רע"א 3347/00 יולי נודלמן נ. נתן שרנסקי

זוהי בקשה למתן פטור מהפקדת ערבון. הבקשה נסמכת על פירוט קצר של מצבו הכלכלי של המבקש (בעיקר בסעיף 43), ועל סיכויי בקשת רשות הערעור (סעיף 28). לצד זה רצופה הבקשה בהסברים שונים, החוזרים על עצמם בבקשות מסוג זה, ולפיהם: "המשטר הדמוקרטי והחוקתי במדינת ישראל אינו יכול להשלים עם מצב כזה בו המבקש נלחם על זכויותיו הבסיסיות במדינה דמוקרטית... כאשר נשוא הפרסום הוא ניסיון לגיטימי לביקורת ודיון ציבורי על מיתוס בעניין שר בממשלת ישראל..." וכן: "החלטת בית המשפט קמא וקביעת סך של 30,000 ש"ח כעירבון לערעור עליהם יוצרים מצב אבסורדי, בו שר בממשלת ישראל, בחסותה הכלכלית של מפלגתו, תובע אדם אשר ביקש לממש זכותו לביקורת ציבורית" (סעיפים 4, 5, וכן סעיפים 7 עד 21).

המשיבים מתנגדים למתן הפטור. המשיבים מציינים כי המבקש טרם שילם הוצאות שכבר הושתו עליו בערכאה הקודמת.

כידוע, בקשה לפטור מהפקדת ערבון אינה יכולה "להמריא", רק משום שהמבקש חש כי נעשה לו עוול, או כי הוא מייצג "קול" הכרחי בגדרו של המשטר הדמוקרטי. הפטור מחובת הערבון עלול להעיק על בעל הדין האחר באותה מידה שהטלת הערבון מכבידה על המבקש. תחושת הקיפוח או השליחות, היא עצמה, אינה גלגל מניע למתן פטור, הואיל והערבון נועד לאזן בין האינטרסים של בעלי הדין הניצים, ולמנוע קיפוח בכיוון אחר. משטר איזון זה מעצים את הנטל המוטל על המבקש פטור מערבון, לעומת המבקש פטור מאגרה. שיקולי האיזון בין בעלי הדין מחייבים במקרה הראשון, את העלאת רף הדרישות. עמד על כך הש' ד' לוין בבש"א 329/90 יונה אברך נ' אשר גרוגר ו4- אח',

פ"ד מד(2) תש"נ/תשנ"א 1990, 386/387. הוא אומר:

"... ככל שמדובר בהפקדת ערבון, אשר נועד לא לפתיחת שערי ערכאת הערעור בפני המערער, אלא להבטחת המשיבים, המוטרדים לדיון נוסף בפני ערכאת הערעור, שאם הערעור יידחה לא יצאו נפסדים בשל חוסר יכולתם לגבות את ההוצאות שייפסקו לטובתם, אם ייפסקו, לכשהערעור יידחה, וזאת על שום שהמערער הופטר מהפקדת ערבון..."

על כן, שומה על המבקש, להראות, בין היתר, כי הוא חסר יכולת להפקיד את סכום הערבון. אם תנאי זה אינו מתקיים, "די בכך כדי לדחות את הבקשה, גם מבלי להכנס לבחינת סיכויי הערעור. אלה רלבנטיים רק מקום שנמצא שהמבקש אינו מסוגל לעמוד בחובת הפקדת הערבון." (בש"א 6273/95 מוזס חי ריימונד נ' הכונס הרשמי (לא פורסם)).

אופן בדיקת תנאי היכולת הכלכלית זהה לאופן בדיקתו במסגרת בקשה לפטור מתשלום אגרה. על המבקש לפרט את הנתונים הראייתיים המבססים את חוסר היכולת. הכלל הוא ש"המבקש פטור מתשלום אגרה או מהפקדת ערבון מחמת עוניו חייב להיכבד וליתן לבית [המשפט] תמונה מלאה ועדכנית של מצבו הכלכלי. לא ניתן להיזקק לבקשות הכוללות פרטים חלקיים ובלתי שלמים." (רע"א 3297/90 אהרון רביבו נ' בנק הפועלים (לא פורסם)).

המבקש לא עמד בחובה זו. בדבריו הכלליים, לפיהם: "המבקש פרוד" או הכנסותיו מסתכמות בכ 4,900 ש"ח "ואין לו הכנסות נוספות" או "למבקש אין תוכניות חסכון" -- אין די (ע"א 8223/98 ורד שאול נ' ד"ר פרידמן , דינים עליון נז 108). היה על המבקש לפרט באופן מניח את הדעת את כלל מקורותיו, וזאת על יסוד מסמכים וחומר ראיות אחר, וכן שומה היה לפרט את שאלת יכולתו לסמוך על אחרים, בעיקר כאשר המבקש לא היה צד יחיד להליך בבית המשפט קמא, ואף בתחילתו של הליך זה חבר אליו מבקש אחר. חובה זו, המוטלת על המבקש, מתעצמת נוכח העובדה שהמבקש טרם פרע חובותיו על פי החלטות אחרות שניתנו, בהליכים עם המשיבים (בש"א 6273/95 מוזס חי ריימונד נ' הכונס הרשמי (לא פורסם)).

התוצאה היא שהבקשה נדחית. עם זאת, בנסיבות העניין מצאתי כי הסכום שנקבע היה גבוה יתר על המידה. אני מעמיד את סכום הערבון על 20,000 ש"ח, כאשר סכום זה ישולם בתוך 21 ימים.