רע"א 4699/18 פלוני נ. בית חולים העמק

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט ע' טאהא ) בת"א 50860-08-15 מיום 13.6.2018, בגדרה נדחתה בקשת המבקשים לתיקון כתב התביעה.

1.

המבקש 1 (להלן: המבקש ) נולד ביום 18.3.2001 בלידה מוקדמת, וסובל ממומים מולדים קשים. המבקשים הגישו תובענה נגד המשיבים בגין הנזקים שנגרמו למבקש עקב רשלנות רפואית במהלך הלידה . בכתב התביעה ובחוות דעת המומחה מטעם המבקשים, נטען כי המשיבים התרשלו בכך שלא נקטו באמצעים סבירים על מנת לעכב את הלידה לצורך הבשלת ריאות העובר. מנגד, המשיבים טענו כי הצוות הרפואי לא התרשל באי מתן טיפול לאם משום שהייתה בשלב של לידה פעילה וכבר לא היה ניתן לעכב את הלידה על ידי טיפולים תרופתיים.

נוכח הפערים שהתגלעו בחוות דעת המומחים מטעם הצדדים, הורה בית המשפט על מינוי מומחה מטעמו בתחום המיילדות. על פי חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט, הצוות הרפואי לא התרשל מאחר שהלידה התקדמה במהירות רבה ולא הייתה אפשרות לעכבה בשלב זה.

2.

בחלוף חודשיים, המבקשים הודיעו בישיבת קדם משפט כי ישקלו את המשך ההליכים, ובית המשפט נענה לבקשתם ודחה את הישיבה.

לאחר מכן, המבקשים החליפו ייצוג, הגישו חוות דעת של מומחה אחר, וכחודשיים לפני המועד שנקבע לשמיעת ראיות, ביקשו לתקן את כתב התביעה כך שתיוחס למשיבים התרשלות רפואית בשלב

מעקב

ההריון .

3.

בית משפט קמא דחה את הבקשה. נקבע כי התיקון המבוקש משנה את מהות כתב התביעה המקורי, והוא בבחינת הוספת עילת תביעה חדשה; כי קבלת הבקשה משמעה החזרת התיק אל יומו הראשון בבית המשפט; בירור עילת התביעה החדשה מצריך הבאת ראיות חדשות; קבלת חוות דעת מומחים מחדש; ודחיית מועדי ישיבות ההוכחות הקבועות בתיק. עוד הוטעם כי עיתוי הגשת הבקשה מחזק את המסקנה כי יש לדחות את הבקשה, וכי המבקשים לא סיפקו הסבר מניח את הדעת מדוע נושא התיקון לא עלה בכתב התביעה המקורי.

4.

על החלטה זו נסבה הבקשה דכאן.

המבקשים טענו כי טעה בית משפט קמא עת קבע כי ענייננו בעילת תביעה חדשה. לגישת המבקשים, יש לפרש את המונח 'עילת תביעה' בצורה רחבה, לבל יתרוקן מונח זה מתוכנו. נטען כי הוספת טענה חדשה שלא נטענה בכתב התביעה אין בה כדי ליצור תביעה חדשה מקום בו היא באה להשלים את התביעה המקורית. המבקשים הוסיפו כי מן הראוי לקבל בקשתם על מנת לברר את השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים ואשר נוגעות לרשלנות הרפואית שהביאה ללידתו של המבקש במומים ונזקים אלו.

5.

דין הבקשה להידחות.

תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מאפשרת את תיקונם של כתבי הטענות " בכל עת " ו" בתנאים הנראים צודקים ". לא אחת נאמר בפסיקה כי סמכות זו מתפרשת בליברליות וההיענות לבקשה מעין זו תיעשה ברוחב לב (ראו, לדוגמה,

רע"א

2345/98

ס' דנגור ואח' נ' ליבנה ואח' , פ''ד נב(3) 427 , 431 (1998); רע"א 6195/12 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' שימר , פסקה 5 (25.10.2012)) . עם זאת, " בית המשפט ייטה שלא להתיר תיקון כתב טענות אם מטרת התיקון היא הוספת עילה חדשה, אשר הראיות להוכחתה שונות מן הראיות הדרושות להוכחת העילה המקורית. נטייה זו מתחזקת ככל שהתביעה נמצאת בשלבים מתקדמים יותר של ההליך, וככל שהתרת התיקון תאריך ותסרבל את הדיון" (רע"א 867/17 פנינת הצומת בע"מ נ' שלמה מכירת רכב (2000) בע"מ , פסקה 12 והאסמכתאות שם (22.3.2017))). לצד שיקול זה, קיימים שיקולים נוספים כמו תום לב ושיהוי בהגשת הבקשה; עיתוי הגשתה ביחס לשלב בו מצוי ההליך; התנהגותו של בעל הדין המבקש; השפעת התיקון על הגנתו של הצד שכנגד, ושיקול מערכתי-ציבורי הנוגע למשאבי הזמן של מערכת השיפוט (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 328-321 (2015)).

6.

אין לקבל טענת המבקשים כי התיקון המתבקש הוא אך השלמה לטענות שנכתבו בכתב התביעה המקורי. התיקון המבוקש הוא בבחינת תביעה חדשה – עורכי הדין התחלפו; המומחה מטעם התובעים התחלף; הוגשה חוות דעת חדשה; ועיקרו של דבר – מדובר בעילה שונה לחלוטין. בעוד כתב התביעה המקורי נסב על טענה להתרשלות הצוות הרפואי במהלך הלידה , התיקון המתבקש מייחס למשיבים התרשלות במהלך ההריון . חוות דעת המומחים, הן מטעם הצדדים והן מטעם בית המשפט, דנו עד עתה בשאלה המתייחסת לקיומה של התרשלות או היעדרה במהלך הלידה, בעוד חוות הדעת החדשה עניינה בשלב ההריון , שלב שזכרו כלל לא בא בכתב התביעה.

לשם בירור טענה זו, יידרשו הצדדים להביא ראיות חדשות ולהציג חוות דעת מומחים מבראשית, כך שניתן לומר שעסקינן בתביעה חדשה על כל המשתמע מכך.

לכך יש להוסיף את השלב בו נמצא הדיון, לאחר שהוגשו חוות דעת, התמנה מומחה מטעם בית המשפט שמסר את חוות דעתו, נסתיימו ישיבות קדמי המשפט ונקבעו שתי ישיבות לשמיעת הראיות בתיק.

7.

ולבסוף, הלכה נקוטה עמנו היא כי בית המשפט שלערעור לא ייטה להתערב בהחלטות של הערכאה הדיונית הנוגעות לסדרי דין, ובכלל זה בקשות לתיקון כתבי טענות. התערבות מעין זו תישמר למקרים חריגים, בהם ההחלטה שהתקבלה מנוגדת לדין או שגורמת עיוות דין לאחד מבעלי הדין, או שיש בה משום חריגה קיצונית ממתחם שיקול הדעת הסביר (ראו, לדוגמה, רע"א 159/18 לביא חברה להנדסה (ב.י.) בע"מ נ' נציגות בית הדירות הרצל רוזנבלום 10-8 ת"א פסקה 9 (17.4.2018) והאסמכתאות שם). בית משפט קמא נימק כדבעי את עמדתו והסביר את הסיבות אשר הובילוהו לקבלת החלטתו תוך שהוא מתייחס לשיקולים שנפרשו לעיל. בסיכומו של דבר, לא שוכנעתי כי מקרה זה נמנה על אותם מקרים חריגים המצדיקים את התערבותו של בית משפט זה.

8.

אשר על כן, הבקשה נדחית ומשלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.