רע"א 5262-23 רע"א 5262-23

1.לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת ש' ליבוביץ) בת"א 13768-12-19 מיום 2.7.2023, שבגדרה נדחתה בקשת המבקשים לתיקון כתב תביעה בדרך של צירוף חוות דעת מומחה.

רקע וההליך בבית המשפט המחוזי

2.בנם של המבקשים 3-2, שעזבונו הוא המבקש 1, נפטר, לדאבון הלב, בגיל 22 יום, לאחר שאושפז בבית חולים בבעלות המשיבה עקב מחלת חום (להלן בהתאמה: המבקשים, המנוח ובית החולים). ביום 4.12.2019 הגישו המבקשים תביעה לבית המשפט המחוזי, בטענה כי התרשלות המשיבה היא שגרמה למותו של המנוח. בכתב התביעה, שנתמך בחוות דעת מומחה בתחום רפואת ילדים ופגים, נטען כי צוות בית החולים התרשל בכך שסבר כי המנוח סבל מזיהום חיידק E coli (להלן: הזיהום החיידקי), ולא התייחס לאפשרות כי מצבו נבע מזיהום של HSV (להלן: הווירוס); ולכן לא העניק לו טיפול שיכול היה להציל את חייו. בכתב התשובה, שנתמך בחוות דעת מומחה מטעם המשיבה בתחום רפואת ילדים, פגים ויילודים, נטען כי המנוח קיבל טיפול רפואי בהתאם לסטנדרט המקובל; כי מצבו של המנוח נבע מהזיהום החיידקי ולא מהווירוס; וכי לא היה מקום להעניק למנוח טיפול הקשור לווירוס.

3.לאחר שהגישו הצדדים חווֹת דעת משלימות של המומחים מטעמם, ולאחר שהמומחים נחקרו על חווֹת דעתם, מינה בית המשפט המחוזי מומחה מטעמו בתחום הנאונטולוגיה, לשם הכרעה במחלוקת שבין המומחים (להלן: מומחה בית המשפט). המומחה מטעם בית המשפט סבר שהזיהום החיידקי הוא שגרם למותו של המנוח, "למרות הטיפול המקובל שזכה לו". בתוך כך, התייחס המומחה לכך שאף שלא נמצא חיידק בתרבית מאוחרת, יתכן שהטוקסינים שהפריש החיידק המשיכו לפעול, ובכך ניתן להסביר את הידרדרותו של המנוח עד לפטירתו.

4.לאחר שהוגשה חוות הדעת האמורה מטעם מומחה בית המשפט, הגישו המבקשים בקשה לתיקון כתב התביעה וצירוף חוות דעת נוספת של המומחה מטעמם (להלן בהתאמה: כתב התביעה המתוקן וחוות הדעת הנוספת). המבקשים טענו כי יש להתיר להם להוסיף עילה חלופית לתביעתם, שלפיה אף אם מותו של המנוח נגרם עקב הזיהום החיידקי, הרי שצוות בית החולים התרשל בכך שלא אבחן חשש לזיהום כאמור במועד, וכפועל יוצא מכך, לא החל בטיפול האנטיביוטי במועד, באופן שהיה מביא לסיכויי החלמה גבוהים יותר. המבקשים טענו כי יש לקבל את בקשתם לתיקון כתב התביעה חרף השלב המתקדם בו מצוי ההליך, לנוכח העלאת תזה חדשה על-ידי מומחה בית המשפט, שלפיה סערת הטוקסינים היא שגרמה למותו של המנוח, למרות שמוגר הזיהום החיידקי; כך שאם לא יותר להם התיקון המבוקש, לא תהיה להם אפשרות להתגונן ביחס לטענה זו, וייגרם להם עיוות-דין. כמו כן, נטען כי יש להביא בחשבון את חשיבות חוות הדעת הנוספת לשם חקר האמת.

5.בהחלטתו מיום 2.7.2023 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה, לאחר שקבע כי המומחה מטעם בית המשפט לא העלה כל תזה חדשה, אלא חידד את המחלוקת שבין הצדדים, תוך שציין כי המנוח אכן נפטר כתוצאה מהזיהום החיידקי, על אף שלא נמצא חיידק בתרבית מאוחרת. לכן, כך נקבע, לא מתקיימות במקרה זה נסיבות חריגות המצדיקות סטייה מהכלל שלפיו, ככלל, לא תוגשנה חווֹת דעת נוספות מטעם הצדדים לאחר שמונה מומחה מטעם בית המשפט. עוד נקבע כי קבלת הבקשה בשלב זה תסיט את ההליך לנקודת ההתחלה בנוגע לעילה החלופית החדשה שמבוקש להוסיף, וכי המבקשים יכולים היו לכלול עילה זו בכתב תביעתם, או לחלופין לבקש לתקן את כתב התביעה טרם החל שלב ההוכחות.

על החלטה זו הוגשה הבקשה שלפניי.

טענות הצדדים

6.המבקשים חוזרים, בעיקרו של דבר, על עיקר טענותיהם לפני בית המשפט המחוזי, וטוענים כי מדובר במקרה חריג המצדיק היעתרות לבקשתם. זאת, בין היתר, לנוכח העלאת תזה חדשה על-ידי המומחה מטעם בית המשפט; חומרת ההתרשלות הנטענת; ופסיקת בית משפט זה במקרים דומים. המבקשים מוסיפים וטוענים כי אף אם מדובר בחידוד המחלוקת בין הצדדים ולא בהעלאת תזה חדשה, הרי שיש לאפשר להם להעלות טענה חלופית שתתיישב עם קביעות מומחה בית המשפט, כדי להגיע לחקר האמת ולמנוע את חסימת דרכם לבירור התביעה.

7.המשיבה סומכת ידיה על החלטת בית המשפט המחוזי, וטוענת כי מומחה בית המשפט לא העלה תזה חדשה, וכי אין כל הצדקה להתיר את תיקון כתב התביעה בשלב מתקדם זה של ההליך. לעניין זה מדגישה המשיבה כי ההליך מצוי בעיצומו של שלב הבאת הראיות, לאחר שמומחי הצדדים נחקרו על חווֹת דעתם, ואף מונה מומחה מטעם בית המשפט; וכי היעתרות לבקשה בשלב זה תוביל לניהול ההליך מחדש בכל הנוגע לעילה החלופית. המשיבה מוסיפה, כי הנטען בכתב התביעה המתוקן סותר את עמדת המומחה מטעם המבקשים עצמם, עליה נסמכה עילת התביעה מלכתחילה, וכי מדובר בטענה שהמומחה מטעם המבקשים לא האמין בנכונותה לאורך ההליך. עוד נטען, כי מתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, ומפסיקתו של בית משפט זה לאורן, ניכרת מגמת צמצום בכל הנוגע למתן אפשרות לתיקון כתב תביעה, על אחת כמה וכמה, כשההליך מצוי בשלב כה מתקדם.

דיון והכרעה

8.לאחר שעיינתי בבקשה שלפניי על נספחיה, בתשובה שהוגשה ובהחלטת בית המשפט המחוזי, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

9.נקודת המוצא לענייננו היא הכלל שלפיו ערכאת הערעור תמעט להתערב בהחלטות של הערכאה הדיונית הנוגעות לסדרי דין, ובכללן בהחלטות שעניינן תיקון כתבי טענות. התערבות כאמור תיעשה במקרים חריגים, בהם החלטת הערכאה הדיונית התקבלה בניגוד לדין, אינה סבירה באופן קיצוני, או עלולה לגרום לעיוות-דין (ראו: רע"א 266/88 סאן אינטרנשיונל לימיטד נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(2) 206, 211-210 (1990); וכן, מני רבים: רע"א 4699/18 פלוני נ' בית חולים העמק, פס' 7 (15.8.2018)). לא שוכנעתי כי ענייננו בא בקהלם של מקרים חריגים אלו, כפי שיפורט להלן.

10.הלכה ידועה היא כי ככלל, משעה שהוגשו חווֹת דעת מטעם הצדדים ומונה מומחה מטעם בית המשפט, לא תותר הגשת חוות דעת נוספת או משלימה, אלא במקרים חריגים; כאשר שיקול הדעת בעניין זה נתון לערכאה הדיונית שתבחן, לפי נסיבות העניין, אם מדובר במחדל דיוני, ותאזן בין הצורך בשמירה על סדרי הדין ועל יעילות הדיון מחד, לבין האינטרס להגיע לחקר האמת מאידך (ראו: רע"א 5754/22 פלוני נ' ד"ר וינר יפעת, פס' 8 וההפניות שם (13.11.2022) (להלן: עניין וינר)). זאת, בעיקרו של דבר, משום שעל המומחה שממנה בית המשפט להתייחס לחווֹת הדעת מטעם הצדדים ולהביע את עמדתו בסוגיות העומדות במחלוקת, ולא להיפך; שאם לא כן – אין לדבר סוף (ראו: רע"א 7840/20 פלונית נ' מרכז רפואי מעייני הישועה, פס' 8 (22.10.2020); עניין וינר, שם). הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שכבר ניתנה חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, כבענייננו.

11.המבקשים טוענים, כאמור, כי תיקון כתב התביעה וצירוף חוות הדעת הנוספת, נדרשים בשלב זה לנוכח העלאת תזה חדשה על-ידי מומחה בית המשפט. בית המשפט המחוזי דחה, כאמור, טענה זו, ואין לי אלא להצטרף למסקנתו בנדון. עיון בחומר הרלוונטי מעלה כי לא מדובר בתזה חדשה שהעלה המומחה, אלא, כפי שקבע בית המשפט המחוזי, בחידוד המחלוקת בין הצדדים, תוך הכרעה לטובת המשיבה בשאלה אם הידרדרות המנוח שהביאה למותו נגרמה על-ידי הזיהום החיידקי או על-ידי הווירוס. בנסיבות אלו, לא הייתה מניעה להעלות את הטענות החדשות של המבקשים כבר בתחילת הדרך, ולכל היותר להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה טרם שמונה מומחה מטעם בית המשפט. הטענה החלופית שמבוקש להוסיף בכתב התביעה המתוקן היא בגדר פלוגתא חדשה שלא בא זכרה בכתב התביעה המקורי, והעלאתה בשלב זה תביא לניהול ההליך מחדש בכל הנוגע אליה. החלטת בית המשפט המחוזי כי אין הצדקה לעשות כן בשעה שלא הייתה מניעה להעלות טענה זו בשלב מוקדם יותר כאמור, מקובלת עליי על נימוקיה.

12.מכל מקום, פתוחה בפני המבקשים האפשרות לחקור את המומחה מטעם בית המשפט, וככל שישתנו פני הדברים בעקבות החקירה, יוכלו להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט המחוזי, שיפעל כחוכמתו.

13.בשולי הדברים יצוין, כי טענת המבקשים ביחס לחומרת ההתרשלות הנטענת בכתב התביעה המתוקן, לא עלתה לפני בית המשפט המחוזי, ודי בכך כדי לדחותה.

14.סוף דבר: הבקשה נדחית.

בנסיבות, אין צו להוצאות.