט המחוזי גם התייחס לסוגיות שהמבקשים העלו לפניו, כמו גם בבקשתם שלפני – וביניהן, סוגיית זהות המשיבים וייצוגם, הטענה להיעדר דרישה מקדימה כדין למינוי בורר, אי-העלאת הדרישה לקיום בוררות בהזדמנות הראשונה והיקפם של התיקונים בהמרצת הפתיחה המתוקנת – ונתן דעתו בהחלטה מנומקת המפרטת מדוע אין בעילות שנטענו כדי להצדיק דחיית הבקשה לתיקון התובענה. כפי שגם קבע בית המשפט המחוזי, דינן של מרבית טענות המבקשים, ככל שיתעורר הצורך, להתברר במסגרת ההליך. באשר לטענת המבקשים כי היה על בית המשפט להתיר את חקירת המצהיר מטעם המשיבים, מדובר בעניין המסור לשיקול דעתה הרחב של הערכאה המבררת בניהול ההליך, והוא בליבת הסמכות הדיונית הנתונה לה (ראו למשל: רע"א 195/18 בן פורת נ' קווים תחבורה ציבורית בע"מ (23.1.2018)).

7.

בשולי הדברים, בהתחשב באמות המידה להתערבות שצוינו לעיל, גם טענת המבקשים בדבר אי-צירוף תצהיר על ידי המשיבים לבקשה לתיקון המרצת הפתיחה (טענה אשר לא הועלתה כלל לפני בית המשפט המחוזי), אינה מצדיקה מתן רשות ערעור.

על כן, הבקשה נדחית.