רע"א 3335/05 רינה גולן נ. מדינת ישראל

בפניי בקשה להמיר את החובה להפקיד ערבון בהליך זה בערבות אישית של המבקשת ושל בעלה. לטענת המבקשת, היא ניהלה עסק לביצוע עבודות שיפוצים, ונקלעה לקשיי תזרים חמורים בשל פעולות רמייה של לקוחות שהפכו לחדלי פרעון. בשל כך, לא היה ביד המבקשת, על פי הטענה, לשלם תשלומי משכנתא, ולדירת המגורים שלה מונה כונס נכסים לצורך מימושה. עוד נטען, כי בשל קשייה הכלכליים אין ביד המבקשת לשלם תשלומים שוטפים וחיוניים כמו ארנונה וטלפון, וכי היא נעזרת בקרובי משפחה לצורך קבלת מוצרי מזון. מן הבקשה עולה עוד, כי בעלה של המבקשת הינו גימלאי של בנק ישראל, המקבל תשלום חודשי של 6,000 ₪.

הטענות למצוקה כלכלית נתמכות במסמכים בדבר מינוי כונס נכסים, קשיים בתשלום חשבונות ועוד. עם זאת, אף שהמבקשת מיוצגת בידי עורך דין, היא לא צירפה דפי חשבון בנק, העשויים לשפוך אור על מצבה הכלכלי. לא נמסרו כל פרטים אודות הוצאות המבקשת, לרבות הוצאותיה המשפטיות, ומקור המימון שלהן. לא נמסרו פרטים בדבר נכסים שביד המבקשת. לא הוברר גם אם יש ביכולתה של המבקשת לגייס את סכום הערבון מאת צדדים שלישיים.

במצב זה, לא ניתן לקבוע כי אין ביד המבקשת להפקיד ערבון בהליך זה. התוצאה היא, כי לא ניתן להסתפק בערובה החלופית המוצעת, אשר מידת ודאותה, נזילותה וקלות מימושה נופלים במידה ממשית מהפקדת ערבון כספי.

אשר לשיעור הערבון, הרי שבשים לב למעמדם היחסי של הצדדים, ולגובה ההוצאות בערכאה הקודמת, ולכך שאין מדובר בעניין רחב היקף או מורכב יתר על המידה, הרי שניתן להפחית במידה ניכרת את הערבון שנקבע, ולהעמידו על סך של 7,000 ₪. סכום זה יופקד תוך 14 ימים מקבלת החלטה זו, ובהם ימי פגרה, ולא – יידחה ההליך, בלא צורך בכל הודעה נוספת.