רע"א 7362-22 רע"א 7362-22

1.בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, מיום 30.10.2022, ברע"א 48214-10-22 (השופטת א' כהן – סג"נ), שבגדרה נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו, מיום 22.9.2022, בת.א 14933-09-17 (השופט ג' הימן), אשר במסגרתה נדחתה בקשת המבקש "לתיקון שגגות טכניות גרידא בלבד במספור/שיבוץ נספחי תצהירי עדות ראשית מטעם המבקש".

2.הרקע לדברים, מתואר בפסק-דיני מיום 1.6.2022 (רע"א 3099/22 קרפ נ' אפריקה ישראל מגורים בע"מ; ראו גם החלטה נוספת מהיום, לגבי אותו הליך: רע"א 7071/22 קרפ נ' אפריקה ישראל בע"מ). עסקינן, כאמור, בבקשת המבקש לתיקון נספחי תצהירי העדות הראשית. השתלשלות האירועים תוארה על-ידי בית המשפט המחוזי כדלקמן: "לאחר מתן ארכות ולאחר שניתנה למבקש אפשרות להגיש תצהיר בהיקף הקבוע בתקנות (ראה החלטה מיום 3.2.22) ולאחר שנדחו מספר בקשות להאריך היקף התצהיר (ראה החלטות מיום 11.3.22, 15.3.22) הגיש המבקש סוף סוף תצהירי עדות ראשית. או אז ביקש המבקש בחודש מאי 2022 לתקן 'תיקוני שגגות טכניות' בתצהירי העדות הראשית ובהחלטה מיום 8.5.22 נקבע: 'כמבוקש אלא אם תוגש התנגדות בכתובים ואז אשוב ואשקול'. ביום 22.9.22 הגיש את הבקשה הנוכחית לתיקון שגגות במספור ובשיבוץ נספחי תצהירי העדות הראשית ובקשתו נדחתה".

3.בית משפט השלום דחה את הבקשה, בציינו כי "הגשתן החוזרת ונשנית של בקשות למכביר מכבידה על ניהולו של ההליך. יש לשים סוף למקצי השיפורים החוזרים ונשנים בחומרים המוגשים לתיק. איני רואה טעם טוב להיעתר לבקשה זו". בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי על החלטה זו – נדחתה אף היא, תוך שצוין כי מדובר בעניין טכני, שאינו מצדיק את התערבות ערכאת הערעור.

מכאן הבקשה שלפנַי.

4.לאחר שעיינתי בבקשה, על נימוקיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, אף בלא צורך בתשובה מאת המשיב. זאת, בהתאם לסמכותי שלפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות). הבקשה אינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים; אף לא חשש שמא נגרם למבקש עיוות דין. נוכח שיקול הדעת הרחב המסור לערכאה הדיונית, בכל הנוגע לסדרי הדין ואופן ניהול ההליך, רק במקרים חריגים שבחריגים תתערב ערכאת הערעור בהחלטות שעניינן תיקון כתבי טענות (ראו למשל: רע"א 5807/18 לרר נ' אשר, פסקה 9 והאסמכתאות שם (23.10.2018) (להלן: עניין לרר)). אמנם, ככלל, הגישה לגבי בקשות לתיקון כתבי טענות – ליברלית ומקלה. יחד עם זאת, נקבע כי לא בכל עת, ולא בכל מקרה, יתאפשר תיקון כתבי הטענות. כך, על בית המשפט לבחון, בין היתר, האם מבקש התיקון נהג בחוסר תום לב; האם נפל שיהוי בהגשת הבקשה; מהו השלב הדיוני שבו מצוי ההליך, והאם התיקון עלול להביא להארכת הדיון ולסרבולו (רע"א 6652/22 לאומית שירותי בריאות נ' פלונית, פסקה 6 (14.11.2022); עניין לרר, פסקה 10). בענייננו, נוכח התנהלותו הדיונית של המבקש, המתבטאת, ככלל, בהגשת בקשות רבות מספור בכל ענייני ההליך, באופן המביא לסרבול ושיבוש ההליך; ובפרט, בכל הנוגע לתצהירי העדות הראשית, אשר בעניינם הגיש המבקש, כאמור, בקשות חוזרות ונשנות – לא מצאתי כל פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי, אשר אישרה את החלטת בית משפט השלום, שלא להתיר את תיקון כתבי הטענות; ודאי לא כזה המצדיק התערבות ב'גלגול שלישי'.

5.טרם סיום, ראיתי לנכון להתייחס להתנהלותו הדיונית של המבקש, שאינו מיוצג. בפסק הדין ברע"א 3099/22, ציינתי כי "ניכרת התנהלות מכבידה מצדו של [המבקש]"; הדברים הם בבחינת לשון המעטה. כך מתחילתו של ההליך, כך גם בחודשים האחרונים, ואף ביתר שאת. בשלב זה, נוהג בית משפט השלום ביתר סבלנות; כך גם ערכאות הערעור. לא לעולם חוסן. המבקש יתן דעתו כך, בשים לב, בין היתר, לתקנה 151(ג) לתקנות.

6.בקשת רשות הערעור נדחית אפוא בזאת.

לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.