רע"א 867/17 פנינת הצומת בע"מ נ. ש. שלמה מכירת רכב 2000 בע"מ

לפנַי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בת"א 30832-06-15 (השופטת א' אלון ) מיום 26.12.2016, בגדרה נדחתה בקשה לתיקון כתב תביעה.

רקע

1.עניינו של הסכסוך בין הצדדים בהסכם שכירות שנכרת ביום 28.2.2013, ובו הוסכם כי המבקשת תשכיר למשיבה נכס מקרקעין (להלן: הסכם השכירות ).

2.ביום 15.6.2015 הגישה המבקשת, חברת פנינת הצומת בע"מ (להלן: פנינת הצומת ), תביעה כספית על סך 2,920,500 ש"ח נגד המשיבה, חברת ש. שלמה מכירת רכב (2000) בע"מ (להלן: חברת שלמה ). בכתב התביעה, נטען כי חברת שלמה הפרה את הסכם השכירות משלא שילמה את המוטל עליה, ופינתה את הנכס שלא על פי תנאי הסכם השכירות. בנוסף, נטען כי חברת שלמה הפרה הסכמות שגובשו בעל-פה בינה לבין פנינת הצומת ביום 30.12.2014, אשר במסגרתן התחייבה חברת שלמה, בין היתר, לשלם דמי שכירות עבור שלושת החודשים הראשונים של שנת 2015.

3.חברת שלמה מצידה, הגישה כתב הגנה וכתב תביעה שכנגד לפיצוי כספי על סך 1,203,462 ש"ח, בגין הנזקים שנגרמו לה לטענתה כתוצאה מהתנהלות פנינת הצומת, ובגין ההוצאות שאותן הוציאה להתאמת הנכס לצרכיה, אשר לטענתה ירדו לטמיון עם ביטולו של הסכם השכירות. בנוסף, עתרה חברת שלמה להחזר דמי השכירות ששילמה עבור התקופה בה לא עשתה שימוש בנכס. חברת שלמה טענה, כי פנינת הצומת היא זו שהפרה את הסכם השכירות, בין היתר בשל כך שהיא לא עמדה בהתחייבותה להוציא רישיון לפעילות בנכס. חברת שלמה הכחישה כי קיבלה חזקה בנכס במועד שנטען בכתב התביעה וכן הכחישה כי הוסכם בעל-פה על תשלום דמי שכירות עבור שלושת החודשים הראשונים של שנת 2015.

4.ביום 5.10.2016 הגישה פנינת הצומת בקשה לתיקון כתב תביעתה. במסגרת זו, ביקשה פנינת הצומת להוסיף לכתב התביעה נתבע נוסף, את מנכ"ל חברת שלמה, מר אייל גור (להלן: מר גור ), ולהגדיל את סכום התביעה. יצוין כי לא ננקב סכום התביעה המבוקש. לשיטת פנינת הצומת, הצורך לתקן את כתב התביעה התעורר לאחר שחברת שלמה הציגה את גרסתה, אשר ממנה עלה כי מר גור הוא שגרם לחברת שלמה להפר את הסכם השכירות, משום שחשש להסתבך עם המשטרה. על כן, טענה פנינת הצומת כי יש לחייב את מר גור באופן אישי בנזיקין, בעילה של גרם הפרת חוזה, וכן לחייבו מכוח היותו אורגן של חברת שלמה. פנינת הצומת טענה כי צירופו של מר גור כנתבע נדרש, לנוכח קיומן של נקודות השקה רבות בין שתי התובענות. כן נטען, כי ראוי לאפשר את צירופו כדי להימנע מפיצול התביעות, ומהיווצרותן האפשרית של הכרעות סותרות.

5.חברת שלמה טענה כי יש לדחות את הבקשה, שכן אין כל צידוק לצירופו של נתבע נוסף ולתיקון כתב התביעה בשלב כה מאוחר. אשר לעיתוי הגשת הבקשה; נטען כי בקשת התיקון הוגשה כשנה וחצי לאחר הגשת התביעה, כאשר בין הצדדים התנהלו הליכים מקדמיים ארוכים. בהקשר זה, נטען כי פנינת הצומת לא נימקה מדוע הגישה את בקשתה רק כעת, וכי היא לא הוכיחה כי התחדש דבר מה לאחר הגשת התביעה. חברת שלמה הדגישה, כי בקשתה של פנינת הצומת הוגשה ביום 5.10.2016, לפני שהועברו אליה מסמכים שגולו על ידי חברת שלמה שכן אלו נמסרו לה ביום 27.10.2016. לשיטת חברת שלמה, קבלת בקשת התיקון תחייב אותה להשקיע משאבים רבים לניהול ההליכים מחדש, לרבות תיקון כתבי הטענות וצירוף עורך דין נוסף. זאת ועוד, לטענת חברת שלמה, מר גור אינו צד רלבנטי לסכסוך, אשר עניינו בשאלה החוזית העוסקת בהפרה נטענת של הסכם השכירות. כן נטען, כי על רקע הגדרת המחלוקת בין הצדדים, אופן קבלת ההחלטות בחברה אינו רלבנטי, מה גם שממילא מר גור אינו נושא משרה בחברה, אלא נושא משרה בחברת האחזקות של חברת שלמה בלבד. חברת שלמה הוסיפה כי לפי תקנה 92 לתקנות סדר האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: התקנות ), תיקון כתב טענות נועד לאפשר לבית המשפט להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין, ואילו במקרה דנן, התיקון אינו נדרש לשם בירור המחלוקות בין הצדדים.

6.בתשובתה של פנינת הצומת לתגובת חברת שלמה במסגרת הבקשה לתיקון כתב התביעה, נטען כי במידה והייתה מוגשת תביעה נפרדת נגד מר גור, היא לא הייתה מסולקת על הסף, ואף הייתה מאוחדת עם התביעה דנן, נוכח הזהות בין העובדות והמחלוקות בשתי התובענות. פנינת הצומת חזרה על טענתה כי ניהול הסכסוך לפני שתי ערכאות שונות, בשני הליכים שונים, עלול להוביל להכרעות סותרות. כן נטען, כי בהתאם לתקנה 22 לתקנות, ניתן לצרף נתבע באמצעות תיקון כתב תביעה בדיעבד מקום בו ניתן היה לתבוע את אותו נתבע מלכתחילה.

החלטת בית המשפט המחוזי

7.ביום 26.12.2016 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת פנינת הצומת לתיקון כתב התביעה. בפתח דבריו, ציין בית המשפט כי במסגרת הליכי הביניים ניתנו 54 החלטות, התקיימו שלוש ישיבות קדם משפט ונקבעו מועדים לדיוני הוכחות. בית המשפט קבע כי צירופו של מר גור אינו נדרש כלל לצורך בירור המחלוקות בין הצדדים, אשר נעוצות בהתקשרות החוזית

שביניהם. עוד נקבע, כי המחלוקות, כפי שנוסחו בכתבי טענות הצדדים, לא זהות למחלוקת בדבר אחריותו האישית של מר גור, שכן מדובר בטענה משפטית אחרת ונפרדת. על רקע זה, נקבע כי הצדדים הרלבנטיים לתובענה הם הצדדים שהתקשרו בהסכם השכירות, וכי עילת הנזיקין הלכאורית נגד מר גור אינה רלבנטית לצורך הכרעה במחלוקת החוזית שביניהם. בית המשפט עמד על כך שהתרת תיקון כתב התביעה תסרבל ותרחיב את ההתדיינות, שהתארכה גם כך למעלה מן הנדרש, תוך גרירת צדדים שאינם צד לנושא להתדיינות. עוד צוין, כי כל העובדות והטענות שהועלו במסגרת הבקשה היו ידועות לפנינת הצומת עוד בטרם הגישה את תביעתה. נוכח האמור, ציין בית המשפט המחוזי כי לא מצא כל הסבר ממשי מטעם פנינת הצומת להגשת הבקשה לתיקון רק בשלב זה.

בקשת רשות הערעור

8.בבקשת רשות הערעור שלפני, טוענת פנינת הצומת כי החלטתו של בית המשפט המחוזי, לפיה אין להתיר את תיקון כתב התביעה, יסודה בטעות. פנינת הצומת חוזרת על טיעוניה, רובם ככולם, וטוענת כי בין התובענה דנן לבין התובענה נגד מר גור קיימת חפיפה משמעותית, אם כי לא מלאה, במישור העובדתי. בהקשר זה, נטען כי הבקשה לצירוף מר גור לא נובעת מזהות עילות התביעה נגדו ונגד חברת שלמה ואף לא מכוח היותו צד להסכם, אלא מן הזהות במישור העובדתי. כן טוענת פנינת הצומת, כי תיקון כתב התביעה לא ישית עלויות נוספות על חברת שלמה, אלא על מר גור בלבד. לשיטתה, גישת בית המשפט המחוזי, לפיה לא ניתן לדון בתובענה חוזית ולצידה בתובענה נזיקית היא שגויה, בייחוד משום ששתי העילות קשורות באופן הדוק להסכם השכירות, מושא התובענה. אשר לעיתוי הגשת הבקשה; נטען כי אמנם תצהיר גילוי המסמכים נמסר מטעם חברת שלמה ביום 8.3.2016, אך המסמכים עצמם הומצאו על ידה רק ביום 27.10.2016. לטענת פנינת הצומת, היא המתינה לקבלת המסמכים מידי חברת שלמה וסברה כי אלה יימסרו לידיה טרם הגשת התצהירים מטעמה, באופן שיאפשר לה להביא לפני בית המשפט המחוזי תמונה מלאה של מצב הדברים. לאחר שבית המשפט המחוזי קבע כי תצהיריה יוגשו, מבלי שיגולו לה מסמכי חברת שלמה, הבינה פנינת הצומת כי עליה להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפני.

דיון והכרעה

9.לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, אף מבלי להיזקק לתגובת חברת שלמה.

10.הלכה ידועה היא כי בית משפט זה ממעט להתערב בהחלטות של הערכאות הדיוניות בסוגיות דיוניות-ניהוליות, והתערבותו בנדון שמורה למקרים חריגים, בהם ההחלטה שהתקבלה עומדת בניגוד לדין או שהיא גורמת לעיוות דין לאחד הצדדים [ראו למשל: רע"א 7192/14 דוד צוקר ובניו חברה לבניין והשקעות בע"מ נ' צוקר , פסקה 12 (1.1.2015) (להלן: עניין

צוקר )]. הלכה זו תקפה ביחס להחלטות העוסקות בסוגיות דיוניות-ניהוליות באופן כללי, וביחס להחלטות העוסקות בתיקון כתבי טענות באופן ספציפי [ראו למשל: רע"א 266/88 סאן אינטרנשיונל לימיטד נ' מדינת ישראל , פ"ד מד(2) 206, 211-210 (1990); רע"א 5996/06 טרכטנברג נ' סיל מזון בע"מ , פסקה 5 (10.8.2006)]. איני סבור כי המקרה דנן הוא אחד מאותם מקרים חריגים המצדיקים את התערבותה של ערכאה זו בהחלטה מסוג זה של הערכאה הדיונית.

11.למעלה מן הצורך אציין, כי לטעמי החלטת בית המשפט המחוזי נחזית להיות נכונה גם לגופה בנסיבות העניין. בית משפט זה הדגיש לא אחת, כי על אף שתקנה 92 לתקנות קובעת כי ניתן להתיר תיקון "בכל עת", הרי שלא בכל שלב ולא בכל מקרה ראוי יהיה לאפשר תיקון כתב התביעה, וכי יש להביא בחשבון בהקשר זה שיקולים של תום לב ושיהוי מצד מבקש התיקון, את הפגיעה הפוטנציאלית בהגנתו של הצד שכנגד ואת השיקול המערכתי-ציבורי, שנוגע לניצול יעיל של הזמן השיפוטי [ראו למשל: אורי גורן סוגיות בסדר הדין האזרחי

323-321 (מהדורה שתים עשרה, 2015); עניין צוקר , פסקאות 15-13]. בית המשפט המחוזי פעל בהתאם לסמכות הרחבה המוקנית לו מכוח תקנה 92 לתקנות, ויישם את ההלכות שנקבעו בבית משפט זה בדבר השיקולים שיש להביא בחשבון בעת בחינת בקשת התיקון. כאמור, פנינת הצומת לא סיפקה הסבר ממשי לעיתוי שבו הגישה את הבקשה, שעה שכל העובדות שהועלו במסגרתה, היו ידועות לה טרם הגישה את התביעה דנן.

12.זאת ועוד. יש לציין, כי עניינה של הבקשה לתיקון כתב התביעה אינו מסתכם בצירוף נתבע בלבד, וכי למעשה, מדובר בתיקון המוסיף עילה חדשה לכתב התביעה. ככלל, בית המשפט ייטה שלא להתיר תיקון כתב טענות אם מטרת התיקון היא הוספת עילה חדשה, אשר הראיות להוכחתה שונות מן הראיות הדרושות להוכחת העילה המקורית. נטייה זו מתחזקת ככל שהתביעה נמצאת בשלבים מתקדמים יותר של ההליך, וככל שהתרת התיקון תאריך ותסרבל את הדיון [ראו למשל: בר"ע 282/80 המגדר ברזלית חוטי ברזל ורשתות בע"מ נ' מדינת ישראל , פ"ד לו (4) 130, 135-134 (1982); יששכר רוזן-צבי ההליך האזרחי 477-475 (2015)]. במקרה דנן, ניתנו במסגרת הליכי הביניים למעלה מ-54 החלטות, התקיימו שלוש ישיבות קדם משפט, ונכון לשלב זה, אף התקיים דיון ההוכחות הראשון ונקבעו מועדים נוספים לדיוני הוכחות. אמנם, ייתכן שאכן קיימת זהות עובדתית מסוימת בין הנסיבות הקשורות לטענות פנינת הצומת בעניין ההפרה החוזית (נגד חברת שלמה), לבין הנסיבות הקשורות לטענותיה בעניין העילה הנזיקית (נגד מר גור). ואולם, חרף האמור, לא מן הנמנע כי התרת תיקון כתב התביעה בשלב זה, תחייב הוספת ראיות חדשות להוכחת העילה הנזיקית, ותצריך בירור עובדתי נפרד ומובחן. במובן זה, התרת התיקון עלולה להכביד באופן בלתי סביר על ניהול ההליך, שכאמור אינו נמצא בתחילתו.

13.אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית בזאת. משלא נתבקשה תגובת חברת שלמה, אין צו להוצאות.