רע"א 7071-22 רע"א 7071-22

1.בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, מיום 28.9.2022, ברע"א 44625-09-22 (השופטת א' כהן – סג"נ), שבגדרה נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו, מיום 10.8.2022, בת"א 14933-09-17 (השופט ג' הימן).

2.הרקע לדברים, תואר בפסק דין קודם שניתן על-ידי באותו עניין (רע"א 3099/22 קרפ נ' אפריקה ישראל למגורים בע"מ, בפסקאות 6-2 (1.6.2022)). בקצירת האומר אציין, כי בהליכי גילוי מסמכים עסקינן. ביום 13.9.2021, קיבל בית המשפט המחוזי בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש, והתיר לו "להעביר [למשיבים] תוך 7 ימים מקבלת החלטה זו, דרישה לגילוי מסמכים ספציפיים מצומצמת, שתכלול 25 סעיפים (ללא תתי סעיפים)" (רע"א 60560-06-21). המבקש הגיש למשיבים את הבקשות האמורות, אולם דרישותיו – לא נענו. בעקבות זאת, הגיש המבקש בקשה למתן צו עשה לגילוי המסמכים. הבקשה נדחתה על-ידי בית משפט השלום, מבלי שנדונה לגופה; כך גם בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי. בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על החלטה זו – התקבלה, במסגרת פסק הדין ברע"א 3099/22. נקבע, כי "התיק יוחזר לבית משפט השלום, על מנת שיתן הכרעה מנומקת, לגופה, בשתי הבקשות שהגיש יעקב, למתן צו עשה לגילוי מסמכים ספציפיים".

3.בעקבות פסק הדין, נדרש בית משפט השלום לבקשות לגילוי מסמכים ספציפיים לגופן. הבקשות, ברובן המכריע, נדחו. זאת, למעט מספר מצומצם של מסמכים, שאותם הורה בית משפט השלום להעביר לידי המבקש. בתוך כך, ציין בית משפט השלום, כי לאחר עיון בבקשות, מצא כי "אין בינן לבין מסוימוּת דבר וחצי דבר" (ההדגשה במקור – נ' ס'), וכי "בקשותיו של [המבקש] לא זו בלבד, שחורגות מגדר בקשה לעיון במסמכים ספציפיים, אלא שאין הן קולעות, כל עיקר, למטרות [ש]לשמן נועדו הליכי הגילוי. הבקשות הן גורפות ורחבות עד מאד והיעתרות להן תטיל מעמסה שאינה סבירה על [המשיבים]. למעלה מכך, חלק מתוך המפורט בבקשות אלו נדון והתברר כבר לגופו, בבקשותיו הקודמות".

4.המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי בקשת רשות ערעור על החלטה זו. ביום 28.9.2022, נדחתה הבקשה. בית המשפט המחוזי לא מצא כי "יש הצדקה במקרה דנן להתערב בהחלטת בימ"ש קמא, לאחר שבימ"ש קמא נתן דעתו למכלול השיקולים, החליט לקבל חלק מהדרישות בבקשת הגילוי ולדחות את רובן". בנוסף ציין בית המשפט המחוזי, בין היתר, כי "על אף היותה קצרה, אין לומר שההחלטה חסרת הנמקה וההנמקה מספקת בהתחשב במכלול הנסיבות שעמדו בפני בימ"ש קמא"; וכי "הבקשה לגילוי מסמכים מרחיבה יתר על המידה. לא ניתן להתעלם מכך שהדרישות המרובות של המבקש במסגרת הבקשה לגילוי ספציפי גורפות וכוללניות ביותר".

מכאן הבקשה שלפנַי.

5.לאחר שעיינתי בבקשה, ובחנתי את נימוקיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה – להידחות, אף בלא צורך בתשובה מאת המשיב. זאת, מתוקף סמכותי שלפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. הבקשה אינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים; גם חשש שמא נגרם עיוות דין אין כאן. המבקש מעלה טענות מטענות שונות, לגבי קביעות בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי, בנוגע לגילוי מסמכים מסוימים, לגופן. ואולם, כידוע, ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בשיקול הדעת – הרחב עד מאוד – המסור לערכאה הדיונית, בכל הנוגע להליכי גילוי מסמכים; קל וחומר, משמדובר ב'גלגול שלישי' (ראו למשל, מִני רבים: רע"א 4999/21 גבעון נ' וייל, פסקה 5 (21.7.2021)). לא מצאתי בבקשה כל טעם, המצדיק לחרוג מכלל זה במקרה דנן.

6.בנוסף, מלין המבקש על כך שטענות שונות שהעלה – הן לפני בית משפט השלום, הן לפני בית המשפט המחוזי – לא זכו למענה; ועל כך שהכרעות בנוגע לרלבנטיות של מסמכים ספציפיים, ולגבי הצורך בגילויַם, לא נומקו כדבעי. טענות אלה – אין בידי לקבל. אין בעובדה שחלק מטענות המבקש לא קיבלו מענה בהחלטה, כדי להצביע על פגם שנפל בה. כידוע, על בית המשפט לא חלה חובה "להידרש לכל טענה וטענה המועלית על ידי הצדדים ולהסביר מדוע וכיצד הגיע למסקנתו לגבי כל אחת ואחת מהן. לבית המשפט שיקול דעת המאפשר לו לברור את הבר מן התבן ולהימנע מלדון במפורש בכל טיעון וטיעון, תוך שהוא מתייחס לטענות הנראות לו ענייניות ורלוונטיות" (רע"א 9294/09 חן נ' בנק הפועלים, פסקה 7 (25.3.2010)). הדברים מקבלים משנה תוקף במקרה כגון דא, שבו הבקשות שהגיש המבקש, מלאות טענות כרימון; אין מקום אפוא להתייחס לכל אחת ואחת מן הטענות. עוד אוסיף, כי הגם שהחלטת בית משפט השלום, ואחריה גם החלטת בית המשפט המחוזי, לא נומקו באריכות, הרי שיש בהנמקות שניתנו כדי ללמד על שיקול הדעת שהופעל; במכלול הנסיבות, בהתחשב בטיב הבקשה, בהתנהלותו הדיונית של המבקש, ובהיקף ההתדיינות בסוגיית גילוי המסמכים – די בכך (ראו למשל: רע"א 2116/19 שליידר נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, פסקה 15 (1.6.2020)). בשולי הדברים אציין, כי עיון בבקשות שהגיש המבקש לגילוי מסמכים מלמד, כי המרחק בינן לבין "דרישה לגילוי מסמכים ספציפיים מצומצמת" – רב עד מאוד. משחרג המבקש מההיתר המפורש שניתן לו בפסק הדין של בית המשפט המחוזי מיום 13.9.2021, וניצל אותו לטובת הצגת דרישות "גורפות וכוללניות ביותר" – אין לו להלין אלא על עצמו.

7.בקשת הרשות לערער נדחית אפוא בזאת. ממילא, נדחית גם הבקשה שהגיש ל"דחיית הליך ההוכחות".

משלא נתבקשה תגובה, לא אעשה צו להוצאות.