רע"א 3339/97 עטיה חיים נ. עיריית ירושלים

1.המבקש, שהיה פועל במחלקת תברואה בעירית ירושלים, ניזוק נזק גוף שעה שבמהלך איסוף אשפה הרים דוד כבד, תוך פגיעה בעמוד השידרה. המבקש הגיש לבית משפט השלום בירושלים תובענה לפיצוי בגין נזקיו, בטענה כי המשיבה היא שאחראית לנזק בנסיבות המקרה. בית המשפט דחה את תביעתו על יסוד הקביעה כי המשיבה לא התרשלה בתנאי העבודה שהיו במקרה דנן, כמו גם בהנחיות שניתנו למבקש. נקבע, כי הפעילות בה עסק המבקש היתה שיגרתית וסבירה, בהתאם לנהוג והמקובל בתפקידו. על פסק דין זה הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי. ערעורו נדחה. בית המשפט המחוזי קבע כי אמנם מתקיימות במקרה דנן חובות זהירות מושגית וקונקרטית, אולם לא נתקיים במקרה דנן יסוד ההתרשלות, שהוא תנאי לגיבוש אחריותה של המשיבה במקרה דנן. נקבע, כי לאור משקל הדוד - כפי שהוכח בפני בית המשפט - לא היה מקום לנקוט באמצעי זהירות נוספים ועל כן לא התרשלה המשיבה.

2.על פסק דין זה מונחת בפני בקשת רשות הערעור דנן. טוען המבקש, כי מן התשתית העובדתית שהונחה בפני בית משפט השלום, ברי היה כי משקל הדוד הצדיק נקיטת אמצעי זהירות נוספים על אלה שננקטו בפועל במקרה דנן. על כן, טוען בפני המבקש, שגה בית המשפט משלא קבע ואישר את ממצאיו של בית משפט השלום לעניין זה, ומשלא קבע כי משקלו של הדוד במקרה דנן הופך את הטיפול בו - כמו גם הרמתו ונשיאתו על ידי המבקש, לפעולה מסוכנת המצדיקה נקיטת אמצעי זהירות מיוחדים על ידי המשיבה. אליבא דמבקש, אמצעים אלה לא ננקטו במקרה דנן ועל כן, התרשלה המשיבה כלפיו.

3.לאחר שעיינתי בחומר שבפני ובטענות המבקש, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. אין בבקשה דנן כל שאלה משפטית או ציבורית בעלת חשיבות החורגת מן העניין שיש לצדדים נשוא הבקשה בהליך זה. על כן, אין בנימוקים ובטעמים שפורטו בבקשה, כמו גם בתשתית המקרה דנן, משום אותן עילות שיש בהן כדי להצדיק דיון בערכאה שלישית במקרה דנן (ראה: בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור בע"מ , פ"ד לו(3) 123). על כן, דין הבקשה להידחות.

הבקשה נדחית.