רע"א 6652-22 רע"א 6652-22

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט הבכיר י' כהן) בת"א 6434-08-18 מיום 6.9.2022, שבמסגרתה נדחתה בקשת המבקשת להתיר לה לתקן את כתב ההגנה, בדרך של צירוף חוות דעת רפואית נוספת.

1.המשיבה 1 (להלן: המשיבה), ילידת 1996, סבלה מאז לידתה מבעיות רפואיות שונות שבעקבותיהן עברה מספר רב של טיפולים ובדיקות, עד אשר בשנת 2003 אובחנה כסובלת מגידול מסוג ליפומה בגבה. בשנת 2018 הגישה המשיבה לבית המשפט המחוזי תביעה כנגד המבקשת – לאומית שירותי בריאות (להלן: המבקשת), וכנגד המשיבה 2 – קופת חולים מאוחדת (להלן: מאוחדת), בגדרה נטען כי בשל הטיפול הרפואי הרשלני שהעניקו לה אובחן הגידול באיחור רב, ונגרמו לה נזקי גוף שונים.

2.המשיבה צירפה לכתב התביעה חוות דעת רפואיות בתחום הנוירוכירורגיה, האורולוגיה והפסיכיאטריה; המבקשת צירפה לכתב ההגנה מטעמה חוות דעת מומחה ברפואת ילדים; מאוחדת צירפה שתי חוות דעת – בתחומי האורולוגיה ונוירולוגית ילדים; והמבקשת ומאוחדת הגישו במשותף חוות דעת נוספת, בתחום הפסיכיאטריה.

בסוף חודש יוני 2022, בסיומו של הליך קדם משפט שארך למעלה משלוש שנים ולאחר שהגישור בין הצדדים לא צלח, נקבע התיק לשמיעת ראיות לימים 3.11.2022 ו-17.11.2022. או-אז, ביום 18.8.2022, הגישה המבקשת בקשה להתיר לה לתקן את כתב הגנתה, על דרך של הגשת חוות דעת רפואית נוספת – בתחום הנוירוכירורגיה (להלן: חוות הדעת החדשה).

3.בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, בקובעו כי אין מקום להתיר את צירוף חוות הדעת החדשה בהתחשב בכך שהוגשה לאחר שהליך קדם המשפט כבר הסתיים. בית המשפט ציין, בין היתר, כי חוות דעת בתחום הנוירוכירורגיה צורפה על ידי המשיבה לכתב התביעה מיד עם הגשתו, והצורך להתייחס לחוות דעת זו היה ברור למבקשת כבר במועד הגשת כתב ההגנה; וכי היה מצופה שהמבקשת, אשר ציינה בכתב ההגנה שהיא חולקת על חוות דעת זו, תגיש מטעמה חוות דעת מומחה בתחום זה במסגרת הזמן הרב שעמד לרשותה. כמו כן, בית המשפט ציין כי הטענה שהמבקשת מעוניינת להוכיח באמצעות חוות הדעת החדשה לא נטענה על ידה במסגרת כתב ההגנה.

על החלטה זו נסבה בקשת רשות הערעור שלפניי.

4.בבקשה נטען, בין היתר, כי בית המשפט סטה מההלכה שלפיה יש לנקוט בגישה ליברלית בבקשות לתיקון כתבי טענות; כי העיכוב בעריכת חוות הדעת החדשה נגרם בשל חלוף הזמן הרב ממועד קרות האירוע, ובשל קשיים בלתי-צפויים בהתנהלות מול המומחה; כי זו נחתמה טרם הסתיים קדם המשפט, אך לא הוגשה מתוך כוונה שלא להכשיל את הליך הגישור; וכי ההליך עודנו מצוי בשלב מוקדם. בנוסף, טענה המבקשת כי משום שכתב ההגנה הוגש לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות הישנות), הוא נוסח בכלליות ובטרם הוכנו חוות הדעת הרפואיות מטעמה. מכאן, שלא היה מקום לדחות את הבקשה בנימוק שחוות הדעת החדשה מבססת טענה שלא נטענה בכתב ההגנה, נימוק אשר לשיטת המבקשת מנוגד "להלך הרוח" של התקנות הישנות.

5.דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיבות. כידוע, רק במקרים חריגים תתערב ערכאת הערעור בהחלטות הנוגעות לתיקון כתבי טענות, לאור שיקול הדעת הרחב המסור לערכאה המבררת באשר לסדרי הדין ואופן ניהול ההליך (ראו למשל רע"א 6541/19 קופת חולים לאומית נ' פלוני, פסקה 8 והאסמכתאות שם (26.11.2019); רע"א 5302/17 בית החולים נצרת אי.מ.מ.ס. (האנגלי) נ' פלונית, פסקה 5 והאסמכתאות שם (23.8.2017) (להלן: עניין בית החולים נצרת)). לא מצאתי כי הבקשה דנן נופלת בגדר אותם מקרים חריגים המצדיקים את התערבותו של בית משפט זה.

6.אכן, לאורך השנים השתרשה בפסיקה התפיסה שלפיה יש לנקוט גישה ליברלית בבקשות לתיקון כתבי טענות. אולם, ברי כי לא בכל מקרה ייעתר בית המשפט לבקשה מסוג זה. בבואו לקבל החלטה כאמור, על בית המשפט לאזן בין מגוון שיקולים, ובכללם האינטרס של מבקש התיקון להעלאת טענה אמיתית למול אינטרס הצד שכנגד שיריעת הדיון לא תורחב שלא לצורך; התנהלות המבקש, לרבות שיהוי בהגשת הבקשה; השלב הדיוני שבו מצוי ההליך; אינטרס הציבור ביעילות ההליכים ובהקפדה על הכללים הדיוניים; והשאלה אם היעתרות לבקשה תוביל להארכת וסרבול ההליך (ע"א 5316/20 רמתיים צופים אגודה הדדית בע"מ נ' מדינת ישראל, פסקה 15 והאסמכתאות שם (4.4.2021) (להלן: עניין רמתיים צופים); עניין בית החולים נצרת, פסקה 6; רע"א 867/17 פנינת הצומת בע"מ נ' ש. שלמה מכירת רכב (2000) בע"מ, פסקה 11 והאסמכתאות שם (22.3.2017)). שיקולים אלה אף אומצו בחלקם בגדר תקנה 46(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות החדשות) (ראו עניין רמתיים צופים, פסקה 15).

7.בית המשפט המחוזי, המכיר היטב את התיק, שקל את מכלול השיקולים הצריכים לעניין ומצא כי אין מקום להיעתר לבקשה לצירוף חוות הדעת, בהתחשב בנסיבות ובמועד הגשתה. לאחר שבחנתי את כלל טענות המבקשת, לא מצאתי מקום להתערב בשיקול דעתו של בית משפט קמא. בנוסף לנימוקים שפורטו בהחלטה, אוסיף כי הבקשה הוגשה לאחר סיומו של הליך קדם משפט ממושך, שבמסגרתו ניתנו לצדדים – לרבות המבקשת – מספר ארכות לצורך הגשת חוות דעת רפואיות מטעמם; כי חוות הדעת הוגשה כשנה וחצי לאחר שהמבקשת כבר הגישה את חוות הדעת מטעמה, ומבלי שניתן טעם המצדיק את קבלתה בשלב מאוחר זה (ראו למשל רע"א 3686/16 פלונית נ' מדינת ישראל – המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי (איכילוב), פסקה 11 (26.7.2016)); כי היענות לבקשה הייתה מביאה לדחיית שמיעת הראיות (ולא למותר לציין כי על אף ששמיעת הראיות נקבעה ליום 3.11.2022 המבקשת הגישה את הבקשה דנן רק ביום 3.10.2022, כחודש לאחר החלטת בית משפט קמא); וכי לא שוכנעתי שהחיוניות של חוות הדעת החדשה להגנת המבקשת ולבירור האמת היא כה רבה, עד שיש בה כדי להתגבר על הפגמים הדיוניים שפורטו.

8.אף אין בידי לקבל את הטענה כי בית משפט קמא יישם את הדין באופן שגוי ובניגוד ל"הלך הרוח" של התקנות הישנות, בכך שדחה את הבקשה מן הטעם שחוות הדעת החדשה מבקשת לבסס טענה שלא נטענה בכתב ההגנה. ראשית, בית משפט קמא כלל לא דחה את הבקשה בהתבסס על נימוק זה, אלא ציין זאת, בצדק, כשיקול נוסף שיש להביא בחשבון. שנית, ממילא אין בפרשנותה של המבקשת באשר ל"רוח" התקנות הישנות כדי לסייע לה בנסיבות העניין. בהקשר זה אציין את העמדה, המקובלת עלי, כי התקנות החדשות הביאו לשינוי מסוים בגישה זו, כך שגישתו של בית המשפט בקבלת בקשות לתיקון כתבי טענות תהיה קפדנית יותר (רע"א 3509/22 רבץ השקעות בע"מ נ' דורקס לעבודות אלומיניום בע"מ, פסקה 8 והאסמכתאות שם (13.7.2022)). כאמור, המבקשת ביקשה לצרף את חוות הדעת החדשה כשנה וחצי לאחר שכבר הגישה שתי חוות דעת רפואיות מטעמה, ומכאן – כפי שציין בית משפט קמא בהחלטתו – שהיה באפשרותה לפעול לתיקון כתב ההגנה במסגרת הזמן הרב שחלף מאז שהוגש.

9.סוף דבר, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.