פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
3328/19
לפני:
כבוד השופט ע' גרוסקופף
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. מוטי בן ארצי, עו"ד
2. הכונס הרשמי
3. בנק הפועלים בע"מ
4. בנק מזרחי טפחות בע"מ
5. דפוס חבצלת (1972) בע"מ
6. הפניקס חברה לביטוח בע"מ
7. רשות המיסים - מס ערך מוסף-תחנת
רחובות
8. עיריית ראשון לציון
9. בנק לאומי לישראל בע"מ
10. פקיד שומה רחובות
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי חיפה מיום 31.3.2019 בפש"ר 30747-08-12 שניתנה על
ידי כב' השופטת עדי חן-ברק
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת עדי חן-ברק ) מיום 31.3.2019 בפש"ר 30747-08-12, במסגרתה נדחתה בקשת המבקש למחיקת הכרעות נאמן ב-8 תביעות חוב שהוגשו נגדו. לצד בקשה זו הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע כולל של ההליכים בתיק הפש"ר שצוין לעיל.
1.
ביום 3.1.2013 ניתן צו כינוס נגד המבקש וביום 23.10.2014 הוא הוכרז כפושט רגל. במסגרת זו אישר הנאמן על נכסיו, הוא המשיב 1 (להלן: "הנאמן" ), 8 מתביעות החוב שהוגשו נגד המבקש (להלן: "הכרעות הנאמן" ). המבקש ערער על 6 מהן. ואולם, בטרם נשמעו הערעורים הגיעו המבקש והנאמן למתווה מוסכם למתן הפטר (להלן: "ההסכם" ). אחד מתנאי ההסכם, הרלוונטי לענייננו, הוא כי המבקש יוותר על הערעורים שהגיש והללו יימחקו. בית המשפט אישר את ההסכם בהחלטתו מיום 7.11.2017, ולמבקש ניתן הפטר מותנה (להלן: "ההפטר המותנה" ). לאחר שקושי התגלע ביישום אחד מסעיפי ההסכם, הוא עודכן ביום 10.7.2018. במסגרת עדכון זה המבקש לא העלה כל טענה לעניין הערעורים עליהם ויתר במסגרת ההסכם.
2.
ביום 18.8.2018 ניתן למבקש הפטר חלוט מחובותיו. ואולם, בכך לא בא אל סופו עניין המבקש – יום לאחר מתן ההפטר הוגשה מצדו "תגובה לבקשת הנאמן למתן הפטר חלוט ובקשה מטעם החייב" , במסגרתה ביקש, בין היתר, כי יתקיים דיון בערעוריו על הכרעות הנאמן. בקשה זו נדחתה בהחלטת בית המשפט מיום 13.12.2018. בנימוקיו, ציין בית המשפט כי המבקש נתן הסכמתו למחיקת הערעורים במסגרת ההסכם, שעל בסיסו קיבל הפטר חלוט. בית המשפט הדגיש כי המבקש לא הציג נימוק ענייני לחזרתו מההסכם (אשר ניתן בהיותו מיוצג), ועל כן דחה בקשתו.
3.
בחלוף חודשיים, ביום 14.2.2019, הגיש המבקש בקשה נוספת למחיקת תביעות החוב. בקשה זו נדחתה אף היא בהחלטת בית המשפט קמא מיום 31.3.2019. במסגרת החלטתו ציין בית המשפט כי הטענות שהעלה המבקש לעניין תביעות החוב כבר הועלו על ידיו, ונדחו במסגרת ההחלטה מיום 13.12.2018.
מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.
יוער כי הבקשה הונחה על שולחני כעת, בחלוף מעלה מ-3 חודשים מיום הגשתה, משלצידה הוגשו בקשות לפטור מאגרה ופטור מעירבון, שבירורן התנהל עד עתה.
4.
בבקשת רשות הערעור התבקש בית משפט זה להורות על בטלות הכרעות הנאמן ולהחזיר את הדיון בתביעות החוב למותב בית המשפט של פשיטת רגל. זאת, משום שלטענת המבקש הכרעות הנאמן ניתנו על ידי עו"ד ממשרדו ולא על ידי הנאמן עצמו, קרי הן ניתנו בהיעדר סמכות, וכי לא היה מקום לקבל את תביעות החוב משהוגשו בחלוף המועד להגשתן.
בנוסף, טוען המבקש כי בניגוד לאמור בהחלטה מושא בקשת רשות ערעור זו, טענותיו לעניין תוקף הכרעות הנאמן לא נדונו לגופן. זאת, על אף שהטענות שהעלה לפני בית המשפט קמא שונות מהטענות שהציג במסגרת בקשתו שנדחתה ביום 31.12.2018.
5.
לאחר שעיינתי בטענות המבקש על נספחיהן, מצאתי כי דין בקשת רשות הערעור להידחות, מבלי שאדרש לבקש את התייחסות המשיבים.
6.
המבקש מלין נגד 8 הכרעות נאמן במסגרת הליך פשיטת הרגל בעניינו. ערעורים שהגיש בעבר לעניין זה נדחו, בהסכמתו, במסגרת הסכם אשר קיבל תוקף של החלטה שיפוטית (החלטת בית המשפט מיום 7.11.2017). לא זו אף זו, בהתאם לאותו הסכם ניתן לו הפטר מותנה, ובשלב מאוחר יותר – הפטר חלוט. בקשתו הנוכחית לדון בערעורים על הכרעות הנאמן משמעה אפוא התכחשות להסכמות שנתן כנגד ההפטר, ואשר קיבלו תוקף של החלטה, ולכך לא ניתן להסכים.
7.
ודוק, המבקש לא פנה לבית המשפט קמא בבקשה לביטול ההסכם שקיבל תוקף של החלטה, על כל המשתמע מכך. חלף זאת ביקש רק סעד של חידוש הדיון בבקשתו למחיקת תביעות החוב בהן הכריע הנאמן – מעשה שהוא בגדר ניסיון "אחיזה במקל הארוך משני צדדיו": מחד גיסא, המבקש מעוניין להוסיף ליהנות מההסכם, וההפטר החלוט שניתן לו על בסיסו; מאידך גיסא, הוא מבקש להתכחש להסכם, בדרישתו לקיים דיון בערעורים שנמחקו על פי אותו הסכם עצמו. כזאת אין באפשרותו לעשות.
8.
על כן, לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת בית המשפט קמא אשר דחתה את טענות המבקש.
9.
בקשת רשות הערעור נדחית, וממילא נדחית בקשת עיכוב הביצוע שהוגשה לצידה. משלא נתבקשה תגובת המשיבים, ומטעם זה בלבד, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, י' באלול התשע"ט (10.9.2019).
ש ו פ ט